| נשלח ב-21/3/2018 11:18 |
 |
| |
מי נוגע בטבעת זהב ברוטב מפעפע? אדם נורמלי שיש לו טבעת זהב לא יסתובב איתה כשהיא מטונפת מחמץ כל שהו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 11:22 |
|
| |
המדובר במושגים הלכתיים, שכדאי לשננם. נגיעה ברוטב חם מפעפעת את האיסור לכל התבשיל, מה שאין כן ביבש שאוסר כדי קליפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 11:23 |
|
| |
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמז
* מלח (עח) ששמו במדוכה, מותר למלוח בו בשר (עט) בפסח לא כתוב שרק על קר מותר ותלמיד חכם כמוך אם היה מעיין בהמשך הדין שכתבתי קודם ברמא היה מתברר שבשביל לדעת צריכים ללמוד בשביל לאסור לא צריך ללמוד
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 11:47 |
|
| |
מלח זה שוב דין של יבש. כשיבש נוגע ביבש אין פליטת בליעה בכל החתיכה, אם בכלל. שיש רוטב הדין אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 11:55 |
|
| |
מענין שהמחבר לא כתב שמותר להמליח רק על יבש ולא על רטוב. נכון שיש מחמירים
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 12:12 |
|
| |
לא הבנת. המלח שנוגע במדוכה זה יבש ביבש.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 14:25 |
|
| |
לוקחים מלח מהמדוכה- מלחיה- וממליחים בו מזון אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 15:30 |
|
| |
יהודים יקרים, הוצאתם אותי מהכלים בדיון הטבעתי הזה... ממה נפשך?
אם מדובר – כמשתמע ממואדיב – בהגדרה הלכתית שאין לה קשר למציאות, אז אכן יש להחמיר בכלי סעודה בלבד, ולא בכל פיסת מתכת בבית (מה עם הגעלת ידיות ארון?!)
ואם – כדברי יש3 – מדובר פשוט בחשש שהטבעת בלעה חמץ פיזית – והלא כבר דנו בשאלה* האם כלים של ימינו בולעים או לא, ונראה ברור שאינם בולעים כדי 1\60 אלא אולי 1\6000 וק"ו במגע ללא בישול, כמו בטבעת! * נ"ב 1
ראו במאמר הממצה המלונקק כאן, והנה הסיבה שמפטירין כאשתקד, ככתוב שם ברמז בהערת שוליים (בבחינת טומאתה בשוליה): אמנם, בעל פה שמענו ממספר תלמידי חכמים ששמעו מפיו שמסתבר שהכלים בימינו שונים ואינם בולעים, וייתכן שכשיבוא המשיח ותקום סנהדרין ההלכות הללו ישתנו, אבל לעת עתה אם נשנה משהו תתמוטט יציבות המטבח היהודי (ההדגשה שלי, ישראל אהרוני...), ואשה שנהגה עד כה כאמה תאבד את הבטחון מה עושים כבעבר ומה משנים, והרבה תקלות עלולות לצאת מכך * נ"ב 2
על דיון מעמיק יותר בקריסת ההלכה לתוך עצמה במקרים כאלו (בעקבות נדב שנרב) – ראו כאן: מונחת בקרן זווית – הרהורים שְׁנֵרְבְּיאניים על קריסת ההלכה אל תוך עצמה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 15:42 |
|
| |
אברם
אני לא מסכים. גם אם בליעה ופליטה היו הגדרה הלכתית שאין לה קשר למציאות, אז הן בשום מקום לא נקבעו רק לגבי כלי סעודה. אם הכלי 'בולע' חמץ ו'פולט' לאוכל ולכן האוכל נאסר, גם טבעת עושה אותו דבר.
יש טענה שגם כאשר אין בליעה ופליטה יש דין הגעלה (זו טענה דחוקה כמדומני, והרב מלמד נתלה בה כדי לא לבטל דיני הגעלה, כך שלדעתו אם בדיעבד השתמשו אז האוכל לא נאסר כי אין באמת שום בליעה ופליטה אבל לכתחילה צריך להגעיל), וכאן באמת הגיוני מאוד לטעון שזה נכון רק לכלי סעודה (וכנראה גם יהיה קשה למצוא מקור שסותר את הרעיון כי קשה למצוא מקור שממנו עולה שיש דין הגעלה בלי קשר לבליעה אמיתית...).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 17:22 |
|
| |
מואדיב
| תלמידתלמיד כתב: |  | למואדיב. ההשוואה שלך לאצבעות מובילה למסקנה, שאו שלא הבנת את הנדון או שהבנת שטעית.
אבל, למי שלא הבין, מה שכולם טוענים כאן שהכשרת טבעת אינה חומרא סתם, אף שמדינא מותר להשהותה בפסח. משום שאם בלעה חמץ בדרך כלשהיא, יכולה בדרך זו לאסור אוכל בפסח. ולגבי רוב תשמישו שהזכרת, ישנה מחלוקת גדולה, יש סוברים שהכוונה רוב תשמישו באיסור, ז"א אם רוב נגיעתו בחמץ היתה ברותחים, אף שזה קרה כמה פעמים בודדות בשנה, יש להגעילו. ויש סוברים כמו שהבנת , רוב תשמישו וייעודו במהלך כל השנה.
אבל לסיכום, הגעלת טבעת, ודאי לחלק מהדעות, יש בה הגיון הלכתי. |
|
חושני שאני צריך לעבוד על חוש ההומר שלי.
מי שנוגע בידו בדבר שהיד סולדת ממנו - הוא משונה. אטו בשופטני עסקינן?
בתחילת הדיון נתנו נימוק כי היד נוגעת בבצק, וכאשר אצבעות הלש את הבצק נוגעות בבצק - גם הטבעת נוגעת בבצק זה.
ובכן - כבולעו כן פולטו. מישהו לש בצק לוהט, שהיד סולדת ממנו?
ברור שלא.
אי אפשר ללוש בצק לוהט, וגם אי אפשר להכין בצק לוהט. בצק מכינים כשהוא קר למדי.
ומכאן חוזרת השאלה הבסיסית: מדוע להגעיל טבעת, שאפילו לדעת מי שהסביר כי יש בה צד של נגיעה בבצק - הרי שזה אינו בצק חם. מספיק לנקות אותה וזהו.
ומי שלוקח בידו דבר שהוא כל כך חם עד שהיד סולדת ממנו - לא אלמן ישראל, יש פסיכולוגים - שייגש לטיפול.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 17:45 |
|
| |
היד סולדת בו אינו זהה בהכרח ללוהט. כך למשל הפוסקים דנו בגדר של יד נכווית בו בהנחה שזה יותר חם מיד סולדת. בפוסקים התלבטו מה בדיוק זה אומר, ובעקבות הרב אוירבך נהוג להחמיר החל מ-45 מעלות צלזיוס. דומני שאפשר ללוש בצק בטמפרטורה כזו וג הרבה יותר גבוהה, וכאשר חוששים למגע חד פעמי זה בכלל לא בעיה. אולי תטען שעצם החשש לטמפרטורה כזו הוא בלתי סביר, אבל מדובר בעניין ישן נושן, ובכל אופן כיוון שיד סולדת בו לא זהה ללוהט בהחלט סביר שאפשר לגעת באוכל בחום כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 21:06 |
|
| |
יד סולדת אין זה נכווית. גם במקוואות יש שחמים מעל 40 מעלות ואיש לא נכווה מזה. ומה יצדק שנרב זוטא מול מרן גאון ישראל החכם והפשוט גם יחד רבנו שלמה זלמן אוירבך? כי הוא בתראי ? אז מה אם הוא אמר? ובכלל מה משנה כל כך מי אמר מה . עד שמביא אותך לשפוך מים דלוחים ממעיינך הבלתי ננמר, על כל שם של חכם שאינו אתה ?
תוקן על ידי תלמידתלמיד ב- 21/03/2018 21:08:08
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 21:17 |
|
| |
תתאה גבר ועילאה גבר, , יש הבדל בתוצאה הסופית של המעלות אם מדובר בחם שנשפך לקר או ההפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 21:41 |
|
| |
אברם העברי, האם שנרב או מישהו אחר הוכיח בבדיקות מעבדה חד משמעיות, שכל הנחות חז"ל, אינן נכונות מדעית . (לא לגבי נירוסטטה שלא היתה בזמנם, אלא שחרס אינו פולט, או ששאר הכללים האמורים, (בכלים בני זמנם כמובן ) אינם מציאותיים?
הנדון על פוסקי זמנינו שלא משנים את ההלכה גם עם שינוי המציאות הוא עניין אחד, אבל השאלה האם קביעתם ההלכתית של חז"ל נסמכה על מציאות שגויה היא שאלה אחרת
.ואחד מגדולי הרבנים, בשיעוריו בענייני תערובות, נוהג להדגיש על חלק מההלכות, כי אם ימצא במעבדה אחרת, הדין ישתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2018 02:53 |
|
| |
<יש הבדל בתוצאה הסופית של המעלות אם מדובר בחם שנשפך לקר או ההפך>
מה תאמר על דין "כלי שני"?
____________________
<... כי אם ימצא במעבדה אחרת, הדין ישתנה>
הדין לא ישתנה, אם לא יהיה מי ישנה אותו,
תוקן על ידי נישטאיך ב- 22/03/2018 03:00:22
|
|
|
|
|
