חומרות חדשות לפסח. מחווה לאכיש מלך גת

כתוספת לנישט
וכי בין עילאה 90 מעלות לתתאה 90 משנה הבדל זעיר שאולי יווצר?

תלמידתלמיד
עיין בספרו של שנרב

א. לגבי כלי שני - נסה לבשל ביצה בכלי שני ותראה מה יצא לך. זה שהכלי רותח (לפחות בהתחלה) לא אומר שהוא מבשל. 
ב. לגבי הליצן רובין - ניסיתי לעיין ב"רמב"ם הלכות טריפות פרק ט" ולא עלה בידי. מתי פעם אחרונה פתחת רמב"ם? או שמא אתה רוצה להביא גם לכאן את הבליך הנדפסים זה מכבר על הרמב"ם, על לא עוול בכפו?
ג. לגבי עלאה ותתאה גבר - בפרק ט מהלכות מאכלות אסורות ברור מלשון הרמב"ם שעילאה גבר ותתאה גבר הוא עניין להגדרת דרך בישול לעניין בשר בחלב, ולא לעניין שאר דברים (ואיך יישב את הסוגיה פסחים עו. - זה עניין אחר). 

<מה שייך לכאן כלי שני? בכלי שני בודאי יש הגיון בכך שהאוכל מתקרר כשהוא מועבר לכלי אחר>

האוכל מתקרר ממקור החום וממגע עם האויר הקר ממנו, ולא בגלל בגלל שהוא מועבר מכלי לכלי.

בכמה מעלות יתקרר אוכל בחום של 90 מעלות אם יעבירוהו לכלי שני?

________________________

<הערוך לנר>

היכן הוא ערוך לנר זה?

________________________

<לגבי כלי שני - נסה לבשל ביצה בכלי שני ותראה מה יצא לך. זה שהכלי רותח (לפחות בהתחלה) לא אומר שהוא מבשל>

תלוי בדרגת החום של הכלי הראשון וכמות המים שבו, ומבנה הכלי השני.

[quote]<לגבי כלי שני - נסה לבשל ביצה בכלי שני ותראה מה יצא לך. זה שהכלי רותח (לפחות בהתחלה) לא אומר שהוא מבשל>תלוי בדרגת החום של הכלי הראשון וכמות המים שבו, ומבנה הכלי השני.

לצערי הכנסתי ראשי בין סירים גבוהים, והדיון התחיל להתערפל שוב -
בשורה התחתונה נראה לי ברור ש: א) כלים אינם בולעים בשיעור נ"ט (ויעויין בדף יומי שהאידנא שדרשו חריץ בענב כדי שיבלע, ודוק). ב) כלי שני מבשל בדיוק כמו ראשון (שהוסר מהאש). ג) עילאה ותיתאה זהים. ובקיצור, שנרב צודק, והמסקנה בגדול היא שההלכה מעוניינת כנראה בהגדרה "הלכתית" ולא מציאותית.
איך ליישב את זה עם בדיקות מציאותיות שעשו חז"ל במקרים מסוימים, או למה הם לא טרחו לעשות בדיקות כאלו במקרים אחרים - אין לי מושג.
כאנתרופולוג-כורסה הייתי מתרץ שכנציגי התרבות היהודית, חז"ל חשו צורך סטרוקטורליסטי עז לחלק את העולם לקטגוריות מופשטות, ומטבע הדברים חלוקות שכאלה מסתבכות במציאות. אבל עוד לא ביררתי מה עמדתו של רובין ביחס לאנתרופולוגים (=האם הם רק 'סרוחים' או שמא למעלה מזה) - אז יראתי בפצותי שיח להשחיל... 

ידעתי

התשובה שציפיתי

לא הערוך לנר אלא בספר ביכורי יעקב מבעל הערוך לנר

פורום: ספרים וסופרים - ארבעת המינים מן הארצות ה"תחתונות". שלא כדרך ...

לאברם:
א. נכון,  בטח בכלים של היום. מסתבר שהכלים של פעם היו מלוכלכים יותר וזה מה שנקרא אצל חז"ל בליעה. 
ב. נכון, ההבחנה היא בין כלי שעל האש לכלי שהוסר מהאש. ובזה נחלקו הראשונים (וכבר התלמודים) האם בכלי ראשון שהוסר מעל האש יש איסור בישול מן התורה. ג. לא יודע לגבי מה שיש בשו"ע והפוסקים. ברמב"ם ברור לי כמ"ש. 

.

אה, אברם העברי, הזכרת לי מעשה שהיה בשכונתנו, שכונת התמנים של ק"ק פג'ה המעטירה.

ומעשה שהיה ביוסף בן יחיא מצאצאי שבי גלות מוזע, שנלב"ע, וכשהגיע אל כסא כבודו להידון, יצא לפתע מטטרון מאחורי הפרגוד ובידו סיר מים רותחים. והערה במהירות מהסיר אל סיר אחר, ושפכם על ראשו של יוסף.

נרתע יוסף לאחוריו תוך שהוא זועק זעקה גדולה ומרה: "למה? מדוע אתה עושה לי כך?"

וזעק אחריו מטטרון בפה מלא לעג:

כלי שני לא מבשל, הא?! 

מניין לך שההגדרה של בישול בהלכה היא "ביצה קשה"?
http://bit.ly/2G1Z5ZA

"ואם ברצונך לבשל בשבת ביצים בתוך מים חמים שהוצאת מדוד המים (שהופעל מערב שבת), עליך להעביר את המים לכלי ומכלי זה לכלי אחר (שיהיה כלי שלישי) ושם תוכל ליתן את הביצה אף אם אינה מבושלת מלפני שבת.

מקורות:

שולחן ערוך סי' רנ''ג בדין שהיה בגרוף וקטום, ובפלטה דעת רוב הפוסקים שדינה כגרופה וקטומה, ולדעת הגרי''ש אלישיב זצ''ל אינה נחשבת גו''ק אלא אם כן מכסה אותה בכיסוי אלומניום ראה את הדעות בזה בספר ארחות שבת פרק ב' סעיף י''ג.

לענין בישול ביצה בכלי שני ראה בחזון איש סי' נ''ב ס''ק י''ט שהיא יכולה להתבשל בכלי שני, אמנם ע''ש לענין פת שאין להחמיר גם בכלי שלישי.

)bnje napyמשום שנוסח באופן שאינו ראוי לאכסניה זו( לא כתבתי כאן מהי יד סולדת. רק באתי לומר שהחומרא של הטבעת היא לא איזה חידוש מטורף כמו האקונומיקה (שבאה מחבריך הצריכים להתפרנס לאין להם גרמנים טיפשים שישלמו להם; אולי אחרי הפוסט תוכל לעבוד גם אתה בעבודות כאלה, רק תצטרך לגדל זקן).
לגבי תרמודינמיקה, ברור שלרב ושמואל לא היה מושג בתרמודינמיקה, ואתה אינך שונה מהם. ואחרי שענו לך שזה מתקרר בדרך, וביקשת הסבר גם למי שחולק במציאות, מסתבר גם את נושא ספרך כלל לא הבנת. בכל אופן, ענייני תרמודינמיקה הם בלתי צפויים לחלוטין ביכולת החישובית כיום, למשל אפקט מופמבה (גגל). גם אם העילאה לא יאבד חום בדרך, הרי שהוא זה שנוגע באוויר הקר וייתכן שיש לזה השפעה (זה ממש לא אומר שאחד מהם צדק, אלא שייתכן שיהיה הבדל ואין לדעת בלי ניסויים).
לגבי הערוך לנר, טעית בהבנת דבריו בתרתי (ושוב חוזרים להבנת הנקרא).

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 22/03/2018 11:53:04