|
|
| נשלח ב-22/3/2018 11:52 |
|
| |
אההה, זה הקשר. אתה יכול לקחת את הדרשה הזו ברמב"ם (ויחד איתה את שאר דרשותיך המובאות, למגינת לבך, בספריך הנדפסים) ולעטוף איתה את ההערינג בסעודה שלישית בהמבורג, שם אולי תוכל למכור לשומעי לקחך הנבערים את ההבלים האלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2018 12:08 |
|
| |
לא הצלחתי להבין את אוסף המילים של רובין(שבינתיים נמחק, ועל מה שלא נמחק נאמר חבל על דמשתכחין ולא אבדין). אגב, הציטוט המדובר אינו של הרב ליאור אלא של הרב אוירבך. איכשהו מתקבל פה באשכול הרושם שרובין מתקשה לדייק אפילו בפרט אחד.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 22/03/2018 12:11:06
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2018 14:11 |
|
| |
| יש3 כתב: |  | אברם אני לא מסכים. גם אם בליעה ופליטה היו הגדרה הלכתית שאין לה קשר למציאות, אז הן בשום מקום לא נקבעו רק לגבי כלי סעודה. אם הכלי 'בולע' חמץ ו'פולט' לאוכל ולכן האוכל נאסר, גם טבעת עושה אותו דבר. יש טענה שגם כאשר אין בליעה ופליטה יש דין הגעלה (זו טענה דחוקה כמדומני, והרב מלמד נתלה בה כדי לא לבטל דיני הגעלה, כך שלדעתו אם בדיעבד השתמשו אז האוכל לא נאסר כי אין באמת שום בליעה ופליטה אבל לכתחילה צריך להגעיל), וכאן באמת הגיוני מאוד לטעון שזה נכון רק לכלי סעודה (וכנראה גם יהיה קשה למצוא מקור שסותר את הרעיון כי קשה למצוא מקור שממנו עולה שיש דין הגעלה בלי קשר לבליעה אמיתית...). |
|
זו טעות גסה. והרי ברור שכשמדברים על חומרא אכישית, מדברים על כזאת שבראיה אנליטית רגילה ההיסק אכן יוצא נכון מהשמועות אבל לרוח השכל הישר הוא מטופש לגמרי, לא על הגעלה של אסלה, או גניזה של הניבולי פה התלמודיים של הגרי"ן.
ברור שהכשר כלים בא על בליעות ואין שום צורה אחרת להבין אותו, והכלים שלהם היו צפופים הרבה פחות וגם לא היה להם חומרי ניקוי.אבל הטיפול התלמודי בשאלות האלו לא היה בצורה מודרניסטית. עצמות שאין להם טעם גם מצטרפים לשיעור שישים וכו' וההרגשות הם המפתח הבסיסי להלכות ביטול ברוב וכן ביטול תורת אוכל מן הבלוע ואוכל הבלוע בטבעת של גבר או אשה פקע ממנו שם אוכל כמו שהאריך ר' גדליה נדל ז"ל ואין שום הגיון להגעיל טבעת שאין תשמישה קשור לאוכל גם אם במקרה נגעה בו, בק"ו בן בנו של ק"ו מדבר שרוב תשמישו בצונן (אמת שהרשב"א ביאר טעם דין רוב תשמישו משום שהוא נטל"פ והקלו בדרבנן, וכבר שאל החזו"א שא"כ דבר חריף שמחליא לשבח שלכאורה זה מדאןוריתא -דלא כפרמ"ג- יהיה אסור לאחר הגעלה עפ"י רוב תשמישו והארכנו בחידושינו שבודאי שפשוטן של דברים דלא כהרשב"א ושמא אף את הרשב"א אפשר לפרש באיזה אופן)
ומה שכותבים כאן שלא כתוב כלי סעודה לענין הגעלה, לא מדויק שאיסורו של טעם כעיקר נלמד בסוש"ד מגיעולי גויים גם אם הגמרא בדרשותיה עקפה את זה, ברור שהשורש הוא זה, ותמהים על הרמב"ם שפסק שטעם לאו כעיקר ואעפ"כ הגעלת כלים דאוריתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2018 15:04 |
|
| |
ניסיתי עם ביצה כי היא קלה להתבשל, אך לא ניסית לברר מהו בישול לפי ההלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2018 17:06 |
|
| |
תחרות בבדיחות קרש וקללות נהיה פה. כלי שני לא מבשל, כי הוא רק מחמם. שימו מים מכלי ראשון על קפה שחור ומכלי שני ותראו את ההבדל. וכמו שיש3 הסביר, זה פשוט לכל אחד.ולגבי שנרב, ניתי ספרא ונחזי. לא כל ציטוט משנרב צריך לעמוד דום. בפרט שמבאים אותו כאלה שלא מבינים בהלכה כלום. והביטחון העצמי המופרז של מקללים למינהם ישאר איתם אבל כשרואים שבמציאות ובהבנת הדבריםאינם מבינים זה מרא ה כמה אין להתייחס לנפיחויותיהם. ולכן אני בעד להשאיר את סגנונם המאוס על כנו על מנת שיראו מה רב המרחק בין הבנתם הבסיסית לבין בטחונם העצמי שמביא אותם לקלל וללכלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2018 10:11 |
|
| |
| תלמידתלמיד כתב: |  |
כלי שני לא מבשל, כי הוא רק מחמם.
|
|
אתה יכול לעשות שלשה ניסויים.
ניסוי 1.
שים על אש זהה שלשה סירים בעלי נפח זהה. סמן את הסירים, סיר א, סיר ב, סיר ג. מלא אותם בכמות מים זהה. הרתח את המים. כבה את האש. שפוך את המים שבסיר ב. העבר את המים שבסיר ג, לסיר ב. יש לך עכשיו - סיר א - כלי ראשון. סיר ב - כלי שני. קח שתי ביצות לא מבושלות. הנח אחת בסיר א ואת השניה בסיר ב. המתן כמחצית השעה. הוצא את הביצות. סמן כל אחת מאיזה סיר היא והנח אותן בצד.
ניסוי 2.
שים על אש זהה שלשה סירים בעלי נפח זהה. סמן את הסירים, סיר א, סיר ב, סיר ג. מלא מים רק בסיר א ובסיר ג. (סיר ב נמצא גם על האש אבל ריק!) הרתח את המים. כבה את האש. העבר את המים שבסיר ג, לסיר ב. יש לך עכשיו - סיר א - כלי ראשון. סיר ב - כלי שני. קח שתי ביצות לא מבושלות. הנח אחת בסיר א ואת השניה בסיר ב. המתן כמחצית השעה. הוצא את הביצות. סמן כל אחת מאיזה סיר היא והנח אותן בצד.
ניסוי 3.
שים על אש זהה שני סירים בעלי נפח זהה. סמן את הסירים, סיר א, סיר ג. מלא אותם בכמות מים זהה. הרתח את המים.
קח סיר, סמן אותו כסיר ב והנח אותו במקפיא.
כבה את האש.
העבר את המים שבסיר ג, לסיר ב שהיה במקפיא. יש לך עכשיו - סיר א - כלי ראשון. סיר ב - כלי שני. קח שתי ביצות לא מבושלות. הנח אחת בסיר א ואת השניה בסיר ב. המתן כמחצית השעה. הוצא את הביצות. סמן כל אחת מאיזה סיר היא והנח אותן בצד.
קח את הביצות משלשת הניסויים לבית-הדין בראשות איש החסד אברם_העברי ובקש שיפסוק לך איזה מן הביצות התבשלה בכלי ראשון ואיזה בכלי שני.
בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 02:57 |
|
| |
לפני ההתייחסות לנושא, חובה להגיד משהו. פשוט מביך וקצת מפתיע מה שקורה כאן. כתב פעם הרב מימוני שיש שחוששים לכתוב כאן , אכן. אבל מפתיע לגלות שיש כאן יותר מידי ביטחון עצמי והרבה פחות מזה תוכן. אנשים כותבים בנושאים בלכתיים, בלי להכיר אותו מכל רבדיו ולא עוד גם קובעים מסקנות לפי זווית ראייה מרה. מילא בנושאים פילוסופיים, כל דעהכמעט וכל בעל דעה יכול להסתכל על העולם מנקודת מבט מסויימת ולפי זה לשפוט. (אף שגם כאן מפתיע היה לראות 'סטונדט' שנכשל בחומרים שכתב עליהם דוקטורט ...). אבל ברצינות, איך אפשר להביע דעה בנושא כה מורכב בלי להכיר אותו ? רק השבוע היה במאורות הדף היומי פירוט של כמה מגדולי ישראל שעשו ניסיונות שונים כדי לקבוע איזה כלים בולעים, ודנו בי הם מה הדרך לעשות את הניסוי.לדוגמא ניסוי שלא מופיע שם. יש מחלוקת האם זכוכית בולעת או לא. לקח רב אחד זכוכית ישנה שהשתמשו בה הרבה ושקל אותה מול כוס זכוכית חדשה והתברר שנוסף כאחוז על משקלה, אם כך מה המחלוקת? במציאות ?! לא! המחלוקת היא האם בליעה כזו של אחוז אחר שימוש של כמה שנים נקרא בליעה. וכו' וכל המביאי דוגמא על בישול ביצים, ועוד מודים שזה היה הכי קל. לימדו את נושא 'קלי הבישול' שלפחות תדעו על מה לעשות את הניסוי...
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 10:44 |
|
| |
מואדיב
.
מאחר ונתפזרו הדברים בכמה מקומות, אחדד את דברי לגבי הגעלת הטבעות - שהיא מנהג של שטות לדעתי.
1. כל דיני ההגעלה הם בכלי אוכל.
כפי שציינתי למעלה, לא רק כותרת הסעיפים בשו"ע - דיני הגעלת הכלים - אלא גם התוכן. המחבר מפרט מה עושים עם כלי חרס לעומת כלי זכוכית וכלי מתכת, סכינים לעומת קדרות, וכן הלאה.
האם יש התייחסות למשהו שאינו מיועד להתעסקות עם אוכל?
לא.
האם טבעת היא כלי המיועד להתעסקות באוכל?
לא.
2. אין שום אזכור של טבעות
למרות שמוזכרים, בפירוט רב, כלים מכלים שונים, הטבעות לא מוזכרות כלל. ואין המדובר בתכשיט שלא היה קיים בזמן חיבור השו"ע, שהרי טבעות נזכרות בשו"ע.
וכי נשים לא לשו בצק עד העת החדשה? מדוע איננו מוצאים את הטבעות באזכורי דיני הגעלת כלי הפסח?
ודוק, לא רק בשו"ע איננו מוצאים את הטבעות כאן, אלא גם בספרי הדורות האחרונים. נסו למצוא בערוך השולחן או במשנ"ב טבעות בין הנדרשים להגעלת כלים בפסח.
אין.
3. כבולעו כך פולטו - כל הכשר הוא כפי תשמישו
כלל ברור הוא, וכפי שנכתב בערוה"ש "כל הכשר הוא כפי תשמישו: אם תשמישו בכלי ראשון, כמו כף שמגיסין בו בקדירה, וכן כלי ששואבין בו מכלי ראשון – צריך להכשירן בכלי ראשון." ואין מי שחולק על כך.
מהו תשמישה של הטבעת על ידה של האשה, בישול? ליבון? האשה תוחבת את ידה לתוך הקדרה הרותחת ומגיסה בה?
בצק, למי ששכח, לשים כשהוא במידת החום הנעימה ליד, לא מעבר לכך.
ולאלו החושבים שנשים עם טבעות מחזיקות קוגל לוהט בכף היד בזמן הטיש, כדברי ידענוביץ לעיל, הרי נזכיר כי "וכל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו."
אחר רוב תשמישו.
ואמנם כתב לעיל ה"ה תלמידתלמיד כי "יתכנו מקרים שלשו איתה בצק חמץ חם, ואם יגע בה בפסח מאכל חם, יש אופנים שתאסור את המאכל" - אך תיתי לו שאינו לש בצק.
אי אפשר ללוש בצק בחום שהיד סולדת בו, ולא רק מפני שהידיים הלשות סולדות ממנו - אלא משום שבצק כזה לא יתפח, חום כזה יהרוג את השמרים.
ועל כן אחזור, הרוצה לנהוג לחומרא - די בכך שמי שלש את הבצק כל השנה עם טבעת, יסיר אותה מהיד כשהוא מכין אוכל בפסח, ודי בכך.
אם הוא חושש לבצק שנבלע בחריצים - זה הזמן להבריק את הטבעת בחומר הברקה - ואז כל מה שיש שם נפסל מאכילת כלב בהידור מוחלט.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 12:01 |
|
| |
| תלמידתלמיד כתב: |  |
מביך
|
|
נכון, מביך.
ההתייחסות הייתה לקטע מאד מצומצם שכתבת.
"כלי שני לא מבשל, כי הוא רק מחמם"
מה שקובע אם כלי שני מבשל זה בין היתר מהיכן אתה מביא אותו. לא דומה כלי שני שהובא בקיץ מהחצר בעירק לכלי שני שהובא מהחצר בקנדה. ובטח שבוודאי לא דומה לכלי שהובא משדה-סולרי. שלא רק שיבשל אלא גם ישרוף את האוכל.
לגבי הסטודנט. הסטודנט לא נכשל בכל מה שכתב בעניין "נמנע הנמנעות". הוא רק לא הצליח להראות שיש לו מושג על אלוהים. וזה דומה למי שכותב על "זהב" ולא יודע מה זה "זהב".
אבל, מה תלין עליו כאשר גם אתה, היהדות, הנצרות, האיסלם וכל הכופרים, שותפים לאותה חוסר ידיעה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 13:45 |
|
| |
עד כמה שאני זוכר, רובין לא התבטא כאן בחריפות נגד ערכים חשובים, אלא זלזל ולעג לכמה "מגדולי הדור" של הפורום. אינני חושב שהעובדה שקשה לכמה ניקים מכובדים כאן להתמודד עם לשונו המשתלחת של רובין, מצדיקה להשתמש בפריבילגיית המחיקה של המנהלים-"גדולי הדור" דכאן. ועכשו כנראה תמחקו גם את תגובתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 14:06 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 14:26 |
|
| |
מואדיב, ברור שהכל הוא מדובר על כלי אוכל, אבל הוא הדין לכל כלי שנגע באוכל וחוששים או רוצים שיגע באוכל בפסח . למה היה קשה להבין את זה בפעם הראשונה.?
שלישישי, מביך מאוד שאינך מכיר את המושגים ההלכתיים והגדרתם.
חכלילי, הבעיה בסטודנט רובין שהוא רק מקלל בלי להצליח להוכיח את נכונות דבריו לפני כן, אין בעיה שלא ימחקו דבריו, עדיף שיראו שמדובר בכלי ריק ומלא שופכין. אם אתה נהנה מזה, זה מתאים לך בההחלט.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 14:48 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | |
|
בתגובה 35 נטען שזו בדיחה (ואילו בתגובה 17 נטען שזה טריוויאלי...).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 14:53 |
|
| |
מואדיב
| תלמידטועה כתב: |  | http://www.kikar.co.il/271871.html |
|
הידעתם? ביעור חמץ: צריך להגעיל את הפה במים רותחים לפני פסחהדיין הגאון רבי ישראל גרינברגר פסק כי לא מספיק לצחצח שיניים בערב פסח וצריך להגעיל את הפה במים רותחים כדי לבער את החמץ. וגם, ממתי אסור לאכול חמץ חם? (חג הפסח)כיכר השבת | ח' בניסן תשעח 22:03 24.03.18    תגיות: הרב ישראל גרינברגר, ביעור חמץ, הלכות הגעלה, פסח, חמץ
לפני חג הפסח צריך לבער את החמץ שבפה ולא מספיק רק לצחצח שיניים, כך פסק הדיין הגאון רבי ישראל גרינברגר, רב קהילת מרכז חסידי ויז'ניץ בפתח תקווה ובאלעד וממקורביו של האדמו"ר מויז'ניץ. בדרשה שמסר הרב גרינברגר בליל שבת הגדול בבית המדרש "אבי עזרי" בפתח תקווה, ציין הרב כי לא מספיק לצחצח שיניים בערב חג הפסח כדי לנקות את החמץ וכי צריך גם להגעיל את הפה. לדברי הרב, לאחר הצחצוח צריך למלאות את הפה במים רותחים - עד כמה שכל אחד יכול לסבול - ולפלוט החוצה. הרב הוסיף וציין כי מלבד זאת, 24 שעות לפני סוף זמן אכילת חמץ, אסור לאכול כל דבר שהוא חמץ חם. קרי, אסור לאכול לחם עם מרק רותח, ב-24 שעות שקודם לסוף זמן אכילת חמץ. אם כי, ציין הרב, אפשר לאכול את הלחם בנפרד ואת המרק בנפרד, אך ביחד - אסור. הרב גרינברגר הוסיף והדגיש כי לכן אסור לאכול עוגיה או כל דבר חמץ ביחד עם קפה רותח או עם כוס תה. הסיבה היא שהחום גורם לחמץ להיבלע בשיניים, מה שגורם לקושי לבערו לאחר מכן. יצוין כי בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נכתב כי הנושא של הגעלת הפה במים רותחים הוא לא חיוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2018 14:54 |
|
| |
מואדיב
| מואדיב כתב: |  | http://www.kikar.co.il/271871.html הידעתם? ביעור חמץ: צריך להגעיל את הפה במים רותחים לפני פסחם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נכתב כי הנושא של הגעלת הפה במים רותחים הוא לא חיוב. |
|
אני חושב שיש לנו מועמד רציני לנצח בתחרות השנה.
ממקורותי, אגב, נמסר כי נמתחה ביקורת על הקולא, לפיה אין צורך להכניס לבנים מלובנות לפה לפני שיוצקים לשם מים רותחים.
|
|
|
|
|