חומרות חדשות לפסח. מחווה לאכיש מלך גת

בשנים האחרונות מוצרים רבים, שאינם מוצרי מזון מתהדרים בכשרות לפסח. אולם בתחקיר שפורסם השבוע במוסף 'קולות' של 'בקהילה' מתברר כי אין צורך בכשרות למוצרים הללו וכי הם זוכים בכשרות מסיבות מסחריות בלבד.

המוצרים שעליהם נפוצה הכשרות הינם מוצרי קוסטמטיקה, משחת שיניים, מוצרי ניקויי כלים חד פעמיים, מוצרי נייר ועוד.

על המוצרים הללו הבהיר הגר"י בלוי, רבה של ועדת הכשרות בד"צ העדה החרדית: "אין ממש בהכשרים אלו ואין שום משמעות במושג "כשר לפסח" לחומרי ניקוי, נייר טואלט ומטליות רצפה, אם כי יש יוצא מן הכלל והוא חומר לניקוי כלים".

בשיחה שערך תחקירן הצרכנות של 'בקהילה', יקותיאל משי, עם בעלי המפעלים וועדות כשרות נוספות התברר כי אכן אין סיבה הלכתית לכשרויות על המוצרים, ומדובר בגימיק מסחרי בלבד שנועד למשוך לקוחות.

המוצרים היחידים שהוזכרו כזקוקים להשגחה לפסח היו נייר סופג, כלים חד פעמיים למאכלים חמים ונוזל לניקוי כלים.

________________

הובא גם בסוף מאמרו הנפלא של הרב אברהם דורי שליט"א (מח"ס שו"ת אדרת תפארת ד' חלקים):  תרופות עם תערובת חמץ בפסח - כשנפסלו מאכילה, ואין החיך נהנה מהן. המאמר פורסם באסיא עט-פ, עמ' 77-95 (תשס"ז)

http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA79-80/ASSIA79-80.07.asp

וז"ל:
הנה נראה להעיר הערה נחוצה ביותר בענין השימוש בתרופות בפסח הוא השמירה והזהירות המופלגת לא להכשל חלילה וחס בנטילת תרופות שאין כשרותן לפסח מבוררת. כל מדריך כשרות מכובד מייחד את חלקה הגדול של החוברת לרשימה מדוקדקת של התרופות הכשרות ואותן שאינן כשרות ואף מקימים מוקדים מיוחדים שדרכם יוכלו לברר – כל אלו שלא היה סיפק בידם להגיע לבירור – את כשרותן של התרופות למיניהם השונים.

וכך חודרים הרתיעה והפחד בלבות שלומי אמוני ישראל והמה בודקים בשבע חקירות ובדיקות את מלאי התרופות אשר הם משתמשים בהם שלמען השם יופיעו אף הם ברשימה הגואלת בכדי שח"ו לא יבואו לידי כשלון ותקלה כי הדבר מתקבל אצלם כמכשול של חמץ בפסח ר"ל.

והדברים באו עד כדי כך ששבוע לאחר הפסח פנה אלי אברך ירא שמים וברוב תמימותו הוא שואלני על תרופה מסויימת האם היא מופיעה ברשימה של התרופות הכשרות לפסח, וכששאלתיו בתמיה: והרי כבר עבר עלינו חג הפסח לטובה בס"ד, ומה עניין יש לך בכשרות התרופות? השיבני שהוא רוצה לדעת אם מותר לו להשתמש בהם עתה, משום איסורא "דחמץ שעבר עליו הפסח".

ולפני חג הפסח נשאלתי ע"י אדם אחד, על אודות אביו שהוא חולה במחלה סופנית חשוכת מרפא ל"ע ר"ל, והוא דועך והולך, וקיימת תרופה מסויימת אשר היא עדיין מחזיקה אותו במצב טוב יחסי, ולצערו אין אותה תרופה מופיעה ברשימת התרופות הכשרה, והוא אובד עצות מה יהא על אביו בימים האלה, האם יש איזה היתר ליטול את אותן התרופות? ולא חלי ולא מרגיש האי גברא כי נפש הוא חובל, והשואל בזה הרי הוא שופך דמים.

וכתוצאה מהשקפה משובשת זו באים יהודים רבים לידי סכנת נפשות וחשש סכנה, שהרי היהודים החרדים לדבר ה', ובפרט בזהירות יתירה מחשש חמץ בפסח, באים לידי מסקנא שמדוע להם להשתמש בדברים כאלו שהם בגדר "הורה בה חכם", והם עושים לעצמם חשבונות של מה בכך, שבודאי לא יזיק להם אם לא יטלו את התרופות הקבועות שלהם במשך שבעת ימי חג הפסח, והם משלים את עצמם ברוב תמימות שאף על כיוצא בזה נאמר: שומר מצוה לא ידע דבר רע.

והמציאות בשטח מוכיחה, שהרבה אנשים מבוגרים חולניים הנזקקים לטיפול תרופתי קבוע, יש אצלם נסיגה משמעותית מבריאותם התקינה בימי הפסח, וביודעי ומכירי קאמינא, מאנשים רבים ששבועות מספר לאחר כלות הפסח עדיין לא חזרו למצב בריאותם הקודם. ואנא עובדא ידענא, באברך אחד אשר היה עליו ליטול תרופות מחמת חולשת בריאות נפשו, וכשהגיע חג הפסח מנע עצמו מליטלם, ומצב בריאותו הדרדר עד שבאמצע ימי חול המועד זרק עצמו מגג ביתו ר"ל.

ולכן מצאתי חובה בנפשי לפרסם בשער בת רבים בהסכמת מרנן ורבנן בעל שבט הלוי והגרי"ש אלישיב שליט"א, שכל אותם אנשים שנוטלים תרופות מחמת בעיות רפואיות כגון לחץ דם, סכרת, או חולי לב, כליות ושאר אברים פנימיים, וכן אלה הסובלים מבעיות נפשיות וכדו', רשאים לקחת תרופותיהם בלי חשש ופיקפוק כלל, בין אם הם מופיעים ברשימת התרופות הכשרות ובין אם אינם מופעים.

ויתירה מזו, אפילו אם יש ברשימת התרופות תרופה מעין זו שהיא כשרה לפסח, אסור באיסור גמור לשנות מן התרופה הקבועה לתרופה אחרת, דעצם השינוי יכול לגרום סיבוכים שונים ובעיות רפואיות שלא ניתן לצפותם מראש.

ולכן כל הירא וחרד לדבר ה', ונפשו איוותה לקיים מצות "ונשמרתם לנפשותיכם" ככל משפטה וחוקתה, לא ישנה מאומה מן התרופות הקבועות שהוא משתמש בהם, והכל מותרים והכל שרויים, אין בהם לא שמץ של איסור או חשש איסור כלל וכלל.

טעמא דהא מילתא דהרי רובא דרובא של אותן התרופות המצויות בידינו כהיום הם נפסלו מכבר מאכילת כלב מלפני פסח, וכיון שכן פקע איסורא דידהו מכל וכל, וכדאיתא בגמ' פסחים (דף כא:): חרכו לפני זמנו מותר בהנאה לאחר זמנו. ואפילו לפי דברי הרא"ש שם דמכל מקום האכילה אסורה משום דבהכי אחשביה להאי אכילה ומיתסר, מיהא מדרבנן וכדברי הט"ז באו"ח סי' תמ"ב סק"ח, היינו דוקא היכא דשייכא האי טעמא ד"אחשביה", וכמבואר להדיא ביד אברהם (יור"ד סי' פ"ז) וכן פשיטא ליה לבעל האג"מ (בשו"ת או"ח ח"ב).

וכן מבואר בחזו"א (או"ח סי' קט"ז סק"ח) דאיהו נמי נקט בפשיטות להתיר ומטעמא אחרינא, דכיון דיש בתרופה תערובת של דברים אחרים המותרים ממילא אין שייך בכה"ג לומר ד"אחשביה" לאכילת חמץ. [ובמק"א נתבאר בס"ד בארוכה הא מילתא].

ומהאי טעמא פשוט וברור ככל מאי דכתיבנא לעיל, והמחמירים בזה אינם אלא מן המתמיהים, ועתידים ליתן על כך את הדין, כנלענ"ד בס"ד להלכה ולמעשה. 

עכ"ל

*****

ירוחםשמ:

דר" הלפרין
ישכ"ח גדול גדול

הרב מיכי.
כשרות על אקונומיקה (נתרן תת כלורי) זה בסדר? על סבון לרחיצה? על נייר אלומיניום? על אבקת כביסה? על צלחות חרסינה אין הכשר (עדיין) אז למה צלחות פלסטיק צריך הכשר?

_________________

_________________

מודה ועוזב