| נשלח ב-1/4/2004 11:43 |
 |
| |
הלכות אוסטרליה (ביעור חמץ)
איש\אישה דרים באירופה\ארה''ב\ישראל ונוסעים לאוסטרליה לחג הפסח.
עקב ה - time zones השונים, חג הפסח באוסטרליה יחל מספר שעות לפני המקומות הנזכרים.
נשאלת השאלה ממתי חל חיוב ביעור חמץ שברשות הנוסעים הנ''ל ואשר ממוקם ב time zone אחר.
........
מענין לענין באותו ענין. שמעתי כי הרבי מחב'ד נ''ע הורה לחסידיו לא לטוס מאוסטרליה לארה''ב בימי ספירת העומר. אבקש מידע נוסף.
...................
וכאן המקום לאחל לחברי פורומינו אשר בכל אתר ואתר חג פסח כשר ושמח (אויי ויי איז מיר!!! נגמרה לי האקונומיקה הכשרה לפסח).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 11:48 |
|
| |
יש שלושה זמנים אפשריים:
איזור הזמן בו נמצאים הבעלים.
איזור הזמן בו נמצא החמץ.
כשניהם להחמיר.
(המשך יבוא).
איפה הדרושע לחג המאצעס?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 11:57 |
|
| |
השאלה היא האם הזמן הוא חלק מהחפצא של בל יראה או שמא רק אכתפיה דגברא רמיא .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 12:26 |
|
| |
אגיב לפחות לאחת:
לדעת הרבי, ספירת העומר שסופר כל אחד היא ספירת ימים כפשוטו, ולכן אם עובר את קו התאריך, ונוסף לו פעמים יום חמישי, אינו יכול לספור את שני הימים באותו מספר, אלא היום השני הוא יום נוסף בספירה.
כיון שחג השבועות בא עם תום ימי הספירה, לכן יש מקום לומר שגם חג השבועות שלו יחול יום אחד לפני של כולם (שלא כמו בשבת, שהוא נמשך אחרי יש השבת של המקום הזה).
וכדי לחסוך את הבעיה הזאת, טוב יותר לנסוע דרך אסיה, שאז לא יתווסף לו יום ולא יחסר לו יום.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 12:56 |
|
| |
הלבן
האם תוכל בבקשה לציין מראי מקומות המזכירים את שיטת הרבי?
כמו'כ האם יש נפקא מינא בספירת שבעה נקיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 13:41 |
|
| |
לסיינפלד.
ראה באריכות בשערי הלכה ומנהג, חלק ב.
אם תעיין שם, תראה, שתחילה חשב כ"ק אד"ש ש"אולי" זה כך, ורק מאוחר יותר, הוא החליט, ש"ככה זה", הרעיון לא נתקבל בצבור החרדי,מלבד אצל חב"ד, ואפילו אצל נשותיהם הפטורות מספירת העומר.
מקור הרעיון הוא: חג השבועות הוא ביום החמישים לספירה, של כל אחד ואחד-"וספרתם לכם- ספירה לכל אחד ואחד, ולכן ייתכן שאחד יספור 49 יום לפני חברו, אך הרעיון הוא בעייתי, שהרי אעפ"כ אין מי שיאמר, שמי שלא ספר ספירת העומר, או שכח לספור, אין לו חג השבועות, דבר שלכאורה יכול להעיד, שאף שחג השבועות תלוי בספירה, ולא בתאריך, והספירה היא ספירתו של כל אחד, עדיין ייתכן לומר, שחג השבועות תלוי בספירת הרבים.
אפסיק כאן, לפני שיאשימו אותי בזלזול, בנשיאם של ישראל.
כוכבי, אני מצפה לתגובתך, ואתה צפה לתגובתי.
הרב שלמה גורן, דן בנושא ז, בספרו "מועדי ישראל", בפרק: "ספירת העומר וחג השבועות, לחוצים את קו התאריך", (עמודים שי-שכב).
שבת שלום.
תוקן על ידי - נישטאיך - 01/04/2004 14:12:59
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 13:50 |
|
| |
אבל יש הרי עוד בעיה בנסיעה בכיוון ההפוך - אובדן יום ובעינן שבע שבתות תמימות .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 15:20 |
|
| |
רב געצל
וספרה לה הוא בודאי חיוב אישי. ואין ספק בדבר, שאם תעבור את קו התאריך, לדוגמה ביום שלישי בצהרים, ופתאום נעשה אצלה יום שני בצהרים, ולמחרת ביום שלישי ספרה שוב, בודאי נחשבים לספירת שני ימים, ולא תצטרך לספור יום נוסף.
נישט איך
יפה הסברת וציינת, אמנם בשום מקום לא מבואר שחג השבועות תלוי בעובדה הזאת, אם האדם ספר ספירה או לא. אבל זאת מפורש בתורה, שחג השבועות הוא ביום החמישים לספירת העומר.
והשאלה היא אם ספירת חמישים היום היא כמו בוספרה לה דלעיל או כמו ביום השביעי דשבת, שהרי בראשון כתוב וספרה לה משא"כ בשני.
מציץ
כנראה לא הבנת את העובדה הפשוטה, שכאשר טסים דרך אסיה, לא מרויחים יום ולא מפסידים יום (רק שהיום מתארך), משא"כ כשטסים דרך קו התאריך, אזי מרויחים יום או מפסידים יום (תלוי באיזה כיוון).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 15:29 |
|
| |
הלבן
שלום לך ולביתך.
צדקת, אבל מפורש, שחג השבועות בא אחרי ספירת 50 יום.
המסקנה מכך היא פשוטה: מי שלא ספר 50 יום, אין לו את חג שבועות.וכך גם הקטן שהגדיל בימי הספירה, מאחר שמעולם לא היה עליו חיוב ספירה, בהיותו קן, מלבד חיוב ה"חינוך", ואיני רוצה להרחיב בזה.
השאלה הנשאלת על דינו של קטן שכזה היא: "האם עליו לברך בשם לאחר שהגדיל", ולא היה מי ששאל אם יש לו לחוג את חג השבועות.
מסקנתי היא: חג השבועות קשור לספירה פרטית רק עד גבול מסויים.
אם לדעתך טעיתי, התוכל להסביר למה?
תוקן על ידי - נישטאיך - 01/04/2004 15:39:20
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 15:31 |
|
| |
הלבן
כנראה לא הבנת את העובדה הפשוטה שדיברתי כאשר עוברים דרך קו התאריך ולא בנסיעה דרך אסיה .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 01/04/2004 15:32:07
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 16:09 |
|
| |
מציץ
אתה צודק. לא הבנתי אותך.
נישט איך
במקורות שציינת דן גם בקטן שהגדיל, אם חג השבועות שלו הוא מה"ת או מדרבנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 16:20 |
|
| |
וכי במה יש לדון? הרי הדבר ברור, שהוא לא ספר 50 יום?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 17:12 |
|
| |
מתוך הספר "פסקי תשובות":
"ובמקרה שבעל החמץ נמצא הרחק מעבר לים בהפרש של כמה שעות ממקום חמצו, נחלקו הפוסקים אם תחילת זמן איסור החמץ הוא כפי מקום הימצאותו של החמץ, או כפי מקום הימצאותו של בעל החמץ.
יש מי שאומר שאזלינן כפי מקום הימצאותו של החמץ בין להקל ובין להחמיר (שו"ת עונג יו"ט סי' לו, וגם כף החיים הביא דבריו), והרבה חלקו על דבריו והסכימו שיש לחשב זמן איסורו של החמץ לפי המקום שנמצא בעל החמץ (שו"ת ארץ צבי, חסד לאברהם ועוד).
ולמעשה אף כי לדינא נקטינן שהולכים אחר מקום הבעלים מ"מ לכתחילה יש להחמיר לילך כפי הזמן המקום שנמצא שם החמץ" (פסקי תשובות, סי' תמ"ג, אות א', עמ' לא)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 17:14 |
|
| |
האם יש ראיות מהגמרא לכאן או לכאן ? ואם כן מה הם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 17:22 |
|
| |
נישט איך
יש דברים שפעולה שמדברי סופרים מועילה לדאורייתא. וגם כאן אפשר שהן תמימות. והרי נוהגים שממשיכים לספור בברכה.
אמנם הרי תוכל לבדוק בעצמך במקורות שציינת הדוגמאות לזה.
|
|
|
|
|
