האזרח ק
בכוזרי (כרגע אינני זוכר את המיקום המדויק ואני מצטט באופן כללי)
המלך שואל מדוע היהודים אינם דתיים כ"כ כמו בני הדתות האחרות (הוא מתכוון לאקסטזה הדתית המופיעה למשל כיום ע"י פיגועי התאבדות אצל המוסלמים, וכן על הפגיעות במאמינים עצמם משהו כמו כת הוודו, או כמו שנאמר ויתגודדו בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם וכדו') היהודים מתייחסים לדת בצורה יותר רציונלית וקרת מזג, בעוד שהמאמינים בדתות האחרות פועלים ברגש רב יותר, סיגופים ועינויים וכדו'.
התשובה שהחבר עונה לו היא (ואני שוב מצטט מהזיכרון) שהדתות האחרות בהיותן מבוססות על שקרים כמו קיום יחסי אישות עם הא-ל, או נבואות פנטסטיות למיניהם, נאלצות לתפוס את האדם דרך רגשותיו שהרי דרך אחרת אין להם, ועל כן הן מפחידות אותו מאוד כדי שלא יעז לחשוב, ומכניסות אותו למצב אקסטטי כזה שתפעיל אותו ללא שימוש בשכל,
בעוד שהיהדות בהיותה אמיתית אינה נזקקת לכך ואדרבא דורשת היא מהיהודי להשתמש בשכלו ולהשליט את השכל על הרגש "וידעת היום והשבות אל לבבך" ולכן ניתן לצוות על רגשות: ואהבת, לא תשנא, ושמחת, וכדו'
כלומר כשהתורה מצווה ישנה חוויה דתית אבל היא אמורה להיות חוויה "מאורגנת" לא אקסטטית.
 |
|
|