קהל עדת ירושלים - "המתמידים"

נו נו אני בעד רק לדעתי אופנה זו תיעלם
כמו כל מיני אופנות אחרות או שהוא רבי טוטאלי או או כלום לא

האופנה הזאת מתקיימת כבר הרבה מאד זמן.

ישרן,

בלי להיכנס לשמות ולא רק מפני שאיני מוסמך ומפני שהפורום הוא פורום לרעיונות, אלא גם מפני שכל דעה אינה חתוכה וחד משמעית, אשתדל לשחזר הביטים מהעקרונות שהתבארו באשכול "סיווג האסכולות ביהדות התורנית", השייכים למודעים לבעית ההתחמקות מהשכל.

בכן, ישנם כאלה שעם כל החשיבה ההגיונית שלהם הם לא יקבלו שתיתכן סתירה בין ההיגיון ובין הנמסר להם. לכן הם ימשכנו לא רק את נפשם [דהיינו נקיטת הדרך המעשית] אלא גם את דעתם [דהיינו את צורת חשיבתם השכלית אף עד כדי שיבוש] להסביר בנמסר להם את אשר השיג הגיונם ולפעמים גם להגביל את הגיונם כאסכולה הנמוכה יותר.

מאלה שיעלו בקודש ולא ימשכנו את דעתם על המסורות הרווחות אלא עד לדעת הראשונים ויש אשר יעלו עד לחתימת התלמוד. [בסגנון יתחלקו המעלים בקודש בין מתבטאים צורה בוטה למתבטאים בצורה מתנצלת כלפי חוץ בדרגות שונות, כמו בציון "לולא דמסתפינא" -לולא יראתי לחלוק הייתי אומר- או "צריך עיון" וכד'. מדובר בהיבט סגנוני אך הוא חשוב מאד ועליו יפול דבר לרוב וכפי שפעם העיר דומני מציץ, החכמה היא למצוא את הלשון הדיפלומטית ביותר למהפכה הגדולה ביותר].

וישנם אשר לא ימשכנו את דעתם כלל ויכירו כי אין מנוס משכליאל שכמלאך הקדימו הקב"ה לתוריאל, אך ימשכנו את נפשם לנהוג הלכה למעשה כמסקנת המסורות, כי זה כל ענין קבלת התורה. שוב, גם בזה דרגות אם ימשכנו את נפשם לנהוג כפי כל המסורות או אך כחתימת התלמוד וכו'.

רב צעיר

לגבי הגדרת הלכות לאור הטעם, זהו עיסוקם המובהק של חז"ל בכל מקום. וראה ברא"ש ב"מ צ' שבמקום שהטעם פשוט, לכו"ע "דרשינן טעמא דקרא".

סקירה יפה ותמציתית. אגב, היכן האשכול המקורי בנידון זה ? (לינקזעצער ?)

יהוסף.

כן, אני מכיר את הרא"ש הזה, כמדומני שמדובר על דין קורה בראשות הרבים. על כל פנים, לדעתי צריך עיון לְמה הכוונה "שהטעם פשוט", שהרי לא תמיד הדבר ברור ומוסכם על דעת הכל.

מדובר שם בעיין לא תחסום שור בדישו, והשאלה לגבי מאכל שגורם לה גם צער, והגמ' חוקרת את טעם המצווה: "משום דקא חזיא וקא מצטערא, והא קא מצטערא" או שמא "משום דמעלי לה, והא לא..". [מן הסתם לא ל' מדויקת].

הרא"ש שאני התכוונתי אליו נמצא במס' בבא-קמא (כמדומני בפרק א'), ושם הוא עצמו דורש טעמא דקרא בנושא זה.

[אם יש לאחד החברים את פרויקט השו"ת, אפשר אולי להוריד את הקטע מהאנצ' התלמודית שדן ב'טעמא דקרא', זכור לי שיש שם מובאות לרמב"ם, ראב"ד, רא"ש ואחרים שמהם משמע שדרו טעמא דקרא גם לאחר חתימת התלמוד]

עכנאי- הנאות החיים מביאות לעריות?!
עיין באשכול " פרישה מתענוג בחז"ל- האמנם" על הויכוח.