| נשלח ב-20/10/2005 23:48 |
 |
| |
ומצד שני - הנה מה שנכתב במורשת בנושא זה
"אני סובר שיש מקום להניח בצנעא בבית, אך לא להפוך את הדבר לדבר פומבי או להתחיל לערער את ההלכה הנהוגה" (הרב יובל שרלו)
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=61954
תוקן על ידי - asd123 - 20/10/2005 23:48:17
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2005 00:55 |
|
| |
אני סובר שיש מקום ללמוד תורה בצנעה, ובמיוחד תנ"ך ראוי לו לאדם ללומדו בצנעה.
גם תלמוד, מי שרוצה להקיפו, ילמדנו מחוץ לזמני הלימוד הקבועים, ואם יעשה זאת בצנעה מה טוב.
גם הלכה, סתם לגרוס הלכות, חובה לעשות דבר זה בצנעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2005 10:48 |
|
| |
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג
יד אמרו חכמים, ברית כרותה שכל היגע בתלמודו בבית הכנסת, לא במהרה הוא משכח; וכל היגע בתלמודו בצנעה מחכים, שנאמר "ואת צנועים, חכמה" (משלי יא,ב).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2005 21:13 |
|
| |
דרום חוקר
לא שמעת על הלכות המשתנות עפ"י המקום?
לכל אבל ר"ל יש הלכות שונות בשבת כאשר הוא בציבור וכאשר הוא בביתו (בצינעא)
רוב הפוסקים עפ"י קבלה, פוסקים לאיטר יד שיניח תש"י גם על יד שמאל-בצינעא.
ויש עוד!
גם נגדם אתה יוצא?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2005 21:45 |
|
| |
רבי ג'קוב
למה לא להביא את המקור המקורי ? 
"אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח אמר רבי יוחנן ענתנייתא ברית כרותה היא היגע בתלמודו בצנעה לא במהרה הוא משכח מה טעם (משלי יא) ואת צנועים חכמה". (ירושלמי ברכות פ"ה ה"א)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2005 22:29 |
|
| |
ASD היקר והנערץ
הלכות שמשתנות על פי המקום זה ביטוי צורם.
אבילות בצנעה נאמר בתלמוד, זה לא נקרא הלכות משתנות, אלא כך קבעו חכמים, וזהו גדר אבילותו.
תפילין של יד לאיטר על יד שמאל בצנעה על פי הקבלה.
האמת, אני לא מעודכן, אצלינו מכירים רק את התלמוד והרמב"ם, המצאות חדשות לא מתקבלות אצלינו בברכה, כך שבודאי אני יוצא בכל תוקף כנגד חידוש הלכה זו, המודעות בהדפסה והם יפורסמו בריכוזי האוכלוסין.
אם יש עוד הלכות שחודשו לקיימם בצנעה, אשמח לקבל רשימה, סתם להעשרת הידע.
אצלינו משתדלים לשמור על התורה המקורית, ולא לשנות אותה לפי חכמתו של כל מתחכם בכל דור.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 00:50 |
|
| |
אי.אס.די
השתוממתי מאד למקרא הודעתך.
אולי פשוט לא הבנתי את דבריך.
יש מחלוקת בין ראשונים, ולא מהמפורסמים שבהם (אם זה קריטריון...) מה יעשה מי שכותב ביד אחת ועושה מלאכות באחרת. האם הקריטריון לשמאליות הוא כתיבה או שזו היד החשובה אצלו.
אך אין שום מחלוקת בכך שמי שמשתמש ביד שמאל למה שכל אדם משתמש בימין הוא הנקרא איטר. ויד שמאלו (לפי לשוננו) היא יד ימין שלו. ומניח תפילין על יד שמאל שלו שהיא ימין עבור העולם. ועושה זאת בברכה.
לפי מה שכתבת, אותם המתיימרים לפסוק לפי הקבלה יוצאים נגד המקובל (במובן של מסורת) בידינו מעורכי התלמוד. ומשנים הלכה פסוקה.
יש כמובן דוגמאות רבות של "פסקים" שנובעים משיקולים קבליים שהתווספו על ההלכה המסורה בידינו. אך שם תמיד מדובר בתוספת ולא בשינוי מהקצה לקצה. כפי שהבאת כאן.
על כן אני סבור שאם הבנתיך, ראוי שתציין מקורות מי הוא זה ואיזהו שמלאו ליבו להציע חידוש אשר כזה, שיש מצוה להניח תפילין על ידו החזקה של האיטר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 07:50 |
|
| |
מיימוני,
כבר נדון הדבר באתרא הדין מס' פעמים, ואין זאת כי שכחה נפלה מלפניך.
מהר"י צמח כותב כי אין לאיטר לשנות הסדר העליון ולכן יניח בשמאל.
ומצטטים אותו כה"ח, הבא"ח ורב פעלים ופתחי תשובה והשלמי ציבור ובן יהוידע ושו"ת תורה לשמה וכן הורה למעשה בשו"ת מנחת יצחק (וכמעט כל אלו, כותבים כי יניח בפסק מרן ואח"כ יניח גם בשמאל. וחלקם מוסיפים כי יעשה כן בצינעא) ועוד רבים הם מפוסקי זמננו הסוברים כך.
וגם מי שהוא קירח וחובש פאה ומתבייש בכך התירו לו הפוסקים להניח תש"ר בבית על קרחתו (וזהו הנקרא "בצינעא") ואח"כ בבית-הכנסת יניח ע"ג הפאה
ואם אתאמץ - אמצא עוד "בצינעא" כגון אלו.
וכנגד "לא תדגדדו" זאת עצה מקובלת.
ואיך אתה מניח תפילין בחוה"מ? ברוב עם או בבית?
מועדים לשמחה
ועוד תוספת: מאחר וכתכת "לפי מה שכתבת, אותם המתיימרים לפסוק לפי הקבלה יוצאים נגד המקובל (במובן של מסורת) בידינו מעורכי התלמוד. ומשנים הלכה פסוקה." אני מבקש להזכירך כי רבים הם היוצאים כנגד התלמוד בנוגע לתש"י דאיטר (ואצ"ל שאין לי דבר וחצי דבר עימהם)
ולהן רשימה לא מלאה: המאירי בשבת ק"ג. ושיטת רש"י עפ"י המרדכי ושו"ת ארץ צבי ומהרש"ם וס' שולחן מלכים ושואל ונשאל.
תוקן על ידי - asd123 - 23/10/2005 7:57:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 10:04 |
|
| |
יוצא שיש בנידון זה מחלוקת ראשונים והדעה שהתקבלה היא הדעה הפוטרת.
יש שהכריעו מצד הנסתר.הגאון הכריע מטעמו לא להניח (כך הבנתי - שאחז כדעה הזו מצד הנגלה).
לענ"ד הדברים מתקבלים כמו כל דבר שמתקבל - השפעה וכח ולא בגלל טעמים כאלה ואחרים (שלא מענינים את ההמון).האם לקבלה היתה משיכה אצל המוני העם? או שמא השו"ע זכה למעמד בכלל וממילא התקבלו פסקיו?ואצל האשכנזים תלמידי הגר"א- למרות שבשאר ענינים לא התקבלו פסקיו.
גם מי שאומר להניח בצנעה מקדם בזה איזושהיא אג'נדה ומבסס לעצמו את תדמית המחדש והמענין.ולואי שהיו מחמירים עד כדי כך במקובלות..(אם כי זה לא מפריע לדון בזה)
למעשה לכי לך בעקבי הצאן הוא פתרון לא רע במקרה כזה של ספק.הרב קוק מדבר על חוש בריא של כלל ישראל במנהגים.במיוחד שכאן 2 הדעות מעוגנות בראשונים.
נקודה מענינת בנושא היא מדוע הזוהר מחמיר בענשו? האם זה נכלל ברעיון של המבזה את המועדות בזה שנוהג מנהג חול? אם מי שהוא יכול להביא את הזוהר בנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 12:51 |
|
| |
לפי מה שהבנתי עד שהופיע הזוהר כן הניחו תפילין בחול המועד, אז למה שלא נלך בעקבות אלה שכן הניחו, ונלך בעקבות אלה ששינו את המנהג ?
ומה ששאלת למה הזוהר מחמיר, הרי זה דרכו בקודש בכל עניין ועניין להפחיד להחמיר ולאיים, ממש שיטה.
אני מתכנן פעם לקבץ את כל המקרים האלה ולסכם אותם.
סוגיית הירושלמי בנידון:
"חד בר נש אובד תפילוי במועדא אתא לגבי ר' חננאל ושלחיה לגבי ר' אבא בר נתן א"ל הב לי תפילך וזיל כתוב לך א"ל רב איזיל כתוב ליה. מתניתא פליגא על רב כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו הא לאחר לא פתר לה בכותב להניח". (ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ד)
משמע מפה יש להניח תפילין בחול המועד, ראיתי שיש הטוענים שהגר"א סובר שאין להניח והוא נתן לירושלמי פירוש לשיטתו. מישהוא מכיר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 14:01 |
|
| |
מיימוני
זכור לי שפעם אמרת שתסכם את שיטתך בנושא, האם נזכה לזה בקרוב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 15:32 |
|
| |
דברי הזוהר הקדוש בענין -
זוהר חדש שיר השירים מאמר תפלין דקב"ה מנח לון, וי"ט וחוה"מ-
רב המנונא סבא אמר הכי, אלין אינון ימים דאקרו טובים. ואינון תפילין דרישא, דאינון תפילין דקודשא בריך הוא מנח לון, וע"ד אקרון טובים, בגין דאינון נהרין ברישא דקודשא עילאה:
ובכל אתר, ימים טובים אינון תפילין דרישא, דקב"ה מנח לון. חולו של מועד, דלא אקרי י"ט, אלין תפילין דדרועא, דהא לית ליה לסיהרא מגרמה כלום, אלא מנהירו די"ט:
תפילין דדרועא דאיהי תפלה של יד, לא נהירא אלא מגו נהירו דתפילין של ראש. תפלה דרישא, ימים טובים. תפלה דדרועא, חולו של מועד. ושפיר קאמר, והכי הוא.
שיר השירים מאמר אסור להניח תפלין בחוה"מ-
וע"ד חולו של מועד איהו לענין עבידתא, כגוונא די"ט. ואצטריך חדוה כגוונא דיליה. ובגין כך, באלין יומין דאינון תפילין דמארי עלמא, אסור לאנחא שאר תפילין, דהא אלין יומין, דאינון תפילין עילאין שריין על רישיהון דישראל קדישין:
רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוי, א"ל, תינח תפילין דרישא, דשריין על רישיהון דעמא קדישא בי"ט. תפילין של יד, דאיהי חולו של מועד, איך אנן אחדין לה:
א"ל, בגין דאנן אחדין לה, ואיהי י"ד כהה, אסור למעבד עבידתא בסטרא דילה, ואצטריך למעבד חדוה, בסטרא דתפילין דרישא:
ועמא קדישא אחדין תפילין דמארי עלמא ושריין עלייהו בי"ט ובחולו של מועד, ואסור לאעברא תפילין דמארי עלמא מעל רישיהון, לאנחא תפילין אחרנין, דאינון דוגמא ודיוקנא לתתא:
למלכא דבעי לנטרא ליה לעבדיה, א"ל עביד חותמא כדיוקנא דחותמא דיליה, כל זמנא דההוא דיוקנא יתחזי עלך, כלא יזועון וידחלון מינך. לבתר מגו רחימו עילאה, דקא רחים ליה מלכא, יהב בידיה חותמא דגושפנקא עילאה דיליה, כיון דאחיד חותמא עילאה דמלכא בידיה, שביק מניה ההוא דיוקנא דאיהו עבד:
אי ההוא עבד, דחי חותמא עילאה דמלכא, בגין ההוא חותמא דאיהו עביד, ודאי בר קטולא איהו ההוא עבדא, בגין דעביד קלנא בחותמא דמלכא, ולא חייש ליקריה. ובג"כ אסור לעעמא קדישא לדחיא חותמא דמלכא עילאה דשרי עלן, בגין דיוקנא דא דאנן עבדין:
האי במועד ובחולו של מועד, וכ"ש בשבת, דכלא שריא עלן, שבת דמעלי שבתא, תפלה של יד. שבת דיומא, תפילין דרישא:
והכי קא מסדר קב"ה לעמא קדישא רחימא דיליה, בחול אינון תפילין דעבדו דיוקנא דחותמא דמלכא, למהוי נטירין בכל סטרין. בשבת ומועד דאינון יומין טבין, ותפילין דמארי עלמא ממש. מעברן ההיא דיוקנא, ומנחי תפילין דמארי עלמא. זכאין עמא דא, דבידן חותמא עילאה דמלכא:
מאן דמנח תפילין, אצטריך למחדי. ועל דא כתיב, ושמחת בחגך. בתפילין דמארי עלמא אצטריך למחדי. וחדוה דא, במועד ובחולו של מועד, בתפילין דרישא, ובתפילין דדרועא:
ביום טוב מההוא ריחא עילאה, שמניך טובים, תפילין דרישא. בחולו של מועד, שמן תורק שמך, תפלה של יד, דקא סלקא לאתאחדא באורח סתים בתפילין דרישא:
על כן עלמות אהבוך, ביום טוב בתראה דחג, דהא תפלה של יד אשתלים ואתנהיר בשלימו. ולפלגא חולקא לכולא לכל אינון משריין וחילין דלעילא, ולכל אינון משריין וחילין דלתתא. וע"ד עלמות אהבוך, אינון משריין וחילין דלעילא, עולמות ומשריין וחיילין דלתתא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 19:56 |
|
| |
ישרן,
יישר כוח על הבאת הדברים
רק בקשה אחת לי בשמי ואולי בשם עוד כמה שארמית אינה שגורה על שפתם, האם ביכולתך להעלות גם תרגום לדברים?
בד"כ אני נעזר באתר http://ashlagbaroch.org/Zohar/, אולם זוהר חדש לשה"ש אינו נמצא שם...
מועדים לשמחה.
|
|
|
|
|
