מוספים מיוחדים לעיצוב פנים

לא פסל, לא תמונה, כן פרקט בחדר השינה

מאת אפרת שלום

עיצוב הפנים מתבסס במגזר החרדי, בעיקר בזכות ההכרה שתכנון נכון יכול לעזור להתגבר על מצוקת מקום בדירה. העיתונות החרדית והמוסדות להשכלה גבוהה כבר מספקים מענה לצורך החדש בדמות מוספים מיוחדים ומסלולי הכשרה

"אלגנט" הוא מגזין ישראלי חדש לסגנון חיים המופץ חינם בכ-15 אלף עותקים - בעיקר בבני ברק, ירושלים, פתח תקוה וחיפה - ופונה לאוכלוסייה החרדית. "בסקר שבדק איך יתקבל במגזר החרדי עיתון העוסק בעיצוב, תיירות, אוכל ורכב, גילינו שהקרקע בשלה", אומר נתי רכטמן, הבעלים של רשת הירחונים "סטייל" ש"אלגנט" הוא חלק ממנה.

הכתבות בגיליון הראשון עסקו בכשרות בבתי מלון בחו"ל, בעיצוב שעוני יד ובמגמת הרטרו בתחום העיצוב. לדברי רכטמן, קהל היעד - שפולח ואותר בעזרת חברת הפצה - ימשיך לקבל את המגזין חינם לביתו, אבל בתכנון גם הפצה דרך חנויות הספרים ומחלקת מנויים.

כמו כל עיתון חרדי, גם ב"אלגנט" כל עמוד ועמוד עובר "הכשר" של רבנים כדי להבטיח שמירה על כללי הצניעות. רכטמן מודה שבתחילה חשש מאוד, ולא היה בטוח אם עיתון שמחויב לצניעות יצליח לשדר זוהר, אסתטיקה ונהנתנות. תוך כדי עבודה הוא גילה שהצניעות אינה מתייחסת רק לאיסור על פרסום תמונות נשים. מוטב, למשל, להפחית את השימוש בצבע אדום. "שלא לדבר על אופנה, שפשוט אין דרך להציג אותה בעיתון", הוא אומר. "אין ספק, מאוד קשה לעשות עיתון חרדי, קל וחומר עיתון שעוסק בסגנון חיים".

עם זאת, אילו מגזין מסוג זה היה רואה אור לפני כמה שנים הוא היה בוודאי מעורר התנגדות עזה בקרב רבים מהקוראים. ואולם, בשנים האחרונות ניכר שינוי ביחסה של החברה החרדית לתרבות הפנאי ולתרבות הצריכה. כך, למשל, יותר חרדים יוצאים בימים אלה לחופשות בבתי מלון מקומיים או לטיולים בעולם, פוקדים מכוני כושר, יוצאים למסעות קניות בקניונים ומקפידים על עיצוב הבית.

הטשולנט כבר לא מספיק

א' ובעלה י', מזכירה ומנהל חברה הנמצאים בעשור הרביעי לחייהם, שכרו לפני כשבע שנים את שירותיה של מעצבת פנים כדי לעצב את דירתם בבני ברק. כיום הם עסוקים בעיצוב דירה חדשה בת חמישה חדרים בעיר. לצד הגידול במשאבים הכספיים שלהם, גברה לאורך השנים גם המודעות שלהם לתכנון הבית ועיצובו. א' מספרת שהאהבה לעיצוב נולדה אצלה בשנים האחרונות. "זה לא שאני יושבת בין ארבעה קירות ולא טורחת לצאת מבני ברק. אני נוסעת יותר לחו"ל, משוטטת באינטרנט ומבקרת בחנויות רהיטים".

ד', מאפרת בת 43 מפתח תקוה, אם לחמישה ילדים, עיצבה לפני שנתיים את דירתה, שבה שני חדרים וחצי וקומת גג. "חשבנו שזה רק אנחנו, אבל גילינו שאנחנו לא היחידים. היום זה כבר מאוד נפוץ בחברה החרדית לשכור מעצב פנים", היא אומרת ומוסיפה שהיא נוהגת לבקר עם בעלה בתערוכות העיצוב הגדולות שמתקיימות בכל שנה בגני התערוכה בתל אביב, וכן בחנויות שמציעות חפצים מעוצבים מהמזרח.

הריצוף בדירתה של ד' עשוי אבן בגוני שמנת, בחדרי השינה יש פרקט, ארונות המטבח משלבים פורמייקה, עץ דובדבן, נירוסטה וזכוכית, בסלון ספות בהירות מעוצבות ושולחן הקפה נקנה בטולמנ'ס. ניכרת גם השקעה גדולה בעיצוב התאורה: גופי תאורה שקועים בתוך הקירות ומתחת למרצפות, ותקרת המבואה זרועה כוכבים (אור המוקרן מסיבים אופטיים).

בשל מספר הילדים הגדול יחסית ברבות מהמשפחות החרדיות, הצורך בעיצוב נובע בראש ובראשונה מתוך רצון לפתור את בעיית הצפיפות. בחברה החרדית הבינו שעיצוב יכול לשפר את איכות החיים ולתת מענה לצרכים המיוחדים. "גם אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם בית חלומות מפואר שוכרים היום מעצבי פנים", אומרת מעצבת הפנים החרדית חבצלת הבלין, "הסיבה מעשית - המעצב עוזר להם בחלוקה נכונה וניצול נכון של החלל".

שונמית וינדרבוים, מעצבת פנים חרדית מבני ברק, מגדירה את קהל הלקוחות שלה כבני המעמד הבינוני ומעלה, ובהם זוגות צעירים שרוכשים דירה ביישובים דתיים כמו אלעד וביתר, ומשפחות מבוססות מבני ברק, אשדוד, תל אביב וירושלים.

הבלין מצביעה על כך שבאחרונה מקפידים גם על עיצוב של מוסדות ובתי עסק חרדיים, ובכלל זה חנויות, בתי כנסת, בתי אבות ובתי ספר. כדוגמה היא מציינת את המסעדה החרדית "הגפן" בירושלים, שהיא עצמה עיצבה לפני כשלוש שנים. "בעבר מסעדות כאלה הסתפקו בגישה של 'אני עושה טשולנט טוב וזה מספיק', והמסעדה היתה יכולה להיות מטונפת ולא מוקפדת", אומרת הבלין, "היום יש מודעות לחשיבות העיצוב גם במקומות שמיועדים בעיקר למשלוחים הביתה".

מפלט משדות זרים

הפופולריות הגואה של תחום העיצוב בקרב שומרי מצוות משתקפת באחרונה גם בעיתונות החרדית: בשבועון "שעה טובה" מתפרסם מדור קבוע שכותב מעצב פנים חרדי, וב"יתד נאמן" החלו לפרסם עצות לעיצוב הבית. המגזין "משפחה" פירסם בינואר מוסף חדש לבנייה ועיצוב, "דירה נאה", שמתוכנן להיות מצורף לעיתון אחת לשלושה חודשים. במוסף כתבות על חידושים בתחום המטבח, פתרונות אחסון, עיצוב תאורה, פתרונות לינה בחדר הילדים ועוד.

אסתי נתנאל, סגנית עורך "משפחה", מסבירה שההחלטה לפרסם מוסף שעוסק בעיצוב נבעה מזיהוי צורך הקיים אצל הקוראים. "הציבור בפירוש רוצה ויכול היום להרשות לעצמו עיצוב", היא אומרת. גם "המודיע" הוציא באוקטובר את המוסף השיווקי "דיור ועיצוב", "כדי שהמחפשים מידע ופרסום בתחום הדיור והעיצוב לא יצטרכו לחפש בשדות זרים", כפי שהוסבר בדבר המערכת.

שלהבת חסדיאל, עיתונאית חרדית בשבועון "בקהילה" ועורכת הירחון "אלגנט", אומרת כי "פעם מעצב פנים נחשב במגזר החרדי לשיא המותרות ושימוש בשירותיו היה בזבוז כסף לשמו. לא היתה מודעות לחשיבות של מעצב בהתאמת הדירה לצרכים האישיים, וכולם היו בטוחים שהם יכולים לסמוך על הטעם שלהם".

חסדיאל עצמה עברה לפני כשלוש שנים לדירה חדשה של חמישה חדרים בבני ברק, שמעצב פנים שקד על עיצובה ותכנונה. "היו לנו יותר משאבים כלכליים, אבל גם יותר מודעות לעיצוב", היא אומרת. בדירה, שתוכננה בקווים נקיים ומודרניים, יש נישות מגבס לתצוגת חפצים דקורטיוויים, רצפת פרקט בחדרי השינה, מטבח המשלב עץ מסורתי לצד חומרים כמו נירוסטה וזכוכית, סלון עם מערכות ישיבה מעוצבות ושולחן בר שלצדו ניצבים כיסאות עשויים פלסטיק וניקל.

חסדיאל מסבירה את המודעות הגוברת לעיצוב גם בפער בין הדור הצעיר שפתוח לעולם שסביבו, לבין דור ההורים הסגור והשמרן. "אמא שלי גם היום לא תיקח מעצב. להם היה תמיד מזנון גדול מעץ בסלון, ובכל פעם שהיה קצת כסף הם קנו פריט נוסף לבית, לרוב לפי הטעם הלא מעודכן שלהם. לנו, לעומתם, יש איפה להתעדכן: אנחנו מסתובבים בעולם, בחנויות, בקניונים וקוראים על עיצוב בעיתונים".

מוסדות לימוד חרדיים החלו באחרונה להציע מסלולים ללימודי עיצוב, ביניהם רשת הסמינרים בית יעקב בבני ברק ובירושלים, והמרכז החרדי להכשרה מקצועית מגן, ששלוחות שלו פזורות בבני ברק, קרית ספר וירושלים.

צרכים ייחודיים

במוסדות אלה מעידים כי בשנים האחרונות חל גידול בביקוש ללימודי עיצוב, כמענה לצורך במעצבים המכירים את הדרישות והצרכים של הבית החרדי: למשל, כיור לנטילת ידיים באזור המסדרון; חדרי ילדים המחייבים לרוב פתרונות אחסון והלנה לילדים רבים (כמו מיטות מתקפלות); ושולחן אוכל גדול, המשמש פעמים רבות גם ללימוד תורה בצוותא.

בבתים חרדיים רבים נוהגים להשאיר מעל דלת הכניסה לדירה ריבוע לא צבוע, בגודל 56X56 ס"מ, המסמל את חורבן בית המקדש. לעתים קרובות יש צורך במטבח גדול מהממוצע, בגלל הצורך במערכות כפולות של כלי אוכל, שני כיורים, ולעתים אף שני תנורים ושני מדיחי כלים. חבצלת הבלין מציינת גם את ספריית ספרי הקודש, שתופסת מקום מרכזי בסלון. "כמו שבסלון חילוני יש מכשיר טלוויזיה, כך אצלנו יש ספרייה גדולה עם ספרי קודש. אם פעם זו היתה ספריית עץ כהה במראה כבד ומיושן, היום אפשר למצוא את הספרים בתוך נישות מגבס או בספריות שמשלבות חומרים כמו זכוכית ואבן".

רשת אורט ישראל מפעילה זה 12 שנה קורסי עיצוב למגזר החרדי בבני ברק ובירושלים. לדברי ורדה קסמי, ראש מדור שיווק מכירות של הרשת, בגלל הביקוש הגובר ייפתח בשנה הבאה קורס לעיצוב בתי עסק קטנים, שיפעל לצד הקורסים הקיימים: עיצוב ואדריכלות פנים, עיצוב תקשורת חזותית, שזירת פרחים ויודאיקה.

גם במרכז החרדי להכשרה מקצועית מגן, בבני ברק ובירושלים, עומדים לפתוח קורסים חדשים, ובהם עיצוב חלונות ראווה ועיצוב טקסטיל, לצד מסלולי הלימוד הקיימים שמוקדשים לעיצוב פנים, עיצוב תקשורת חזותית ואדריכלות.

מרבית העוסקים בעיצוב במגזר החרדי הן נשים. אפרת הכהן צימרמן, רכזת מגמת עיצוב פנים ואדריכלות במגן, אומרת כי בין הסטודנטיות יש צעירות בנות 21-19, לצד נשים בנות 40-30, שהן בדרך כלל אמהות לילדים.

ואולם, נשים דתיות הפונות לעסוק בעיצוב עלולות להיתקל בבעיית צניעות. שונמית וינדרבוים מספרת שמאחד הסמינרים פנו אליה בהצעה ללמד עיצוב, אבל חזרו בהם משום שהגיעו למסקנה שאין זה מקצוע צנוע. "סבב הקניות נעשה עם הבעל והאשה", מסבירה וינדרבוים, "יש הרבה פגישות עבודה בערב, והמוכרים בחנויות הם ברובם גברים. מקצוע כזה, שגורם לאשה להיות הרבה מחוץ לבית, הוא לא כדרך התורה, כי הרי 'כל כבודה בת מלך פנימה'".


(הארץ)