קראתי על כך שבאכילת המרור בליל הסדר והרגשת טעם המרירות (שהרי "בלע מרור לא יצא") יוצאים ידי חובת "מרור" לכל השנה. כמו שבערב יום כיפור מבקשים לעקאח כדי לצאת בזה, אם נגזר עלינו להגיע למתנת בשר ודם.
כמו כן בסיום ליל הסדר, כמו בסיום יום הכיפורים, מכריזים ומבקשים: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
חיפשתי עוד דברים משותפים ומצאתי בערך 15, הנה כמה מהם:
1) "קיטל".
2) שינויים בקריאת שמע. ביום כיפור אומרים "ברוך שם" בקול רם. בליל הסדר קוראים רק פרשה ראשונה בק"ש שעל המיטה.
3) מצוות בדיבור: "והגדת לבנך", "וידוי דברים".
4) חג בערב חג.
אשמח לשמוע אם יש למי מכם להוסיף או לסתור.
נשלח ב-11/4/2004 17:36
לא נראה שיש קשר מהותי ביניהם בדברים 2,3,4. מענין הענין של ירושלים הבנויה והענין של הקיטל.
נשלח ב-11/4/2004 17:47
ואם נמצא עוד היקשים, מה תסיק מכך?
נשלח ב-12/4/2004 21:00
ליד הסנדק
ברוך הבא אל הפורום!
עמדת על נקודות מעניינות, אך השאלה היא מה הסברה המקשרת ביניהן.
לדוגמא, ניתן לשער כי יש דברים שבהם חגים מושפעים זה מזה, ומתפתחים מנהגים דומים. למשל, בנוגע לקיטל, שהרי אינו אלא מנהג בעדות מסויימות.
לפיכך, אין לי אלא לחזור על שאלת מסתברא: מה אנו למדים מקוי דמיון אלו, ובאיזה תחום יש לחפש את התשובה?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-12/4/2004 21:26
למימוני ומסתברא- אם יש מנהגים דומים אז זה אומר שהבינו שיש מהות דומה לחגים בעינינים אלו,לא?
אם נביאים הם לא - אז לפחות בני נביאים ?
מה יכול להיות אחרת?
קראתי פעם שהרב סולוביצ'יק העלה על נס את ענין המנהגים והסביר אותם ממש במו דינים- חיבר אותם למהות המצוות עצמם.וכל מנהג שלא מצא בו קשר או מסר מהותי שמוסיף למצוה עצמה - הוא בטל. הוא אמר שאין "טקסים" ביהדות אלא רק ענינים מהותיים.
נשלח ב-13/4/2004 00:32
על הקשר המהותי עוד לא גיבשתי משהו. בינתיים קחו עוד פרפרת:
"אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר", נוהגים להיעזר בנוצת תרנגול.
איזו אסוסיאציה יש לכם מתרנגול בקשר לערב יום כיפור באשמורת הבוקר?
נשלח ב-13/4/2004 00:37
סדר עבודת הכהן הגדול ביום כיפור נאמר למשה רבינו "אחרי מות שני בני אהרן". מתי זה היה?
-------
מפני קדושת המועד לא פתחתי את האשכול בכבוד אכסניא, כמקובל בהודעות כניסה לפורום. עיצרו ועלו, חישבו והצליחו. כאן ובכל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו.
נשלח ב-14/4/2004 08:31
לא הצלחתי לשחזר את הקובץ המקורי עליו ציינתי את 15 הנקודות המוזכרות בפתיח ובינתיים שמתי לב לעוד נקודה: תודה.
קרבן תודה היה קרב בכל יום חול, לבד מערב יום הכיפורים, ערב פסח וחול המועד פסח. ואם בחול המועד הטעם הוא משום היותו קרב חמץ. בערב פסח ובער יום כיפור הטעם הוא זהה, משום "אין מביאים קדשים לבית הפסול".
נשלח ב-15/4/2004 10:05
יש מקום אחד בו הדברים מפורשים בחז"ל .
תניא אמרו עליו על ר"ע מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבהמ"ד חוץ מערבי פסחים וערב יוה"כ , בע"פ בשביל התינוקות שלא ישנו וערב יוה"כ כדי שיאכילו את בניהם . (פסחים קט.)
אמנם אפשר לבנות רעיון מקיף יותר על הקשר בין המועדות הללו שענין שניהם היבדלות מהחומר , בשני אופנים שונים , פסח היציאה ממצרים [ממלכת החומר "אשר בשרם בשר חמורים"] יוה"כ ההבדלות מהחטא שנגרם מחיי העוה"ז , והכפרה עליו .
אמנם כדי לעשות את זה באופן קצת יותר רציני מוורט בפורום , צריך לעיין היטב בהלכות החגים האלו , ובהקשרם בכלל המועדים וכד' .
נשלח ב-15/4/2004 16:38
יישר כח!
ובאותו ענין מבואר (אין המקור תח"י אבל הוא מהמפורסמות) החילוק בין פסח שחמץ אסור בב"י ובב"י ליו"כ שאין אוכלין אסורים בב"י, כי בפסח אין איסור אכילה ולפיכך מקום לחשוש שאגב ארוחתו יימשך לאכול חמץ. משא"כ ביו"כ שפיו חתום מלאכול, לא ראתה התורה להרחיקו עד כדי איסור ראיה.
נשלח ב-15/4/2004 18:12
ליה"ס
בפסח - אנו חוזרים אל ראשית שייכותנו מבחינה ציבורית.
ביום כיפור - אנו חוזרים אל ראשית טהרת נפשנו.
שניהם מתעסקים בראשיתו של המעגל שיוביל אותנו לשייכות ולחיים טובים יותר.
נשלח ב-17/4/2004 23:27
או קיי.
נמצא הקשר.
בניסן היא עבודת הצדיקים. ובתשרי עבודת בעלי תשובה. ליל הסדר הוא השיא הניסני. ונעילה היא הפיסגה התישריאית.
יש הרבה להאריך בדבר ואין מועד לחזון.
נשלח ב-3/5/2011 14:45
נזכרתי בבדיחה רוסית מפורסמת:
אחרי כל נדרי רעבים יום אחד אחרי כל חמירא אין לחם שבוע שלם ובקולחוז אין מה לאכול כל השנה
והא לכם עוד קשר...
גם ויכוח הפרושים עם הצדוקים ידע שני שיאים שאחד מהם הוא בעבודת הקטורת של יום הכיפורים ואחד בפירוש ממחרת השבת בקשר לעומר בפסח
נשלח ב-3/5/2011 17:27
תשרי וניסן יושבים זה על גבי זה (שניהם הם ראשי השנה לפי רבי אליעזר ולפי רבי יהושע).
לפי זה מתפרש בלשם המושג "שבת הגדול" (ולא הגדולה) משום שזה בי' בניסן המקביל לי' בתשרי יום הכיפורים, שהוא שבת הגדול ממש.
נשלח ב-3/5/2011 19:53
שותפי היקר האשכול עוסק בקשר בין פסח ליום הכיפורים. ולא בין חודש ניסן לתשרי.
בתורת הסוד הרי המספרים- ניסן חודש הראשון 1 לתשרי חודש ה7 יש את הקדושות המיוחדות למספרים הללו.
כפשט בלי סודות- האוכל בפסח חמץ- עונשו כרת. והאוכל מאכל ביום הכיפורים גם
נשלח ב-3/5/2011 21:47
הדמיון בין פסח ליוה"כ הוא בזה כי בשניהם אסור לאכול חמץ
