| נשלח ב-14/4/2004 11:22 |
 |
| |
האם עגל הזהב מגלה דוקא מסורתיות ?
.
בהודעה בפורום "הענין שלנו" (1) ראיתי את הקישור הבא, ובו תיאור של פסטיבל שנתי הנערך בכפר עין הוד, "פסטיבל עגל הזהב" (2) .
בקיצור - מדובר בפסטיבל שבמרכזו פסל (?) של עגל מוזהב, הנערך בכל שנה בכפר עין הוד.
ממה שראיתי, יש לא מעט שיצאו חוצץ נגד הפגיעה בקדשי היהדות, כפי שמתבטאת בפסטיבל זה.
איכשהו, אם אשווה - למשל - פסטיבל בירה לפסטיבל עגל הזהב, ברור לי מי מהשניים מגלה יותר קשר למסורת היהודית, או בניסוח אחר - אצל מי הניצוץ בוער יותר בכח.
ודעתכם ?
(1)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=893764
(2)
http://www.yairgil.com/golden-calf2004/index.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2004 11:29 |
|
| |
אשריך מואדיב,
כנראה שאתה מצאצאי ר' לוי יצחק מבארדיטשוב.
מעשה במשכיל מעיירה קטנה שבא אחר יום הכפורים לבקר את רבן של משכילים בעיר הגדולה. שואל רבן של משכילים את הקרתני, כיצד ציינתם את יום הכיפורים, ענה לו הקרתני בסעודה ומשתה עם ריקודים עד אור הבקר. נענע רבן של משכילים תנועת ביטול בידו ואמר אצלנו זה סתם יום של חול.
תוקן על ידי - אריק123 - 14/04/2004 11:29:35
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2004 12:12 |
|
| |
אריק,
דבריך המבודחים הזכירו לי את סיפורו של אלי בן-גל בספרו המשובח והמרתק "כשאוכלים עם השטן" (שאינו מבודח כלל), על יום הכיפורים בקיבוצו ברעם. בן-גל, שנולד למשפחה מתבוללת בצרפת, חזר בתשובה ואח"כ הפך סוציאליסט אדוק ונעשה חבר בקיבוץ ברעם, מספר כי את יוה"כ בקיבוצו "חגגו" בעבודה משותפת במטעי התפוחים. יום עבודה זה היה שונה במתכונתו משאר הימים והיה לו נופך מיוחד ודתי כמעט. מבחינתו, היתה ביום הזה קדושה מיוחדת, והוא מוצא בו טעם "יום-כיפורי" מובהק.
אני מצטערת שאין לפני הציטוט המדויק, אבל אני ממליצה בחום על הספר.
אגב, ברבות הימים התקרב בן-גל ליהדות מחדש, אם כי בדרכים אקדמאיות ופילוסופיות, ובספרו הוא מציע הבנות מעניינות ביותר לטעמן של מצוות ועוסק גם בעומקם הרעיוני והדתי של מנהגים יהודיים שונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2004 12:26 |
|
| |
. מואדיב  ,
הרי חוץ מהמסורתיות שבכך, לא היה נשאר מזה בימינו כי אם ליצנות מגוכחת!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 12:15 |
|
| |
בספר מלכים
א יב,כח ויועץ המלך--ויעש, שני עגלי זהב; ויאמר אלהם, רב-לכם מעלות ירושלם--הנה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים
כיצד רחבעם, אחרי חטא העגל, מסוגל לחזור על אותו טיעון שעליו בני ישראל נענשו במדבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 14:00 |
|
| |
בעל
כפי שמעמד הר סיני לא מופיע בכל הנ"ך כך גם מעשה העגל לא מוזכר. חוץ מפעם בתהילים, אולי ירבעם לא הכיר את הסיפור
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 14:02 |
|
| |
עוד הערה ,
לכאורה צריך להחליף את הלשונות ,במעשה העגל כתוב א ל ה א-לוהיך ישראל ,מתאים לשני עגלים
ואצל רחבעם ה נ ה מותאם לאחד
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 14:05 |
|
| |
ירוחם ,
כאן מתחילה הבעיה,אינו מכיר את הסיפור ומתבטא באותו לשון בדיוק,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 16:25 |
|
| |
בליצר
בא נלמד להבין את הבעיה. גם בהר סיני לא עשו את העגל כע"ז- ודאי לא כרעיון ראשון,
וירא העם כי בושש משה- משה בושש ולא ה', הם הרי קבלו את התורה מה' הם ודאי ידעו להבחין בהבדל.
המנהיג התאחר- עם עבדים צריך מנהיג- לא רק עם עבדים, המנהיג בושש, חייבים מנהיג חלופי.
הם פונים לאהרון מבקשים- קום עשה לנו אלוהים! אלוקים = מנהיג
.הם מבקשים רק מנהיג, כמה מהם הפכו את המנהיג לאלהים ממש,
(הדבר מוכר)
למה עגל? כי המזל של חודש שבא יצאו ממצרים היה טלה. לפי הבנתם המזל טלה גרם ליציאתם ממצרים.
ואכן כך הם מכנים אותו.
בימי ירבעם זמן יציאת מצריים היה ידוע חודש ניסן מזל טלה, וכך גם ירבעם קורא לעגל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 17:45 |
|
| |
בעל וירוחם
גם אם ירבעם הכיר את הסיפור, לא בטוח שדעתו עליו היתה כדעתו של משה בן עמרם, גם ייתכן שהם תפסו שהחטא היה ספיציפית למעמד הר סיני או לדור המדבר, תירוצים רבים ייתכנו, הרי זה כמו שהיום מישהו למשל יכתוב פירוש לספרים החיצוניים, מצד אחד חז"ל אמרו שזה אסור מצד שני הם בעצמם ידעו לצטט אותם. בנוסף, הרי כמה דורות ממשה עד ירבעם עבדו ע"ז ומאי אולמיה דירבעם משאר הדורות שלפניו. אז זה היה כמו דעות שמתחלפות, אולי כמו שהיום הוסכם על הגמ' כהלכה מקובלת (גם לא על החילונים) ועם זאת יש דעות רבות באשר לכל המופיע אצל הגאונים הראשונים והאחרונים וייתכנו דברים שלכאורה סותרים לגמ' (גם בגמ' יש דברים שסותרים לכאורה לתנ"ך כמו עין תחת עין ועוד.)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 19:09 |
|
| |
ירוחם אולי תסביר לי מה הקשר בין עגל לטלה?
אם כבר אפשר לדבר על מזל שור דחודש אייר או צורת שור במעשה מרכבה,
תוקן על ידי ביליצר ב- 13/10/2013 19:14:13
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 19:53 |
|
| |
בליצר
במדה מסוימת הצדק איתך, כי הרי טו בניסן מזל טלה- רק בחציו הוא נמשך למזל שור. רש"י מסכת ברכות דף נח עמוד ב רישא דעגלא - ראשו של עגל, והיינו מזל שור, והוא נמשך אחר מזל טלה, ראש השור סמוך לזנב טלה, שכן הסדר: טלה שור תאומים.
והנה רש"י מאגי המבוסס על מדרש רש"י שמות פרק לב עגל מסכה - כיון שהשליכו לכור, באו מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים ויש אומרים מיכה היה שם שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בו במצרים, והיה בידו שם, וטס שכתב בו משה עלה שור, עלה שור, להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס, והשליכו לתוך הכור ויצא העגל:
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 13/10/2013 19:54:28
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 20:07 |
|
| |
הוא נמשך למזל שור ב21 לחודש לפי חדשי החמה,
על כל פנים במצרים התייחסו לטלה כאליל ואותו שחטו בני ישראל בתיאום למזל טלה דחודש ניסן,
לגבי ע"ז או מתקשר [מנהיג לדבריך] אין שם ההגדרה קובעת ,זוהי עבודה זרה שאסרה תורה ,
אליקים טען שעבודה זרה הרי בין כך נהג ומה פלאי שתי העגלות ,הפלא הוא על אותו אופן ואותו דיבור,
ואולי כדבריו צריך הגדרות חדשות לעצם החטא שבו עדיין אהרן הכהן ניצול ממנו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 21:04 |
|
| |
בודאי שעגל הזהב של ירבעם יכול להיות אותו עגל שעשו עולי מצרים - הרי בדיוק כמו שיש מסורת בישראל, כך יש מסורות של אומות העולם, ובישראל, היתה מחלוקת כנראה איזו מסורת עדיפה - זו של משה בן עמרם או זו של כל מיני אנשים אחרים (אולי אהרן למשל) שהתירו פסלים מסויימים מסיבות מסויימות (וכי במואב היה מותר לעבוד לאל שאיננו כמוש, למשל? ודאי שזו היתה עדיפות שניה אם בכלל.) וזו היתה המסורתיות שלהם.מסורת איננו דבר מקדש בהכרח. (זה שמשהו "קדמון" איננו הופך אותו ל"נכון" או "צודק")
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 21:32 |
|
| |
בליצר
מנהיג -אסרה התורה? אתה מבין הם לא הספיקו ללמוד את הדקויות, כפי שהיום הרבה יהודים לא יודעים להבדיל.
ההבדל היחיד הוא כי אז העגל שימש כמנהיג- היום בוחרים מבוגר יותר.
|
|
|
|
|
