איסור הוצאת זרע לבטלה

חידושי הרמב"ן מסכת כתובות דף לט עמוד א

שלש נשים משמשות במוך. פרש"י ז"ל מותרות לשמש וכו', ואיכא דקשיא ליה כולהו נשי נמי מותרות דהא לא מפקדי אפריה ורביה, ולדידי לא קשיא לי הא דמ"מ זרע דגברייהו אסור להן להשחית, אלא הא קשיא לי אי מותרות קאמר ר' מאיר חכמים במאי פליגי עליה דהא ס"ל לרבנן נמי דלא מעברא כרבי מאיר ואמאי אסרי לשמש במוך, אלא ה"פ חייבות לשמש קאמר כי היכי דלא ליתו לידי סכנה ובלא מוך אסור להן ולבעליהן לשמש, וחכמים אומרים הרשות בידה לשמש בלא מוך שמן השמים ירוחמו.

כלומר הרמב"ן מקשה שכיון שלא מיעברא הרי בכל אופן זה כמשמשת במוך 

משמשת במוך לרמב"ן זה נקרא שז"ל ואסור לנשים להשחית זרע הגבר ע"י שימת מוך

כלומר כל מעוברת חשיב שז"ל ואיך מותר ?

מה תאמר שלצורך מצוות עונה התירו איסור דאורייתא ?

אז יהיה מותר רק בזמן עונה דאורייתא אבל אם סתם הוא רוצה לשמש יהיה אסור

זה לא מצאנו בשום פוסק

 רק התשובה ברורה, האיסור דאורייתא לכל הראשונים הוא רק במשמש אם אשתו הראויה לעיבור ומשחית את זרעו כדי שלא תתעבר, אבל בכל אופן אחר אין כאן איסור דאורייתא אלא דרבנן, גם חטא דור המבול היה שלא רצו לעבר את נשותיהם כידוע ברש"י על עדה וצילה

בלא"ה אין מקור כ"כ לד"ז וכמו שכתה היעב"ץ במטפחת ספרים שאי אפשר לחדש על איסור שבקושי נזכר בפסוקים דרך אגב ולומר שהוא האיסור הכי חמור בתורה