|
|
| נשלח ב-17/4/2004 00:49 |
 |
| |
נהניתי ששוב פרח הוויכוח אם הקבלה אמיתית או לא. בענין זה כבר ספו תמו הוויכוחים ולא אגיב.
אך צחקתי על הנחתו של ר"צ שדוקא דברי הרמב"ם שהם מובנים בדעת ובשכל מובנים רק לשרידים, ואולי דברי המקובלים שאין הבנה להם במושג הגשמי, (לדוגמא שז"ל הולך אל הקליפות) דוקא זה מובן לכל אחד ואחד.
הא לך ר"צ הערה קצרה על כל דבריך בגנות הקבלה.
כשלעצמי הייתי אומר שהרמב"ם שהרכיב חכמת הגוים עם חכמת התורה אין לדבריו שמץ אמת, והם ככל חכמת הגוים, ואין בלימוד דבריו מצוות ת"ת (במורה - וכן כל ספריו הבנוים על אדני תוהו ובוהו). אבל אני מבטל דעתי מפני דעת הגדולים שקדמו ואמרו שדברי הרמב"ם יש להם מקום.
דברי זה איני כותב בלא עיון בספריו, כבר חצי שנה שאני עוסק במורה בעיון גדול, וזהו המסקנה שהעליתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2004 19:06 |
|
| |
הדברים שבאראפארקער כתב מצחיקים אותי למה?
אם אתה באמת למדת המורה נבוכים ב"עיון גדול" האם לא ידעת שהוא בעצמו אומר שכל הדברים שלו זה ליחידי סגולה? בדרך כלל הדברים ש"מובנים לכולם" זה הדברים הטפשיים. כי כולם מבינים את הסיפור של "כיפה אדומה" אבל כמה מבינים התיאוריה של איינשטיין?
אבל צריך להבדיל בין הקבלה האמיתית, לבין מה שאנשים יודעים ומבינים מה אומרת הקבלה. כי האמת שאני לא חושב כמו רב צעיר, אולי בקבלה יש רמזים ומשלים למשהו עמוק אבל העניין הוא שמה שכולם מבינים זה הדברים כפשוטם ועל פי הפשט כל מה שכתוב שם זה גימטריות דמיונות וסיפורים משונים וזה מה שהרוב מבין. ואפשר לקחת את זה ולשים ליד סיפורי אלף לילה ולילה או כל ספר דמיונות אחרים על מלאכים, ספירות שדים ורוחות ושאר שטויות. אלא מה שהאמת היא שהפשט עמוק שאי אפשר בכלל להבין וחבל שאף אחד לא מבין .
עוד דבר מצחיק זה שאתה הולך ומשווה לרמב"ם שכתבו עליו כל הראשונים שהלכה כמותו בכל מקום, והיו שהשוו הדרגה שלו למשה רבינו ואתה בא ופותח הפה שלך ומראה כמה אתה לא מבין כי אתה מבקר אותו שהוא השתמש בידע של הגויים. אז אולי תסביר לי מה זה חכמה בגויים תאמין? ולמה משה רבינו עצמו למד דברים מיתרו הגוי? ולמה אנחנו מקשיבים לנבואות של בלעם הגוי? וחוץ מזה האם הכל שם זה מהגויים? גם כל המשנה תורה ופירוש המשניות והי"ג עיקרים שאתה אומר כל יום?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2004 23:13 |
|
| |
שבוע טוב
אני אגיב בקצרה לטענות באראפארקר נגדי.
1-כתבת שבזה מיושב "קושיית" מוטי.ניכר שלא הבנת כוונתי.זו היתה "ראיה" לכך שאין טעם חז"ל מפני יכולת ההולדה שבזרע בלבד.א"כ אדרבה זה מעמיד האיסור גם ללא תלות באופציית יצירת חיים.מחד.או שנאמר שזהו הגדלת האיסור בדברי חז"ל.הבוחר יבחר.
2-לשונך "שאינו דין בעצם הדבר כי אם הגדרה"-אינו מדוייק.הגדרה זהו נתינת מאפיינים לאיסור.וזה וודאי אינו.וק"ל.
3-אם ההרהור אסור מדאורייתא א"כ גם כשמותר להוציא זרע.בכל זאת יהא אסור להרהר.היפך מה שכתבת מהאגרות משה.וכיון ש"אין קישוי אלא לדעת".א"כ כל הוצאת זרע צריך שתהיה (כשהיא באופן המותר).דווקא ללא הרהור האסור.כי הם שני דינין.איסור ההרהור ואיסור הוצאת ז"ל.והוא מכלל מה שאמרו חז"ל "איזהו סייג שעשתה תורה לדבריה"(אדר"נ).לכן לעולם לא הותר ההרהור בעבירה.גם כשהותר הוצאת ז"ל.וצריך לעיין בגוף דברי האג"מ.ואז להבין כוונתו על בוריה.כי קשה לי להאמין שיתיר הרהור בעבירה.וישנן דרכים רפואיות להוצאת הזרע גם ללא הרהור.
4-מה שכתבת שדברי הר"י קיימין להלכה. אדרבה .רבים מהפוסקים כבר חלקו עליו.ומה שהן קיימין להלכה כדבריך.זה אולי רק כ "סניף" לעיקר היתרים.ולא עיקר.ואדרבה אין מורין כן להלכה למעשה בסתם.וכדעת מרן.
5-מה שתמתהת עלי מדוע שאלתי ת"ח ולא רופא.זה מהסיבה הפשוטה שאם דעתו היתה שעליי לשאל רופא הוא היה אומר לי..ואם דעת ההלכה אינה מסכמת עם הרפואה אליהם שומעים.כך שאין הפסד בשאלת ת"ח משום צד.
6-שאלת מניין לי שהוצאת ז"ל היתה סיבת ההתמוטטות הנפשית.-זה ידוע לי מהמשגיח בישיבה ששוחח איתם.וגם ממה שידעתי מעניינם.אבל זה הטפל.העיקר הוא שאתה מודה שיש בזה סיבה מכרעת להתמוטטות נפשית.(וכמדומה שגם מסכימים בזה הרופאים).ודבר זה מובן גם בשכל.שככל שתגדל המדורה על גודל האיסור בלב הנערים .וההפחדות בעניין הזה יעלו מעלה מעלה.כך בשעת משבר הנפילה תהיה כואבת יותר.ולא כל אחד יכול להתמודד עם הסתירה הזו.ואנשים עדיני נפש דווקא ורגישים.מקבלים מזה משברים נפשיים.אתה לא חייב להאמין בזה אך זו עובדה.צא ובדוק.
6-לגבי החינוך אני מסכים עם מה שנאמר כאן שיש לחנך על הזהירות בעניין זה מגיל צעיר.אמנם מאידך לא להגדיל המדורה כל כך .כדי למנוע מפולת ברגע של משבר.אבל זה תלוי לפי העניין.והחכם עיניו בראשו
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 00:27 |
|
| |
מיימוני ,
טול קורה , בדיוק כפי שמשלים על האלוקות בלתי אפשרים , העדר משלים כאלו בלתי אפשרי .
כי הוא בהכרח הופך את הא-ל למציאות לא רלונטית לגבינו . (החיים ככל הידוע לי בעולם גשמי , ברמה זו או אחרת.)
ומשאיר את הדת לאנשים חסרי דעת , ששומרים אותה בגלל שסבא שלהם שמר אותה , או מהרבה סיבות חסרות הגיון אחרות ...
(ולא שאני בהכרח מקבל כל דבר שכתוב בקבלה ... מכל מקום כבר דננו בעבר בהגשמות המצויות בנביא , ובגמרא בחגיגה למשל , ואני לא רואה טעם לטחון שוב את המים האלה ...)
בברכת שבוע טוב .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 05:59 |
|
| |
בריסקער, אענה על ראשון ראשון.
מורה נבוכים בטח אינו מובן לכל, דברתי לגבי פרט הזה המדובר, בטעם איסור ז"ל. טעם הרמב"ם הוא הגיוני, מובן לכל אחד ואחד, לאידך גיסא טעם הקבלי אינו מובן כ"כ.
דעתך שהקבלה כמו שהוא אינו מובן אלא שיש פשט עמוק ואף אחד אינו מבין אותו.
דעת זו מופרך, דא"כ למה ניתנה לכתחילה, שלא יבינו אותו?
ומי מן הראשונים שכתב על הרמב"ם שהלכה כמותו בכל מקום? הב"י פסק כמותו? אולי אתה תימני?
חכמה בגוים תאמין, אמת, זה לא משוה אותו לימוד התורה. אני איני מבקר הרמב"ם, גדולים וטובים ביקרו תורת הרמב"ם.
ולא כל ספריו בנוים על חכמת הגוים, בפירוש כתבתי "ספריו הבנויים", וזה כולל המורה, והשמונה פרקים שהוא כעין קיצור מספר המורה. ואם תמצא בהלכות דעות דברים שיסודם מחכמתם, גם זה בכלל.
הי"ג עיקרים איני אומר. אני מסתפק אם לאחר שכתב העיקרים ספרו, וכן במעין גנים לר"י יעבץ, עדיין יש דבר כי"ג עקרים. כל התורה עיקר אחת הוא.
מוטי
אות 3
היתירו של האג"מ בנוי לפי זכרוני על מ"ש ביבמות ע"ז מעבירין לפניו בגדי צבעונין, דמשמע שמותר ההרהור לצרכים מסויימים.
לא הבנתי מה שכתבת שאף באופן שמותר להוציא ז"ל צריך שתהיה בלא הרהור. והרי כיון שאין קישוי אלא לדעת, א"א להוציא בלא הרהור.
אות 4
מי הוא מרן? השו"ע באבן העזר סי' כה ס"ב אינו מכריע נגד הר"י. אגב השל"ה ס"ל כי באקראי פירושו פעם אחת כל ימי חייו.
אות 5
בקיצור שאלת ת"ח אם יש הפסד רפואי מז"ל, והוא הביא ראי' מהערבים. האיך ת"ח יודע שהערבים שטופי זימה? מן הגמרא? אולי נשתנה המציאות?
ומ"ש שאם דעת ההלכה אינה מסכמת עם הרפואה אליהם שומעים, ע"כ, בפורום הזה פוסקים להיפוך....
וגם לא ראיתי שהת"ח הביא ראי' תורנית לשאלתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 06:31 |
|
| |
בס"ד
באראפרקר.
שלום וברכה.
בקיצור-
3-יש אפשרות כדאיתא בנידה..ובלי זה כל מאי דאפשר בהיתרא לא עבדינן באיסורא.ומלבד זה דייקתי בהרהור "האסור" ודו"ק.
4-השמטת מרן אחר שערער על הר"י מגלה דעתו ועיין בשו"ת מהר"ש לנייאדו ובספר ארץ חיים בהקדמה והוא כלל ידוע.
5-הנחתי בשאלתי שייקח בחשבון גם את הידוע לך.ולק"מ.
6-מה של הביא ראיה.זה אחר מעשה..ומלבד זה יש חכמה לת"ח לשקלל כל העניינים.ולהודות בחסרון ידיעתו.כדרך ת"ח אמיתיים.
מש"כ שאין דרך הפורם וכולי..אין אחריותם עליי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 08:30 |
|
| |
עיין בעזר מקודש שם בשו"ע סי' כ"ה שמצדד לומר שהרמ"א פסק כדעת הר"י. אלא שראוי להרחיק וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 08:33 |
|
| |
קבלנו הוראות מרן
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 13:44 |
|
| |
בארא'
אני חושש שהבנתך ברמב"ם וביחסו ל"חכמת הגויים" הינה לקויה ושטחית. בנוסף אעיר שראוי שתדע שדווקא "חכמת הקבלה" גם היא לקוחה כל כולה מהגויים, וע"ע גנוסטיקה. יש הרבה מה להאריך בנושא זה, אולם נראה לי שיחסך לרמב"ם אינו רציני כל כך.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 18/04/2004 13:47:01
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 18:20 |
|
| |
ר"צר
תורת הקבלה אינה מהגוים, יש הרוצים לומר כן, אבל אינו אלא השערה בעלמא. (עיין למשל בספר השד"ל בסופו בהערה).
דברי הרמב"ם בנוים על אדני הפילסופיא שהוא מדברי אריסטו וסייעתו שהיו גוים גמורים וחידשו החכמה מלבם אליבא דהרמב"ם עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 18:29 |
|
| |
בארא'
תורת הקבלה אכן לקוחה מן הגויים, ורק מי שדבק בדוֹגמה האורתודוכסית על מוצא הזוהר מסרב להכיר בכך. אתה יכול לראות לכל אורך הזוהר (ושאר ספרי המקובלים) שיש שם מוטיבים רבים שלקוחים מהגנוסטיקה, הנאופלאטוניזם ושאר הספרות האזוטרית של אומות העולם.
למשל, בזוהר מוזכר עניין "ארבעת היסודות", והרי דבר זה לקוח כל כולו מהפילוסופיה היוונית.
דבר זה לא מוזכר כלל בתנ"ך או בספרות התלמודית, ואין ספק שהוא אכן לקוח מחכמת יוון.
אמת שגם הרמב"ם לקח הרבה דברים מחכמי יוון, אבל בניגוד גמור לבעל הזוהר (משה די לאון, ספרד המאה ה-13), הוא מציין זאת במפורש, ולא מתיימר לכך שיש בידו "ידע אזוטרי" שנגלה לו מן השמים ! (השווה לדבריו במורה נבוכים ח"ג פ"א)
כשאני, למשל, לומד כיום את הרמב"ם אני יכול להגיד שאת ארבעת היסודות הוא לקח מהפילוסופיה היוונית, ומכיוון שכיום אנחנו יודעים שאין לכך שום ביסוס מדעי אנחנו יכולים פשוט לומר שדבר זה אינו נכון.
אולם, אצל הקבלה הכל הוא בבחינת "כזה ראה וקדש". אני רוצה לראות אותך בא למקובל (או בעצם לכל רב אורתודוכסי) ואומר לו: "שמע, מה שכתוב בזוהר על ארבעת היסודות זה לקוח מחכמי יוון, אנחנו יודעים כיום שזה שטויות, לכן אפשר להתעלם מזה". הרי יאמרו עליך שאתה אפיקורוס !
זאת רק בעיה אחת מני רבות שיש לי עם הקבלה, אם ירצה ה' אאריך על כך בהזדמנות אחרת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 18:34 |
|
| |
מי שיש לו בעיית עם קבלת התורה מסיני ממשה וסבור שחלקים ממנו לקוחים מP ואחרים -אין ענין לבוא לדון אתו על הקבלה.
לא עם תורת הקבלה יש לך בעי' אלא עם קבלת התורה.
ועליך ודכוותיך אמר החת"ס לוחם הגדול עם ההשכלה: מי שכופר בנגלה - בנסתר, כופר בנסתר בנגלה.
תוקן על ידי - מסתברא - 18/04/2004 18:36:39
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 18:44 |
|
| |
מסתברא
1. אתה חייב לי התנצלות על כך שכינית אותי כופר.
2. חבל שאתה מדבר בבטחון כה גדול על עניינים שאינך מבין בהם מאומה. ביקורת המקרא לא טוענת שהמקורות השונים בתורה באים ממקורות חוץ-ישראליים, אלא רק שהיו מסורות שונות בקרב עם ישראל לגבי התורה שניתנה בסיני.
אם אתה מסוגל לקבל שלבית הלל היה מסורת מסויימת, ואילו לבית שמאי היה מסורת אחרת, אזי כמו כן אתה יכול לקבל שלמשל בקרב שבט יהודה הייתה גירסה מסויימת של חוקי התורה (מקור J), ואצל שבט אפרים הייתה גירסה אחרת (מקור E).
הרי אינך יכול להיות כל כך נאיבי ולחשוב שאכן כל המחלוקות בין התנאים והאמורים ניתנו כך מסיני. ברור שבמהלך הדורות חלו מחלוקות בקשר לתורה המסורה, ולפיכך נוצרו למעשה גירסאות שונות של אותה מסורת. החלוקה בין התורה שבע"פ לתורה שבכתב היא מלאכותית מטבעה, ומדוע שגם לגבי מקורות התורה לא נאמר "אלא ואלא דברי אלוהים חיים" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 19:00 |
|
| |
השתמשתי רק בהגדרת הרמב"ם שאתה נתלה בשולי אדרתו בפיה"מ יסוד השמיני: שנאמין שכל התורה נמצאת בידינו היום הזה היא התורה שניתנה למשה ושהיא כולה מפי הגבורה...ושהוא במעלת לבלר שקורין לפניו והוא כותב כולה תאריכיה וספוריה ומצותיה וכך נקרא מחוקק".
ומי שאינו סבור כך "וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורס וקוצץ בנטיעות וחובה לשנותו ולהשמידו".
ומי אני שיחלוק על הרמב"ם ח"ו בהגדרה זו שהחל עליך. (בענין תורת ההגשמה הרי אלולי הזהר שמאמצו הייתי אומר שנלקח מתורת אריסטו, והייתי נוקט כדעת הראשונים החולקים על הרמב"ם, אך בענין זה אין חולק עליו ומקורו טהור בגמרא)
|
|
|
|
|
