|
|
| נשלח ב-24/8/2012 08:47 |
 |
| |
| צדיק_האמת כתב: |  | בע"ב,ביחס לאשכול ההוא מבח"ח - אני מצאתי זאת מפתיע, שמי שחש כי הוא בעל תשובה אינו מחשיב כלל את אופציית התשובה והתיקון כדרך לגיטימית להתמודדות עם משברים באמונה ובחיים הדתיים. לענ"ד, זה מראה על כשל מהותי למדי בתהליך האישי שעבר.]
שלום וברכה לכל החברים.
1. אמשלום האם התכוונת אלי?
2. איסור שז"ל איסור מוחלט באיזה רובד שלא נסתכל על זה בתורה הקדושה, פשט,רמז,דרש,וסוד. ולכן חובה על כל אדם לשמור ברית קודש.
3.ואם האדם נכשל שוב ושוב ושוב למרות שהוא מנסה לשמור אבל לא מצליח, אסור לו בתכלית האיסור להתייאש. אלא רק לזעוק ולבכות ולהרעיש שמים וארץ בתפילות עד ירחם עליו המרחם ויזכה לשמירת הברית.
4. מה שגלעזר מביא, זה איסור מוחלט וראוי לערוך את התגובה שלו או למחוק, למען לא להכשיל אף אחד. וזה לא מרפא אף אחד,רק מוציא את האדם מ 2 עולמות, ליהודי אסור בכלל לגעת בברית שלו. אפילו נגיעה בעלמה.
תוקן על ידי צדיק_האמת ב- 20/08/2012 13:01:22
|
|
רסקיו יכול להרגיע את התשוקה לאונן...
בדוק ומנוסה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 21:58 |
|
| |
איסור הוצאת זרע לבטלה אינו מוזכר כמובן בכל התנ"ך כך שא"א לומר שזה מדאורייתא.
מדרבנן? כתבו גם שהכועס כאילו עובד עבודה זרה והמתגאה כאילו בא על אשת איש וגם שאמרו שמוציא זרע לבטלה כשופך דמים והנה לנו ג' עבירות שעוברים עליהם בכל יום משולים לג' עבירות חמורות.
אולי מכיון שהם דברים שליליים (אבל לא ממש אסורים) ניסו להרחיק את האדם מהם ביותר כי אלה דברים מושכים ולא טובים בהגזמה...
מעניין לציין מדרש שראיתי היום:
"שישה דברים יפים לחולה ואלו הן:.. קרי, דכתיב יראה זרע יאריך ימים (ישעיה)"
(כמובן שכוונת הפסוק ממש לא ככוונת הדורש ואילולא ראיתי מדרש זה הייתי קורא לדרשה כזאת ליצנות...)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 22:31 |
|
| |
המעשה של הוצאת שז"ל מופיע בבירור בפרשת "וישב"......ושם מובא בבירור שהדבר "רע" בעיני ה'....
"קרי" זה אונס מה שקוראים בעברית "חלום רטוב".
בחור כמוך צריך להבין לבד את ההבדלים...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 22:43 |
|
| |
איני מכיר
נא לדייק-
המעשה הרע של אונן היה כי הוא לא רצה להקים זרע לאחיו, ובמקום זה שיחת ארצה, אבל זה רחוק מהתורה כי כל מי שמשחת ארצה רע בעייני ה'
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 23:40 |
|
| |
אדם הראשון
ברוך השב!
האם תוכל לציין היכן מצאת את המדרש הזה?
איני מכיר
כפי שכתב לך ירוחמ, זה לא פשוט לטעון שהתורה שוללת הוצאת ז"ל "בידים". בסיפור של אונן, לפי פירוש המדרש הוא בא על אשתו אבל פלט בחוץ (סליחה על התיאור, אבל לא מצאתי דרך נוחה לבאר ברמיזה יותר). מה הם המאפיינים המצטרפים יחד לאיסור?
אפשר לטעון שהדברים קל וחומר, ומה מי שהוציא ז"ל דרך ביאה ברובו של מעשה חייב, המוציא ז"ל שלא דרך ביאה כלל על אחת כמה וכמה.
זה קל וחומר טוב, אבל אפשר לדחותו. שמא האיסור הוא דווקא מפני שהיתה לו אשה מזומנת והעדיף לשחת זרע, האם נאמר כן במי שהוא רווק ואין לו ברירה (בגלל הצורך הפיזיולוגי, נניח), או שמא בכלל אין שום איסור בז"ל מצד עצמו ורק ההימנעות מהקמת שם לאחיו היא העבירה? או הפגיעה באשה שחכתה להיפקד וקיותה ולא נענתה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 23:55 |
|
| |
מיימוני, כל היתר ייבום באשת אח הוא למען הקם לו זרע, אם לא עושים את זה הרי זה כמעט כמו גילוי עריות...
מקור:
ילקוט שמעוני
המהר"י קרא גם מביאו בישעיה נ"א..
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 00:05 |
|
| |
אדם ומיימוני,
לא צריך להרחיק עד שם. זה מוזכר גם בגמרא ברכות נז ב.
ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן וכו'.
מעניין שינוי הלשון, שבילקוט שמעוני (ישעיה רמז תמ"ב) כתוב "יפים לחולה" שמשמע יפים לבריאותו, עניין מציאותי. ואילו בגמרא כתוב "סימן יפה לחולה" ומשמע שזהו עניין סגולי, המרמז על רפואתו הקרובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 00:17 |
|
| |
נתנאל
איקון ירוק.
כשאגיע לשם בל"נ אשנה נושא זה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 00:25 |
|
| |
כל מי שהיה חולה עם חום גבוה יודע שהזעה היא סימן לירידת חום וממילא לריפוי מתוך ויקיפדיה
חום הגוף נקבע באמצעות וסת חום הנמצא בבלוטת ההיפותלמוס שבמוח. עלייה בחום הגוף מתרחשת לאחר שינוי מידת החום בהיפותלמוס באמצעות פעילות מוגברת של השרירים ומכיווצם, ובצורתה הקיצונית מורגשות רעידות וצמרמורות. בנוסף, גורמת ההיפותלמוס להעברה של דם משטח הפנים של העור אל פנים הגוף, דבר המסייע להפחתת איבוד חום הגוף דרך העור. כשאין צורך עוד ברמת חום גבוהה, מכוון וסת החום את עצמו לרמתו הנורמלית והגוף משתחרר מחום עודף באמצעות הזעה והעברת דם מפנים הגוף אל פני העור.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 00:36 |
|
| |
דייר,
בדיוק בזה נוגע הבדל הלשון הנ"ל,
האם ירידת החום היא רק "סימן" לריפוי, או שהיא עצמה חלק מהרפואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 00:44 |
|
| |
נראים הדברים שבמעשה ער ואונן הבעייתיות הייתה אי נתינת זרע לאחיו ולא הזרע לבטלה.
ההוכחה לכך פשוטה: אם העונש על הוצאת זרע לבטלה היה מוות, הרי שהאל (שבתקופת התנ"ך קיים עם האנושות יחסי שכר ועונש קונקרטיים למדי) היה הורג את כל המשתתפים בעלילה התנ"כית...
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 02/09/2012 00:46:03
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 01:16 |
|
| |
רציוס'
איפה מצאת בתנ"ך כאלו שנכשלו בהוצאת ז"ל, לבד מאונן (לפי פירוש אחד)?
אולי כוונתך שאם כל מי שעשה עבירה שעונשה בצידה - מוות - היה מקבל מייד את העונש הכתוב, הרבה היו נכחדים מייד. זה נכון. אבל זו לא קושיה על ז"ל ועונשו, אלא על מדיניות העונשים האלוקית, שדוחה אותם לזמן רב מאד, לפעמים בעיני בשר - רב מדי. אבל זה נושא אחר! (כלומר, לא לכאן).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 08:14 |
|
| |
נתנאל זה גם וגם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 09:00 |
|
| |
זה לא גם וגם אלא עליית החום היא הדרך של הגוף לריפוי וירידת החום היא רק הסימן לכך שעליית החום עשתה את שלה וכעת החל הריפוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 10:07 |
|
| |
בכל מקרה אף אחד לא חושד את הקב"ה בסניליות, אם זה באמת חטא איך הוא שכח לכותבו בתורה? מה עוד שלא ברור על איזה היבט של המעשה הוא העניש אותו, האם יהודה לא "הוציא זרע לבטלה" כשהוא הלך לזונה? הרי הוא לא תכנן להביא משם ילד..
|
|
|
|
|
