למה אין בתורה עונש חמור יותר על אונס?

זוכרני שבפתיחת ספר יראים, נמנה האונס בין העבירות שבין אדם לחבירו ולא בין אדם למקום.

החק המקראי אינו תואם את התרבות המקראית העממית כפי שמופיעה בסיפורים - בסיפורים ענשו דומה לענש רצח. דהיינו ליהרג על ידי גואל הדם.

אבל בחק המקראי אין כזה פשע "אנס", יש רק גניבת בתולים, והמקרא מתיחס לזה כאל גניבת רכוש. שכן במקרא, קיימת הפרדה ברורה בין פגיעות גוף עליהן נענשים "עין תחת עין" ופגיעות רכוש, שחייב פיצוים. גם לשאת את הנערה אינו עונש, שהיאך ייחשב כעונש, למסור לו את מבוקשתו???
אז נכון שהמקרא מקל בגדול על האנס.

לעמת זאת, אצל חז"ל שהקלו בנושאי פגיעות גוף והפכו את ענשים לענש כספי בלבד, זוכה פשע אונס להתיחסות שווה לשאר פגיעות גוף.

אבל לא ממש, יש עוד דרך ארוכה: שכן גם מקרא וגם אצל חז"ל - אין  איסור לא לאנוס אשה שאיננה בתולה.

"המוסריות של חז"ל היא מוחלטת, אמיתית, ונובעת מעצמה בניגוד למוסריות שלנו שהיא יחסית, חברתית, ותלוית הקשר ולכן יש לה בעיה של התייחסות עצמית."

??

רגע רגע גבירותי ורבותי , אנחנו אמנם חיים היום במאה העשרים ואחד, במדינה מאד מתקדמת , אתם מנסים ללמוד מהעונשים של מעשי אונס היום לעונשים שנהגו בהם לפני אלפי שנים.

אז יש לי חדשות- יותר נכון ישנות- מעל לחמישים אחוז מיושבי  העולם היום, מענישים בפחות חומרה על אונס. מאשר הכתוב בתורה.

אפילו במדינות המערב הנאורות כולל אמריקה עד לפני פחות ממאה שנים העונש על מקרי האונס, אם  בכלל, היה מגוחך.
מיחסים לביאליק את האמרה- מיידלה- אם כבר אונסים אותך תשתקי ותהני-.
לעומת זאת הגמרא משווה אונס נערה מאורסת לרצח!

למה אתם חושבים שאם בתרבות זו או אחרת
המוסר יותר חמור או פחות ממוסריות התורה-
זה מצביע על משהו?
אין מקום להשוות בין מוסר התורה שהוא מוסר נקי משיקולים חברתיים
לבין מוסר של תרבויות שהתקבל מסיבות חברתיות כאלה ואחרות.!.
ומתוך החברה התקבל המוסר ומתוך המוסר נוצרה החברה
וזוהי התייחסות עצמית!

_________________

כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם.
הנקמה היא מעדן שנאכל כשהוא קר (מקיאוולי).

נאפד נקמה

אני חושב שכוונתם היתה לשאול - הרי אתה טוען שהמוסר שלנו הוא עניין חברתי, אבל התורה לא נבנתה על ידי שיקולים מוסריים שנקבעו ע"י בני אנוש - בני החברה, אלא ע"י האלוקים.

אם עד כאן אמרתי נכון, אז אמשיך - בודאי, משה רבינו למשל, יכל לראות שהתורה נובעת משיקולים אלוקיים. אחרת איך הוא ידע שאלוקים מדבר אליו? אולי זה קול מוסרי פנימי? אלא ודאי שהוא הבחין בשיקולים אלוקיים בתורה. ובכן, אין ספק שאנחנו, לא מתיימרים להבין את כל מה שמשה רבינו הבין. אבל, מבקשים ממך, אם תוכל, לתת דוגמא, אפילו קטנה, המראה כיצד נבדל השיקול האלוקי שבתורה, משיקול מוסרי חברתי שלנו.

מורה נבוך

א. לא חשבתי לרגע שאני פותר את הבעיה של האשכול. כדי שיהיה ברור אני מעניק לדברי דלעיל את הכותרת "שאלה קטנה".

ב. הרי ניתן לאמוד נזקים נפשיים למשל, אם ניקח את הבדיקה של עבד הנמכר בשוק, האם אין פחות ערך לעבד עם נזק נפשי? וכמובן גם שבת. האם בימינו לפחות, אין עניין של ריפוי נפשי, שנמדד בכסף? וזה מלבד צער ובושת.

כישרית
אונס נשואה זה ק"ו.

מיכה

שיקול אלוקי- לאלוקים אין שיקולים, אלוקים נתן את התורה כספר הדרכה להתנהגות  בדרך הנכונה.

זו טעות ובורות בהבנת התורה להגיד, כי אין מוסר ותרבות של בני אדם, בלי התורה. המוסר הזה  אכן מחייב את האדם, לא פחות מציווי התורה.

זה כתוב ברור ומובן,

_________________

מודה ועוזב

ירוחם
ההיקש הוא בנערה המאורסה, ומצד איסור אשת איש.

נזק נפשי ניתן לויכוחים בעיקר, ולא למדד ברור, משום שאין לו שוק, ואין הריפוי בו מוחלט, אלא תלוי בשיטות שונות.   בזמן התורה ודאי לא היתה צורה לאמוד אותו.

נישטאיך
ציינתי פסוק שגם בעבירות שבין אדם לחבירו העונשים הם עונשי פרשת והיה אם שמוע.

kisarita
למה צריך להיות איסור על אונס מעבר לאיסורי הנזיקין הרגילים?
גם על נזק שאינו ניתן לתשלומים יש איסור, ראי ב"ב כב:
וגם המשלם צריך לפייס את חבירו ראי רמב"ם תשובה ב יא

מורה נבוך

אדם השוכב עם אשת איש, הן באונס והן ברצון עונשו מות. 

בגלל זה- התורה לא היתה מביאה פסוק מפורש, צמוד למקרה אונס.
 
מעניין שהתורה לא כותבת מה דינו של האונס אשת איש? למה התורה משתמשת -בנערה-?

_________________

מודה ועוזב

דעת חז"ל לא כדעתך, ציין זאת!
עכ"פ לא יתכן להביא גמ' בסנהדרין ולסטות מדעת חז"ל בענין.
לדעתי הסיבה שהפס' מדבר בנערה המאורסה משום שהיא ערווה שנתחדשה ליהודים, וצריכה לפס' נפרד.

נאפד,

אתה שב וחוזר על דבריך הנחרצים אבל אינך מביא דוגמאות כדי להסבירם. לכן אני חוזרת על הזמנתי - אנא ממך, השתמש בדוגמאות הנידונות כאן כדי לעגן את אמירתך ולהדגימה ונצא כולנו נשכרים.
תודה.