אוביקטיבי פינוי אדם מביתו בכפייה זהו פשע

פאסט נישט

חוששני שלא הבנתי לא את השאלה ולא את הדימוי לנאומו של פלוני בימי השואה.

א. שאלת אם מותר להוציא אדם מביתו. למי מותר? ומה היה הטעם להרחקה זו?

האם מדובר בכך שסילקוהו כדי למכור את הבית ולסלק את חובותיו?

האם מדובר שהרחיקוהו ממשפחתו כי, למשל, אשתו האשימה אותו באלימות? ואם כן, האם הסיפור הוא אמיתי?

אני משער שכוונתך לברר מה קובעת ההלכה לגבי מקרים אלו.

וזה אכן דבר מסובך וקשה, ולפעמים זה תלוי מאד בנסיבות, עד שאי אפשר לתת תשובה עקרונית אלא רק תשובה פרטית.

ב. הסיפור על הנאום שבו הצדיק הנואם הסגרת יהודים לידי הנאצים אינו מוכר לי כלל.
עד כמה שאני יכול לשפוט על האירוע מתוך דבריך, יש לבחון היטב מה היה הרקע לדברים.

האם באמת זו היתה הדרך היחידה להציל חיי יהודים? או שהנואם רק רצה להיטיב עם עצמו ולהרגיע את הנידונים?

בכל אופן, אסור להסגיר יהודים, אפילו מיעוט, לידי רודף, אפילו כדי להציל רוב. מותר רק למסור יהודי שממילא חייב מיתה כדי להציל יהודים אחרים מיד רודף. וגם זו, לפי הגמרא, אינה "משנת חסידים". וכתבתי כאן תשובה כללית מאד לנושא קשה ביותר.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני,
המקרה של גטו לודז' מתייחס ליהודי שניהל את הגטו, רומקובסקי שמו. אותו יהודי עשה מאמץ עצום להפוך את הגטו לפרודוקטיבי ככל האפשר עבור הנאצים, כדי שהם ישאירו את היהודים בחיים זמן רב ככל האפשר; כדי להשיג מטרה זו הוא היה מוכן אף לשתף פעולה עם הנאצים בארגון משלוחם של יהודים, בתקווה להציל את היתר. הוא לא בחל גם בשילוחם של מתנגדיו כדי לוודא את המשך שלטונו. בסופו של דבר, חוסל הגטו שבועות ספורים לפני שהצבא האדום הגיע ללודז', כאשר רעמי התותחים כבר נשמעו, וגם אותו רומקובסקי מצא את מותו. הסיפור לא קל, והערכתו היא מורכבת; דמותו של רומקובסקי היתה נראית בעינינו אחרת לגמרי אילו שינה הצבא האדום את מסלול תקיפתו והיה משחרר את 60,000 היהודים (כמדומני) שהיו בגטו עד אותו זמן.

הרמיזה העבה של פאסט-נישט לפוליטיקה היום בארץ, מעבר להיותה חסרת שחר לחלוטין, היא מכוערת ודוחה; למרבה השמחה, החשש שלו מפני המחלקה היהודית מונע ממנו לבזות שוב את הפורום בהשוואת מנהיגי המדינה לנאצים - רק בשביל זה כבר שווה לי לתרום את החלק מהמיסים שאני משלם למחלקה היהודית.

ואיידי דאתא לידן , פאסט_נישט , מה בין זה להריסת ביתו של איש שקרוב משפחתו ביצע פשע ?

.

מצו"נ

אין צורך להיתמם ...
מדובר בגירוש המוני של אנשים שבנו את ביתם כחק .

גם אם פוליטית אפשר למצוא לזה הצדקה . (וגם בזה אני מסופק...)

מוסרית זה מריח רע , רע מאד .

גם וגם

תודה. לא ידעתי.

זה באמת מעניין מאד וכואב יותר ממה שזה מעניין.

לכל השאר

אני מתחיל להבין.
מדובר ב... פוליטיקה!

ובכן, זה כבר לא נוגע לפורום.

אני משאיר את האשכול פתוח כדי שאפשר יהיה לדון בסיפור של רומקובסקי ובהלכות הנוגעות לזה.

כל השאר, פינוי מתנחלים, הריסת בתי מחבלים ועוד - אינו מעניינו של הפורום.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

.


ירמיהו פרק כ"ב פסוק י' .

רב מיימוני ,
שאלות מוסריות הנוגעות לסדר היום אינם קשורות לפורום ???
זה חידוש בשבילי ...
מקוה שמשהו לקוי בהבנה שלי .

מיימוני

לענין זה אני מצטרף לאישציפ . מה ערך בלימוד אם אינו על מנת לעשות ?

אלא שכדברי מואדיב יש בעיה של מדרון חלקלק . אבל הפתרון לכך הוא ,לדעתי , התערבות נמרצת מצד ההנהלה למניעת התדרדרות הדיון לחילופי השמצות ולא חסימה מוחלטת של הדיון בנושאים חשובים שכאלו . אולי שווה לנסות ?

מוסר לחוד - ופוליטיקה לחוד.

אם אפשר לדון בשאלות כמו

פינוי מתנחלים

הרס בתי מחבלים

בלי פוליטיקה, בבקשה.

בעיני אין כאן שום דבר קשה ומוקשה. אבל אם אתה רוצה לדון בכך, בבקשה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אובייקטיבי חייב לכלול גם הקשרים רחבים. אובייקטיבי להוציא אדם מביתו בכפיה בשעה שיש אש שאינו מודע לה [ואולי גם כשיודע מהאש אך לא ממשמעות העניין באופן אוביק'].

על כן יש לדון לגוף העניין, שזהו נושא פוליטי מובהק ויש צורך בנתונים רבים.

יהוסף,
יש משהו בדבריך , אלא שהדברים תלוים בסברה .
בסופו של דבר , אין שום סכנה ממשית לאנשים היושבים שם , ואפשר להגן עליהם , המחלוקת היא בסברה האם טוב לעם ו/או למדינה היהודית להיות שם או לא .
בזה אפשר לחלוק , אבל מחלוקת בסברה , לא מתירה לטעמי פינוי של אלפי משפחות מבתיהם .
אני מתבסס על הגיון תלמודי פשוט , סברה לא יכולה לעקור מציאות קיימת , גוש קטיף הוא מקום קיים , ולכן לחסל אותו מכח סברה הוא אקט בלתי מוסרי בעליל , לענ"ד.
בברכה .

השאלה הבסיסית, מבחינה מוסרית, היא שאלת זכות היחיד לעומת צורך הרבים (השאלה האם במקרה דנן יש צורך רבים היא שאלה פוליטית ולא אעסוק בה). ליחיד (ולדעתי, אין כאן חילוק בין יחיד אחד לבין מאה או אלף יחידים) יש זכות להמשיך לגור בביתו; השאלה מה קורה כאשר לציבור עלול להיגרם נזק מהמשך מגוריו של היחיד, או יכולה לצמוח תועלת רבה לציבור; שאלה נוספת היא האם יש לחלק בין תועלת כלכלית לבין תועלת בטחונית (כלומר פיקוח נפש) של הציבור. מלך פורץ גדר, כלומר מפקיע שטחים, למען צורכי הציבור - עשיית דרך - ואין מוחין בידו. האם מותר למלך להפקיע גם את ביתו של אדם? האם התשובה לשאלה זו תלויה בפיצוי שהמלך מוכן לתת, או לא?