|
|
| נשלח ב-26/4/2004 16:41 |
 |
| |
רבצי
ההכרעה של האדם לבחור במוסר היא תמיד על בסיס אובייקטיבי כי ללא זה לא היה יכול להתקדם. הסוביקטיביות מתחילה מהנקודה בה חסרה לו בהירות. זה שההכרעה תלויה ברצונו החופשי לא אומר שהיא בהכרח סוביקטיבית אלא שניתן לו 'גם' לטעות.
לפי מבט החיות הטורפות זה אולי לא בלתי מוסרי, אבל לפי המבט שלנו בהחלט ולכן ההבטחה של וגר זאב וכו' (ראה אשכול נפרד).
את הרלב"ג שלך אתה יכול לתלות באיטליזים ובמסעדות הבשריות בין תעודת ההכשר לתמונות הרבנים!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2004 16:45 |
|
| |
בוגי ,
אם כבר העלנו את הנושא , למה לאכול מלפפון יותר מוסרי מלאכול , תרנגול ?
ביחוד אם אתה סבור [האמנם?] שאין חילוק מהותי בין , דומם צומח חי ומדבר .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2004 07:43 |
|
| |
הבעיה הראשית אינה בלאכול תרנגול שמת מעצמו אלא בהתנשאות (חוץ מהאכזריות) שיש בלכידתו ורציחתו של דבר הראוי לכבוד (ולרחמים) כמו בעל חי. הפיכת החי למאכל היא גם בעיתית (חוץ מזה שבדומה להיגעלות מאכילת בשר אדם שמת כך גם אכילת כל חי היתה אמורה להגעיל לולא הורגלנו) כי כשלעצמה היא התנשאות ובמקרים רבים גורמת לתוספת רצח.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2004 09:41 |
|
| |
בוגי ,
אז למה למלפפון לא מגיע כבוד לשיטתך ?
סתם למען הגילוי הנאות , לעצם הענין אני מסכים איתך שהיחס לבע"ח בעולם המודרני , (כאילו כל תפקידם ,הוא למלא את כרסם של בני האדם) ראוי לתיקון .
אלא שנראה לי שמכאן ועד איסור גורף לאכול בשר הדרך ארוכה . (אני עצמי אוכל בשר רק באירועים מיוחדים כמו שבתות מועדים , סעודות מצוה )
בברכה .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2004 23:31 |
|
| |
ממללא,
שאלת: "מדוע שנקרא למציאות כולה 'א-ל' ונייחס לה מצוות מסויימות כפי שהתפתחו במורשת של עם קטן?"
התשובה לחלק הראשון: כי אנו מזהים שזו משמעות הרעיון של והמלה א-ל, דהיינו שכל פחות מכך במושג א-ל מאפס את המושג [עצם הדברים ארוכים וערוכים].
התשובה לחלק השני: כי אנו מזהים "שמים בתורה" דהיינו שמורשת עם קטן זה היא -לפחות מבחינת היכן שאנו נמצאים- מובילה אותנו להתאים את עצמנו יותר להווה [או כלשון הרש"ר לעשות מתוך בחירה ורצון את ששאר צבאות השמים והארץ עושים ללא בחירה].
אש"צ,
מה פירוש שלא להשלים עם הדיסהרמוניה? להתרגז על שהשמים לא ממטירים דולרים? הנקודה היא שמה שיש זהו ואין עוד ומתוך הכרה זו כבר לא משנה אם אתה קורא להווה יקוק, מציאות על כל החיים או השם!
לשואל באישי,
לדוגמא אם אתה מקפיד בהלכות ברכות לומר את הברכה המדויקת וכו' ואתה יודע היטב שלעבודת השם [ליתר דיוק להוויתיות] שלך זה לא משנה וגם לא לשיוך לעם ישראל אותו אתה מבקש, עצם התרגול לחשב את דרכיך מהי הברכה המתאימה ביותר, מחזק את רוחך להיות אדם "ירא" יותר במובן של עירני על כל צעד ושעל למה שהנך עושה אם זה ישר יותר או ישר פחות.
מקוה שהסברתי בבירור מספיק את כוונת האשכול!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2004 09:53 |
|
| |
ווטו ,
לא דיברתי על כעס או "האשמה" כלפי שמיא בדיסהרמוניה .
להבנתי כשהאדם נברא הוא הושם בתוך מציאות הרמונית (גן עדן) ורק בגלל מעשיו הוצא ממנה .
הדיסהרמוניה מקורה באדם , ותיקונה יגיע מהאדם (מובן שכדי שהאדם יצליח עליו להיות בן-ברית לא-להיו , אבל עדין זה חלק מדרך האדם לתיקון ) התחמקות מזה (אולי זה מה שמכונה , בפרשת בחוקותי "הליכה בקרי" ???)
בכל מקרה הדגש בדברי , היה על השוני המהותי בין ההרמוניה שנתונה ביד הא-ל והונחלה לנו (!!!) עם תורתו , לבין הדיסהרמוניה המצויה בעולם (שיצאה ויוצאת אל פועל המציאות בשל מעשי האדם , כפי שטענתי למעלה)
דומני שמטרת העל של עם עובד ה' , הוא להוריד את ההרמוניה שניתנה לנו בתורה אל עולם המציאות . (כן , אני יודע שזה קצת "משיחי"  )
הדרכים לישום קצת מסובכים , כיון שאינם תלוים רק ביחידים
אלא בחברה שלימה (עם) לפי שרק חברה יכולה ליצור "עולם" שלם (בזעיר אנפין ) שממנו ניתן יהיה לחזור ולבנות גם את העולם כולו באופן אחר , כפי שהוא ראוי להיות .... (אמממ , טוב יש להודות , זה מאד משיחי , אני מקוה שזה לא פוסל את הטענות לכשעצמן ...  )
המצב הנוכחי הוא שהחברה היהודית בנויה נכון לעכשיו באופן "קצת" מתוסבך , מה שמקשה על הענין , אבל להבנתי אין דרך אחרת ....
אשוב מאוחר יותר , בע"ה.
יום נעים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 00:51 |
|
| |
ווטו, אף ש"הלכתא כנחמני"בכל עניני הוויתיות , התאמה וכו" אבל נקודה קטנה-גדולה עדיין לא ברורה לי האם לדעתך נכון לומר:האל לא רק נמצא בתוך המציאות, הוא אף אינו רק המציאות כל כולה ,אלא שהמציאות "נמצאת באל" שהוא גם מעל ומעבר לה, גם לאחר עיון הדק היטב בכל אשכולותיך הנוגעים,לא נתחורו הדברים
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 09:35 |
|
| |
ספרן,
ה"ב" של במציאות עוברת את הקו הדק שהוא אסון אידיאולוגי. ברגע שיצרת א-ל כזה, עשית ממילים את שאין בהן. אך כל זמן שאדם זקוק לקריאת שם מלאכותית כדי לאחוז בקו דק זה [הווה] לא יגונה. קריאה זו עומדת ביסוד דתנו ובפרט לגבי מצוות המשמעת [ריטואליות-שמירת ההתאמה]. אך ככל שהוא מתקדם בהבנת "אפס זולתו" תפחת יכולתו להפריד בינו ית' למציאות החיה כוללת הכל גם הדמיון וגם הדעה שבכל אדם!
אשמח להוסיף באישי!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 13:52 |
|
| |
ווטו,גם לפי דבריך,הרי ניתן להניח שמרבית ההכרה באל עדיין נסתרת מאיתנו והוא אף מעבר למה שניתן להעלות על כנפי הדמיון, שהינו עדיין בתחום המציאות ה"מוכרת" לנו.הרי המציאות הולכת ו"מתרחבת" ללא הרף ומה שהיה פעם דמיו ן או אינטואיציה סבירה (כינוי רומז)מתבהר לעיתים והופך לראליה , וכך עד אין סוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 16:18 |
|
| |
ספרן,
נכון מאד וזו גדלותו ית' המתברך בהפתעתו אותנו גם במה שלא העלינו כלל בדמיוננו. אך לרוב זה נעשה בדרך של "מכאן ולהבא למפרע" הכוונה לכל העולם המתנהג לפי הנחותינו מתוך הרגל-אמונה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 13:49 |
|
| |
לינקזצר יקר,
מלינקך נראה [אולי?] שהנך מרמז לסתירה בדבריי שכאן שיבחתי את ההחמרה כגבורה ושם גנותיה כעיוות!
אך אכן זו הנקודה וההתעמתות הגדולה אצל מבקשי התקדמות, הצעידה על הקו הדק שבין היות "נבל ברשות התורה" לבין עשות "עבירה לשמה" [והדברים ארוכים וערוכים]!
|
|
|
|
|
