|
|
| נשלח ב-13/7/2009 16:09 |
 |
| |
אור_עליון
<מהיכן יודעים שהוא נהנה?>
ידעתי שזו תהיה תשובתך, גם אותי הלעיטו (או ניסו להלעיט) עם סוג ההסברים שהעלית, אך אם היתה לך קצת הבנה, היית מעיין בהמשך הירושלמי והיית רואה שהסברך הוא הסבר של שטות.
ההמשך בירושלמי (סוף הפרק) הוא:
"רבי אלעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשעתא".
באם היית מעיין בירושלמי ומפרשיו, לא היית טוען שהרואה ואינו אוכל עתיד לתת את הדין מפני שאינו עושה "בירורים".
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 16:22 |
|
| |
ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז טז
והנה טוב זה יצר טוב, מאד - זה יצר הרע , וכי יצר הרע טוב מאד? אלא אילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בן ולא נשא ונתן
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 17:57 |
|
| |
| אור_עליון כתב: |  | |
רבי עקיבא ייחל כל ימיו למסירות נפש "מתי יבוא לידי ואקיימנו".
|
|
[אני לא בטוחה שזה שייך לאשכול הזה, אבל נדמה לי שאתה טועה בפרשנות דברי ר"ע (אני מניחה שאתה מתכוון לסיפור בברכות סא ע"ב). בספרי דברים ישנה מחלוקת בין ר"ע לבן עזאי לגבי פירוש "בכל נפשך". בן עזאי טוען שמשמעותו היא "אהביהו עד מיצוי הנפש", כלומר, המוות - מיצוי הנפש - הוא שיאה של אהבת ה', והביטוי להקדשת החיים לה' הוא במוות מתוך הלימוד וקיום המצוות (בן עזאי, כזכור, "הציץ ומת", ולהבנתי יש קשר בין הדברים ואכמ"ל). על עמדה זו אפשר בנקל לומר שהיא מייחלת למסירות נפש. ר"ע שם טוען משהו אחר - "בכל נפשך: אפילו הוא נוטל את נפשך". כלומר, יש לאהוב את ה' גם כאשר הוא גורם לך רע, אפילו הרע האולטימיבי - מוות. עמדת ר"ע בפשטותה אינה קריאה למוות על קידוש ה' או למסירת הנפש. בדיוק להיפך. יש בה הכרה באסון שהוא המוות, והתבוננות עליו כעל עונש. בסיפור שבברכות, ר"ע, מתוך ייסוריו וכאבו במוות הצפוי לו, מברך על המבחן הסופי לאהבת ה' שלו - האם יצליח לעמוד באהבת ה' גם כאשר הוא עומד למות בגלל מסירותו לו. בניגוד לחכמים שבוחרים במוות מתוך שמחה (כמו חנינא בן תרדיון, למשל, בע"ז יח ע"א) ר"ע אינו מצפה בשמחה למותו ובודאי שאינו מברך עליו. לכן, לענ"ד, ההבנה כי "רבי עקיבא ייחל כל ימיו למסירות נפש" היא שגויה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 18:08 |
|
| |
שאשה תפרש את הגמרא הקדושה שכולה רוח הקודש ?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 18:53 |
|
| |
יש כאן נשים?!?! 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 19:04 |
|
| |
"וספדו... משפחות משפחות". הפס' המפורסם, המשמש בסיס להפרדת הגברים מהאיך-קוראים-להן, בלויות, בחתונות, באוטובוס ובשאר המקומות, מתיחס במפורש לימות המשיח. בימות המשיח [שכבר בא, כזכור, הספיק בינתיים למות או להסתלק או להתכסות, ועתיד לחזור או-טו-טו] ההפרדה תגיע כנראה גם לפורום.
שמות הנשים יצונזרו - אמשלום תהיה א., למשל - וייוחד להן מקום משמאל למעלה, מאחורי הפירסומות. את תגובותיהן הן יכתבו אחרי מסך, כדין, אבל בלחש, משום קול באשה ערווה. הנורה המהבהבת ליד שמן תהבהב באדום, "זהירות נשים", כפי שהדבר נהוג בפורום בח"ח.
העיסוק שלהן יוגבל לאשכולות העוסקים במעמד האשה - למשל: מתכונים, שיחות על טיטולים וסעודות אמנים.
[אמשלום, אין לך ב"שלוף" מקורות לכך שהמשיח הוא בכלל אשה?]
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 19:07 |
|
| |
ב"ה.
אם זכרוני התלמודי לא שבק חיים, הרי ששכן ושובב הולכים יחדו, הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 19:15 |
|
| |
[השכן,
מקורות?! ממתי מותר לאישה לעסוק בתורה?!
(או שאולי התכוונת למקורות מתוך ספרי מתכונים?)]
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 19:20 |
|
| |
אמשלום
ספרי דברים פיסקא לב:
ובכל נפשך, אפילו הוא נוטל את נפשך וכן הוא אומר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, (סתמי)
רבי שמעון בן מנסיא אומר: וכי היאך איפשר לו לאדם ליהרג בכל יום אלא מעלה הקדוש ברוך הוא על הצדיקים כאילו הם נהרגים בכל יום.
שמעון בן עזיי אומר: בכל נפשך, אהבהו עד מצוי נפש.
רבי אליעזר אומר: אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ויש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך.
רבי עקיבה אומר: אם נאמר בכל נפשך קל וחומר בכל מאודך, מה תלמוד לומר בכל מאודך, בכל מדה ומדה שהוא מודד לך בין במדת הטוב ובין במדת פורענות...''.
וד"ל.
אי אפשר להאשים את אור _ עליון באי ידיעת הספרי, כי הוא מעולם לא ראה את הספר הזה, הוא חושב שפירושו של ספרי הוא ספר שלי, הוא בס"ה מצטט, ואינו יודע להבדיל בין פירוש חסידי לפירוש הפשוט.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/07/2009 19:36:49
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 19:22 |
|
| |
ב"ה.
אני מכיר אדם שקרא שם בתו הנולדה לו במז"ט: מלכה משיחא!
זה אולי לא מקור, אבל די מקורי!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 19:46 |
|
| |
[נישט,
תודה על המקורות.
אני חושבת שאור אינו היחיד שטועה בזה. רבים אינם מבינים (לענ"ד) את הסיפור על ר"ע כפשטו.
ירמיהו,
 בהחלט מקורי, וגם לא מדויק -
אם "מלכה" אזי "משיחה", ואם "משיחא" אז "מלכא". אבל משום מה, נדמה לי שלא זו תהיה בעייתה של הבת...]
תוקן על ידי אמשלום ב- 13/07/2009 19:43:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 20:00 |
|
| |
ב"ה.
אני כמעט בטוח שחוסר הדיוק מקורי אף הוא. (אני מניח שמלכה הוא שם קיים לבת, ואילו משיחא/ה הוא חידוש, ולכן הרשה לעצמו לחדש כפי שנראה לו.)
[ הרבה יותר מטריד אותי חוסר הדיוק בתואר 'אדם' שפירגנתי לו. זו ההגדרה הכי קרובה. ]
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 20:06 |
|
| |
[ירמיהו,
לא צריך להגזים. יש שמות גרועים יותר (על "אוחזת ענף עץ השקד" שמעת?)]
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 20:38 |
|
| |
ב"ה.
אמשלום,
לא על מתן שם, מוזר ככל שיהיה, הייתי מתחבט בתוארו. התנהגותו קא גרמה ליה.
על ענפים ועצים טרם שמעתי. אבל הכרתי ילד שנשא עמו לא פחות מאשר שבעה שמות. כולם בסגנון השנים הזכורים לי: סומכוס וריש לקיש!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 19:12 |
|
| |
בס"ד
לכל מאן דבעי.
בענין ייחוסו של המהר"ל למלכי ביד דוד. ובכן, למרבה הפלא, ישנו ספר "תפארת בית דוד" העוסק בשלשלת הייחוס של בית לעלוב, שחיבר הרה"ג רבי משה יאיר ויינשטוק (בעמח"ס סידור הגאונים המקובלים וכו').
בספר הנ"ל ניתן למצוא ייחוס ישיר מהמהר"ל מפראג – בן אחרי בן – עד הגאונים ולריש גלותות ועד מלכי בית דוד - שלמה המלך בן דוד המלך ע"ה "חי וקיים".
וכדלהלן, בן אחרי בן:
א. דוד המלך ע"ה
ב. שלמה המלך ע"ה
ג. רחבעם המלך ע"ה
ד. אביהו המלך ע"ה (אביה. אבים)
ה. אסא המלך ע"ה
ו. יהושפט המלך ע"ה
ז. יהורם המלך (יורם)
ח. אחזיהו המלך (יהואחז. יואחז. יעזריה)
ט. יהואש המלך (יואש)
י. אמציהו המלך
יא. עוזיהו המלך (זכריהו. עזריהו)
יב. יותם המלך (ירוחם)
יג. אחז המלך
יד. חזקיהו המלך (יחזקיהו)
טו. מנשה המלך
טז. אמון המלך
יז. יאשיהו המלך ע"ה הי"ד (יאושיהו)
יח. יהויקים המלך הי"ד (אליקים)
יט. יכניהו המלך ע"ה (יהויכין. כניהו. יכוניה)
כ. השר שאלתיאל (אסיר)
כא. פדיה (חכליה)
כב. זרובבל (נחמיה בן חכליה התרשתא)
כג. משולם
כד. חנניה (חנינא. חנינה)
כה. ברכיה
כו. חסדיה
כז. ישעיה
כח. עובדיה
כט. שכניה (שכנא)
ל. שמעיה
לא. נעריה
לב. חזקיה ריש גלותא
לג. התנא נתן דצוציתא ריש גלותא
לד. ר' הונא ריש גלותא
לה. ר' עקוב ריש גלותא
לו. ר' נחום ריש גלותא
לז. ר' יוחנן ריש גלותא
לח. ר' שפט ריש גלותא
לט. ר' ענן ריש גלותא
מ. ר' הונא ריש גלותא
מא. ר' נתן ריש גלותא
מב. ר' נחמיה ריש גלותא (ר' הונא)
מג. ר' עוקבן דצוציתא ריש גלותא (ר' עקביה. ר' עוקבא אבא בר הונא. ר' נתן)
מד. ר' אבא ריש גלותא
מה. ר' ספרא ריש גלותא
מו. מר זוטרא ריש גלותא
מז. רב כהנא ריש גלותא (רב סעדא)
מח.רב גוריא ריש גלותא
מט. מר בוסתנאי ריש גלותא (מר זוטרא)
נ. רב יעקב ריש גלותא
נא. רב מגיס ריש גלותא
נב. רב נחמיה ריש גלותא
נג. רב אבדימא ריש גלותא (רב אבדימי)
נד. רב פינחס ריש גלותא
נה. רב חצוב ריש גלותא
נו. רב שמואל גאון
נז. רב יהודה גאון (רב יהודאי גאון)
נח. רב חנניה גאון (רב חנינא גאון)
נט. רב שרירא גאון הי"ד
ס. רב האי גאון
סא. הרה"ג ר' יוסף מרומי
סב. הרה"ג ר' יחיאל
סג. הרה"ג ר' אברהם
סד. הרה"ג ר' עזריהו
סה. הרה"ג ר' יחזקאל
סו. הרה"ג ר' לעמיל
סז. הרה"ג ר' עזריהו
סח. הרה"ג ר' אליהו
סט. הרה"ג ר' יוסף
ע. הרה"ג ר' נחמן
עא. הרה"ג ר' קלמן קלונימוס
עב. הרה"ג ר' לייביש
עג. הרה"ג ר' אלעזר
עד. הרה"ג ר' ירחמיאל
עה. הרה"ג ר' אריה זאב
עו. הרה"ג ר' יעקב
עז. הרה"ג ר' בצלאל
עח. הרה"ג ר' יהודה ליוואי – המהר"ל הזקן
עט. הרה"ג ר' בצלאל
פ. הרה"ג ר' חיים מוורמייזא
פא. הרה"ג ר' בצלאל
פב. הרה"ג מרנא ורבנא יהודה ליוואי – המהר"ל מפראג
פג. הרה"ג ר' בצלאל חריף
פד. הרה"ג ר' שמואל
פה. הרה"ג ר' יהודה לייב
פו. הרה"ג ר' משה מפוזנא
פז. הרה"ג ר' שניאור זלמן
פח. כ"ק הרה"ג הרה"ק ר' ברוך
פט. הוד כ"ק - אדמו"ר הזקן – רבי שניאור זלמן ברוכאוויטש מליאדי – בעל התניא והשו"ע – מייסד חסידות חב"ד.
_________________
תוקן על ידי אור_עליון ב- 14/07/2009 19:11:22
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
 |
|
|
|
|
|
