|
|
| נשלח ב-6/7/2009 09:59 |
 |
| |
אור_עליון: דעת החתם סופר בענין ממוצע ובקשה מצדיק שיתפלל בעדנו לפני הקב"ה.
בס"ד
שו"ת חתם סופר אורח חיים חלק א סימן קסו:
תחל שנה וברכותיה לראש צדיק ונשגב הרב המאה"ג במפואר ומהולל המופלג בתורה וירא ה' כש"ת מו"ה מאיר נ"י אב"ד דק"ק יארמוט:
יקרתו הגיעתני. ראשית דבריו תמה על הגאון מהר"ל מפראג בספר נתיבות עולם נתיב עבודה פי"ב, שמיאן לומר פיוט מכניסי רחמים שאין לנו עם מלאכים כלום כי אם ה' אלקינו שומע קול תפלה, ופר"מ נתקשה הרי כל הספרים ספרי נביאים מלאים ותלך לדרוש את ה' להתפלל כמ"ש הרמב"ן על התורה [בראשית כ"ה כ"ב] ואין צורך להאריך, תמהתי הלא הגאון הנ"ל נשמר מזה באותו הפרק תוך כדי דיבור, ויען כי דבריו סתומים קצת ע"כ אפרש, כי דרך להעמיד מליץ בין מלך להדיוט כשאין ההדיוט חשוב וספון לפני המלך או אינו יכול להטעים דבריו כראוי, ויען ישראל לפנים ממלאכי השרת ואינם צריכים מליץ לפני אוהבם ית"ש והוא מקבל בסבר פנים יפות אפילו בלשון עלגים וגמגום, אם כן המליץ הלז אינו אלא קטנות אמונה חלילה.
אך כל ישראל שותפים וגוף אחד ונפש א' וכשאחד מצטער גם חבירו מרגיש עמו ומצטער, ועד"ז המתפלל על חבירו צריך שיחלה עצמו עליו [ברכות י"ב ע"ב] פי' שיראה שגם הוא חולה וכיון ששניהם בצער טוב יותר שיכנס הראש משיכנס הרגל, ע"ד משל התלמיד חכם הוא הראש, והמצטער שהוא עתה שרוי בדין הוא בבחינת רגל וקצת נזוף, טוב להכניס הראש כיון ששניהם בעלי דברים ולא כמליץ בעד אחר, ולדברי הגאון הנ"ל גם פזמון מלאכי רחמים וסליחה י"ג מדות האמורות בחנינה יש למנוע, מ"מ אנו אומרים עם הציבור הן א-ל כביר לא ימאס ודלוגו עלי אהבה, אך מכניסי רחמים דרכי להאריך בנפילת אפים עד שהגיע שליח ציבור לשומר ישראל:
ה' ישמור עמו ישראל מכל פגע ויחתמנו לשנה טובה שנת גאולה וישועה אמן. פ"ב יום ד' דסליחות תקפ"ט לפ"ק:
משה"ק סופר מפפד"מ
עכ"ל. הדברים אמורים בקשר לאמירת הפיוט 'מכניסי רחמים'. אכן כמ"ש הרמב"ם בעיקר החמישי שלו שאסור לנו לשומם אמצעים או מליצים בינינו ובין ה' יתברך. כמו שכתוב "היתפאר הגרזן על החוצב בו"...מ"מ הקשה הרב הנ"ל הלא כל הספרים נביאים מלאים בדבר זה: "ותלך לדרוש את ה'" וי"ל גם בנ"י כששאלו ממשה במדבר וכו' וכו' א"כ מהו הקושי והבעיה לבקש ממלאכים שיכניסו תפילותינו לפניו ית'?? וע"כ עונה לו החת"ס דבר פלא עצום:
מתי צריכם מליץ? כשאין ההדיוט חשוב כלפי המלך או אינו יכול להטעים דבריו כראוי. הרי בנ"י חשובים ויקרים לקב"ה ואינם צריכים מליץ כלל. ויתירה מזו, עם ישראל לפנים (מעל) מלאכי השרת! והקב"ה מקבל את כולם בסבר פנים יפות אפי' בגמגום וכו'.
לעומת זאת, בענין בקשה מצדיק שיתפלל בעדנו (שהספרים מלאים בדבר זה) הרי כל ישראל כגוף אחד. התלמיד חכם הוא הראש והמצטער הוא הרגל. וטוב שיתפלל הראש בעד הרגל!
לסיכום: דעת החת"ס שאין שום קשר לענין של ממוצע בבקשה מצדיק או תלמיד חכם שיתפלל בעדנו לפני ה'. לפי שכל ישראל הם גוף אחד וזה ממש כמו שהראש יתפלל בשביל הרגל.
פלא עצום!
ר ב י - ר"ת - ראש בני ישראל....
_________________
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 12:38 |
|
| |
אז למה התיאוריה של ה"משיחסטים" פסולה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 13:02 |
|
| |
בס"ד
נישטאיך
מנסיוני איתך הייתי בטוח שתטען שהמכתב מזויף כמו יתר הדברים שטענת שזויפו..וד"ל.
לגופו של ענין, לאיזו "תיאוריה" אתה בדיוק מתכוין? ומהם "משיחיסטים" בעיניך? האם כשאתה מאמין ברבך שהוא המשיח הופך אותך למשיחיסט?
_________________
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 13:06 |
|
| |
נישט - מה הקשר?
יש להם ענין אחד ב"אמצעי", וזה לא חידוש של המשיחיסטים, אלא קיים בחסידות מקדמת דנא, וכיום בולט מאד אצל ה"מנדליסטים" בויז'ניץ [זה מה שאני מכיר, אולי גם אצל אחרים]. האמצעי הזה הוא ש"מכשיר" אור_עליון על סמך החת"ס.
ועם זאת, אצל המשיחיסטים יש עוד שני ענינים [כמו שאני מבין בעיקר מדברי מתנגדיהם, כך שלא מדובר בקריאה הוגנת שערכתי], האחד - הגשמת האל ברבי, והשני - משיחיותו של הרבי. לשני אלה אין קשר עם אמצעי, וכשהם באים כאחד, הם מזכירים לרבים משיח קודם שהוגשם בו האל, ודי בזאת.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 13:32 |
|
| |
כל -אמצעי- בפניה ובבקשות לבורא היא עבודה זרה לכל דבר, כך ברמב"ם בהלכות ע"ז.
אמונה במשיח במת- היא עבודה זרה- ודרישה אל המתים.
האמונה שאדם לא מת- היא פגיע חמורה- במנהג - כי נוהגים למות
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 13:48 |
|
| |
בס"ד
שכן היקר
"יש להם ענין אחד באמצעי"...
הייתי מציע לך לקרוא שוב את מכתב החת"ס ותווכח שפניה לצדיק אינה ח"ו בגדר "אמצעי" אלא כל ישראל חד הם והצדיק הוא כמו הראש שמתפלל בעד הרגל.
ירוחם
"כל -אמצעי- בפניה ובבקשות לבורא היא עבודה זרה לכל דבר, כך ברמב"ם בהלכות ע"ז"...
שוב אחזור על דבריי לשכן?
כרגיל, כמו חברך נישטאיך, אינך מתייחס לעצם הענין אלא גולש למחוזות שונים ומשונים.
מודה ועוזב...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 14:56 |
|
| |
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 06/07/2009 14:58:18
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 15:00 |
|
| |
אור עליון
גם אני אחזור שנית על דברי, לא חשוב איך שתסביר ותכנה, ואלו שמות תשתמש לכסות את הפשע, ריחי של הע"ז, נשאר.
בענין החבר שלי נישטאייך, חבל שאין לי עוד הרבה כמוהו
תהלים פרק קיט
(סג) חבר אני לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ:
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 16:44 |
|
| |
אור_עליון
<"מנסיוני איתך הייתי בטוח שתטען שהמכתב מזויף כמו יתר הדברים שטענת שזויפו..וד"ל.''>
איני זוכר זוכר היכן טענתי זאת, אנא שלח קישור למקומות שבהן טענתי טענת מזוייף!
<"לגופו של ענין, לאיזו "תיאוריה" אתה בדיוק מתכוין?''>
התיאוריה של עצמות ומהות בגוף. אומר לך משהו?
<"ומהם "משיחיסטים" בעיניך?''>
תמהונים, נגררים והזויים.
<"האם כשאתה מאמין ברבך שהוא המשיח הופך אותך למשיחיסט?''>
איני יכול לענות לשאלתך כי איני יודע את הגדרתך למשיח, ומה אדם צריך להיות או להוכיח, לפני שאפשר להגדירו כמשיח.
אם רבך אינו רבי, ואיני מאמין ברבך שהוא המשיח, האם אני כופר באחד מעיקרי האמונה?
_________
השכן
הרמב"ם כותב בפירושו למשנה (סנהדרין פרק י משנה א):
" ... והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן, לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה".
אך בתשובות הגאונים – הרכבי, סימן שעג, (זכרון לראשונים, ח"א עמוד 188), ומשם לאוצר הגאונים לשבת (ב.מ. לוין) חלק התשובות סימן טז (עמודים 4-7), ואוצר הגאונים לסנהדרין (טויבש) סימן תשנג, (עמוד שמב), מובאת תשובת גאון לשאלת בני קירואן (שלדברי התיקון תפילה, (אוצר התפילות, תפילת "יקום פורקן"), היא תשובתו של רב האי גאון, אולם אחרים כותבים שהיא תשובת אביו - רב שרירא גאון, מפני שהתשובה היא משנת 992 למספרם, שנה שעדיין מלך בה רב שרירא, ובנו רב האי מלך רק משנת 998):
"וששאלת הא דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם לא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, דאמר ר' יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמית אין מלאכי השרת נזקקין לו, ולא השיבוהו אלא שאני חולה דשכינה עמו ...".
'"... והאיי דקאמר דשכינה עמו, משום שיש כמה דברים שהמלאכים עושים בהן לפום דחאזו ולא צריכין רשות מלמעלה, ולפום הכין מיכתבין קמיעי ונאמרין שמות כדי שיעזרו המלאכים בדבר, וקאמר יעקב המלאך הגואל וגו' וישעיהו אמר ומלאך פניו הושיעם וזה הוא שר הפנים דאמרין רבנן והוא מיטטרון ... הודיעך דאית ליה למעבד בכמה [דברים] כי דחאזי. וקא חזינן מלאכים שעושין רצון נביאים וצדיקים".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 17:27 |
|
| |
נישט
ההבדל שעולה הוא שלדעת הרמב"ם אין למלאכים בחירה ולכן אסור לפנות אליהם, מה שאין כן הגאונים סוברים שיש להם בחירה ולכן מותר לפנות אליהם, כמו שמותר לבקש עזרה מאדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 19:42 |
|
| |
בעל
האם כוונתך שבחירה=סמכות?
איך הבנת את "וקא חזינן מלאכים שעושין רצון נביאים וצדיקים"?
היכן אלוקים בתמונה?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/07/2009 19:43:49
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 19:55 |
|
| |
נישט
אתה צטטת:
משום שיש כמה דברים שהמלאכים עושים בהן לפום דחאזו ולא צריכין רשות מלמעלה,
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 20:32 |
|
| |
עוילם של הפקר כל מלאך עושה מה שבא לו,--- יש ממי ללמוד.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2009 04:01 |
|
| |
בעל
אכן ציטטתי את שציטטת, אך שאלתי איך הבנת את:
"וקא חזינן מלאכים שעושין רצון נביאים וצדיקים"?
כשכוונתי היתה לשאול את אור_עליון דרך שאלתי אליך: למה לצדיקים לבקש מהמלאכים כאשר הם יכולים לגזור על הקב"ה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2009 05:29 |
|
| |
והא קחזינן נישטאיך דקעביד רעות דילי.
|
|
|
|
|
