מה רוצים מזבדיה?-פניה לצדיקים ולמלאכים ושמותיהם

תאוות? אני משתעשע. אמונתם של אחרים לא מעלה אצלי ולא מורידה, ויכול אור עליון להאמין מצדי, שמפלצת ספגטי מעופפת בראה את העולם - אני אשן עם זה טוב בלילה.

ואם אליהו לא בא, יתכן  ואֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירֻהוּ

[ההשוואה בין תורות המשיחיים על כל פלגיהם מרתקת, ובמיוחד מלמדת כי אין חדש תחת השמש]

_________________

שמעתי את הדו שיח הבא בבית חב"ד מקומי בין אחד ה"שלוחים" ומטייל ישראלי:

שליח: אתה בא הלילה להתוועדות?

ישראלי: מה חוגגים?

שליח: היום הוא  יום מיוחד!

ישראלי: מה מיוחד היום?

שליח: היום הוא מיוחד, כי קרו בו שני דברים מיוחדים, הוא היום שבו עמדה השמש ליהושע והוא גם היום שבו העיתונים הודיעו שהרבי נפטר!

ישראלי: מה מיוחד בהודעה עיתונאית זו ?

שליח: שהם הודיעו על פטירתו אף שהוא לא נפטר!

ישראלי: אז איפוא הוא?

שליח: הוא בהעלם!

ישראלי: אני לא מבין את מה שאתה אומר!

שליח: נסביר את הכל בהתוועדות.

ישראלי: איני יכול להיות שם, אני צריך ללכת לחברים הלילה.

ירוחם,
אינני חושב שרק המאמינים באמונה פנאטית, מאמללים את חייהם, [אלא אם כן כל אדם שמאמין בדרכו הוא פאנט]
אנשים רבים, ודווקא אלו הנחשבים בהיסטוריה לגדולים נלחמו על דעותיהם, אני לא רואה את הרמב"ם כאומלל, גם לא את גלילאו, ואפי' לא את שפינוזה, אבל גם אם תחלוק עלי ותצהיר כימבחינתך הם אומללים.
האם לא היה שווה להם לשלם את המחיר? או
האם אתה לא היית עושה כמוהם, לו היית מאמין בעמדה מסויימת, בבטחון עז כשלהם?

אפשרי

הכל אפשרי- אם היתי פנאטי-והיתי- גם אני היתי נלחם עד כלות ,

גם אנשי הכוללים חיים בעוני איום  מרצון,- מתוך אמונתם.

הרמב"ם לא היה פנאט, הוא היה הוגה דעות, וחיי חיים חומריים מקובלים, יש מחקר שהוא התאסלם לזמן קצר.

הוא עזב את ארץ ישראל,- בגלל בעיות חומריות- למרות שפסק- שאסור לעזבה,
 
הוא חי בארץ מצרים למרות שפסק -שאסור באיסור חמור לגור בה.

גלילאו- חיי חיי חומריים די סבירים. לעלות על מוקד, זו מסירות נפש של רגע, לחיות חיי רעב דוחק ונידוי, זו מסירות נפש.

אני עדיין אינני מבין, למה אתה מגדיר מסירות נפש ומאבק למען מטרה, כ"אומללות"
אגב, המחקר על התאסלמות הרמב"ם פחות או יותר הופרך.

אפשרי

המחקר על התאסלמות הרמב"ם פחות או יותר הופרך.

הכל אפשרי- אולי תוכל להשכילני מי הפריך את המחקר ומתי?,

המחקר מבוסס על עובדות ומקורות כתובים ממרשם התושבים של אותה תקופה,

אני מגדיר אומללות- כל דבר שבעיני היא אומללות.

אני בטוח שגם המשיחיסט וגם לומד הכויילל החי עם 12 ילדים, בדירה של שלשה חדרים קטנים,

בעיניהם אני הוא האומלל

לגבי שאלת התאסלמותו של הרמב"ם, קראתי בעבר איזה מחקר, שטען כי אין לזה שום מקור, והמחקר נסב סביב השאלה "למה ומי ראה צורך להפיץ שמועות אלו?"
(אני מודה כי הייתי מעט קיצוני ופזיז, אגב אם הנושא מעולם לא עלה בפורום, אני חושב שצריך לדון בו באשכול נפרד)
לגבי שאלת האומללות והאומללים,כבר בתחלה הבנתי את דבריך כפי שאתה מציג אותם כעת, [שהרי אומללות היא הגדרה סובקייטיבית] כך שאף שאלותיי עליך היו במישור הסובייקטיבי.
"כיצד אתה יכול להחשיב את הנאבק למען מטרה המקודשת עבורו עד למוות כאומלל?"

היה אשכול:

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=1246098&forum_id=1364

אפשרי,

ענין האומללות האוביקיבית- אין דבר כזה אומללות אוביקטיבית, 

יש אנשים מאזוכיסתים- הם מאושרים כשכואב להם, יש שהידים מאושרים למות ולהתפוצץ לרסיסים

מה שמנחה אדם מאמין, זו ההלכה הכתובה בתורה, של -וחי בהם- חי  ולא רק נשימת חמצן,

במשנה כתוב בעשרה מאמרות נברא העולם בא נמנה,  יש רק תשע, תרוצים שונים נכתבו על כך.,

אחד מאדמור גור, נדמה לי שהחידושי הרי"ם כותב,   הציווי העשירי הוא- ויצו ה' אלוקים על האדם מכל העץ בגן אכל תאכל,---

הציווי הוא כפול-- אכל -תאכל- לא רק אכילה סתם, החיונית לגופנו, כי גם תאכל -אכילת הנאה.

חז"ל מסבירים את קרבן החטאת של הנזיר-  לא דייך מה שאסרה עליך התורה? ואתה מוסיף  איסורים עליה?

ולכן לדעתי כל אומללות בלבוש אידיולוגי- מסירות נפש-  היא שלילית  כלפי האומלל כלפי הסביבה וכלפי אחרים.

עד כמה יכולה חברה מסודרת להרשות סטייות שליליות- מהמקובל . בשם מסירות נפש ודתות נפסדות, נרצחו בעולם מיליוני אנשים,

הרבה יותר מכל המלחמות החומריות גם יחד.

_________________

מודה ועוזב

ישנה דילמה:

כיצד יש לנהוג עם אדם שהחליט שהוא המשיח, האם לשכנעו שהוא חולה נפש ולנסות להוציא לו את השגעון, ועי"כ לגרום לו צער, או לשכנעו שהוא המשיח ועי"ז לגרום לו שמחה.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/07/2009 8:21:04

נישטאיך:

אדם שמראה סימני שיגעון בפרט אחד מחייו, הרי שגם שאר הפרטים מושפעים. אדם ששכנע את עצמו שהוא המשיח, סביר להניח, שהוא סובל מעוד הזיות ומבעיות אחרות. אשר על כן הדבר הנכון הוא לשלוח אותו לטיפול מקיף שיטפל באישיות שלו כאדם שלם, ולא רק יתמקד בבטוי אחד של הבעיה.