| נשלח ב-26/4/2004 00:01 |
 |
| |
האם קם מתחרה לעולם הישיבות החרדיות
באוניברסיטה העברית הקימו מחלקה להגות חרדית
האם אתם מכירים
מי האנשים. מה המטרות שלהם. איזה רמה. ?? ועוד
לפי מה ששמעתי אחד מהחוקרים שם עשה עבודת דוקטורט על החזו"א
חוקר נוסף כתב על ר' שמעון שקאפ ושיטתו המשפטית
האם קם מתחרה (בעל שם ועם יכולות למדניות דומות) לעולם הישיבות החרדיות
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2004 01:04 |
|
| |
במספר מחלקות ישנם חוקרים העוסקים בהיבטים שונים של התופעה החרדית ועל היבטיה ההגותים.
כפי הידוע לי אין מחלקה העוסקת רק בנושא החרדי ובוודאי שלא בהגות המגזר (שכן עם כל הכבוד לעוסקים בתחום מדובר בהיבט שולי ואף הנ''ל מכנים את אותה כ''תיאולוגיה שלא מדעת'' בלשונם הק').
במענה על שאלותיך -
מי האנשים? רבים הם ולא ניתן למנותם. למרות האמור, באם תנקוב בתחום מחקר ספציפי אזי יקל עלינו להפנות אותך אל הדמויות הבולטות (ואשר חלק מהם משתתפים בפורום זה).
מה המטרות שלהם? ככל בני התמותה (ובמינונים שונים) המטרה המוצהרת היא המחקר הטהור. המטרה הלא המוצהרת - כסף, עולם הזה, הנאה אינטלקטואלית, תאוות בשרים, עולם הבא, מילוי רצונו יתברך, תיקון המידות, אהבת החכמה, סיפוק אישי, גאווה וכו' וכו'.
איזה רמה? For you to judge
באם יש לך השגות על רמתם ויכולת להעלות זאת על הכתב ולשכנע את קוראיך, אזי שמקומך בהיכל התהילה של מגדל השן.
אכן אחד מהחוקרים במחלקה למחשבת ישראל עשה עבודת דוקטורט על החזו"א ושמו ד''ר בנימין בראון.
כמו כן חוקר נוסף כתב (וכותב) על ר' שמעון שקאפ ושיטתו המשפטית ושמו שי עקביא ווזנר.
שאלת: האם קם מתחרה (בעל שם ועם יכולות למדניות דומות) לעולם הישיבות החרדיות?
תשובתי: לא מדובר בצ'יטקניסטים (קרי תלמידי ישיבות קטנות)
העוסקים בשאלה הרת הגורל - מי יותר למדן? אלא באנשים מבוגרים שנושא מחקרם הוא החרדיות. אמנם חלק מהחוקרים מהווים תלמידי חכמים ולמדנים (וחלקם - כמר ווזנר - נמנו על השורה הראשונה של הלמדנים בישיבות חרדיות) אבל בדרך כלל החוקר אינו מתחרה עם האובייקט של מחקרו, וזקוק רק לכלים בסיסיים - אך שונים - בכדי להעריך את נושא מחקרו (כשם שניתן לחקור ספרות ושירה מבלי להיות סופר או משורר).
בעלי שם? בהרווארד אבל לא בישיבות תפרח ובית מאטעס.
ועל היכולות הלמדניות תוכל לעמוד באופן אישי בשיעוריו של מר ווזנר במכון הרטמן.
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 26/04/2004 1:06:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2004 08:39 |
|
| |
סיינפלד רבנו,
כתבת המטרה הלא מוצהרת במחקר האקדמי (לפחות אחת מהן) היא כסף...
הייתי אומרת שזו לא מטרה בלתי מוצהרת אלא בלתי ידועה, מילא המטרה, אבל איה הכסף?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2004 09:17 |
|
| |
לעונג היה לי לקרוא את תגובתך
השמות והנתונים תואמים את הידוע לי, אבל למיטב ידיעתי הם הקימו מחלקה מיוחדת
האם אני טועה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2004 00:26 |
|
| |
אתה טועה.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2004 01:21 |
|
| |
גם לי נראה שזו טעות.
תוקן על ידי - עפר_ואפר - 27/04/2004 1:24:40
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2004 09:46 |
|
| |
יוני,
אבי מחקר היהדות החרדית הוא בלי ספק ההיסטוריון והסוציולוג פרופ' מנחם פרידמן ('חברה ודת', 'החברה החרדית' ועוד).
ואולם, מחקר היהדות החרדית התרחב לתחומים נוספים כגון: מחשבת ישראל, משפט עברי, מדע המדינה ועוד.
המחקר בתחום זה התפתח מאוד בשנות התשעים. שני דוקטורטיםעל אגודת ישראל, שנכתבו עוד קודם לכן, התפרסמו: של פרופ' גרשון בקון ושל ד"ר יוסף פונד.
במחקר ההגות החרדית עסקו ועוסקים פרופ' אליעזר שבייד ופרופ' אבי רביצקי (הגם שאצל שניהם אין זה תחום עיסוק מרכזי).
כיום ישנם באוניברסיטת בר אילן כמה חוקרים חשובים של ש"ס והחרדיות הספרדית: ד"ר קימי קפלן (שגם עוסק ב"תיאולוגיה העממית" של דרשני הקסטות, ועוד), ניסים ליאון ואחרים. חוקר מדע המדינה ד"ר נרי הורוביץ עסק גם הוא בתחום זה ובתחומים קרובים. הרב בני לאו והרב אריאל פיקאר עסקו שניהם במחקר פסיקתו של הרב עובדיה יוסף, וכתבו מחקרים מעניינים, מזוויות הסתכלות שונות.
בקובץ החדש 'חרדים ישראלים' תוכל למצוא שורה ארוכה למדי של חוקרים צעירים, חלקם בעלי גישות מעניינות, אלה הציבור החרדי, בעיקר בהיבט הסוציולוגי.
על עולם הישיבות כותב כיום שלמה טיקוצ'ינסקי.
בארצות הברית ישנם כמה חוקרים מעניינים: שמואל היילמן, לורנס קפלן ועוד.
החסידות המאוחרת גם היא חלק מהעולם החרדי וחקרו אותה ד"ר מנדל פייקאז', פרופ' דוד אסף, ד"ר יצחק קראוס, ועוד.
כאן המקום להזכיר גם את חוקרי האורתודוקסיה המוקדמת, של המאה ה19, שהמחקר חב להם רבות: פרופ' יעקב כ"ץ, ד"ר משה סמט, פרופ' עמנואל אטקס, פרופ' מרדכי ברויאר, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' יוסף שלמון, ד"ר שאול שטמפפר, פרופ' רוברט ליברלס, פרופ' דוד אלנסון ועוד.
זוהי רק רשימה חלקית, שיריתי מהמותן. אם איזכר בשמות נוספים, אעלה אחזור וארשום אותם. אבל נדמה לי שרשימה זו כבר תספק אותך.
אידך גיסא
תוקן על ידי - אידך_גיסא - 27/04/2004 9:47:29
תוקן על ידי - אידך_גיסא - 27/04/2004 9:51:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2004 10:07 |
|
| |
"האם קם מתחרה לעולם הישיבות החרדיות"
כותרת האשכול קצת יומרני.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2004 10:14 |
|
| |
אידך גיסא
תודה על הסקירה המקיפה
אני מבדיל בין חוקרי חרדים לחוקרי הגות חרדית
מבין השמות שציינת
שבייד ורביצקי עוסקים בעיקר בהגות החרדית של הדורות הראשונים, ולא על אלו שנקראים מוסרי השמועה בעולם הישיבות שזה בעיקר מה-200 שנה האחרונות
ולכן בני בראון ושי ווזנר הם ניצנים של גישה חדשה לדברים ולרבנים שעליהם עומד עולם הישיבות
לגבי חוקרי "החרדיות העממית" ממנחם פרידמן ועד ירמי קפלן זה מאוד מענין, אבל לא נוגע להגות הישיבתית כמעט ולכן זה לא ישפיע במובן הנל'
את חלק מהחוקרים מחול אני לא מכיר,
אם לידיעתך הם עוסקים בהגות החרדית הישיבתית אשמח מאוד לקבל יותר פרטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2004 11:09 |
|
| |
הצתה מאוחרת:
ד"ר תמר רוס, פרופ' מרדכי פכטר וד"ר דוד פישמן תרמו, כל אחד מנקודת זויתו, למחקר תנועת המוסר.
ד"ר גרשון גרינברג ופרופ' נפתלי לוונטל תרמו למחקר החסידות המאוחרת, בעיקר חב"ד.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2004 11:15 |
|
| |
אני חושב שאם מנסים לברר קיומה של 'אלטרטיבה' ללמדנות הישיבתית, יש לחפש אותה ראשית כל במחלקות לתלמוד.
ראשית, שם אכן עוסקים באותו תוכן המהווה עיקר הלימוד הישיבתי - ספרות חז"ל. שנית, עולם זה קיים כבר כמה דורות והצמיח דמויות-על שידיעותיהם אינן ניתנות לביטול.
האם הוא מהווה אלטרנטיבה ללמדנות הישיבתית? אני חושב שהוא בהחלט מספק אופקי לימוד חדשים. אלטרנטיבה לעולם הישיבות אפשר להוות רק בהעמדת תלמידים הרבה באיכות ובכמות. בניגוד לעולם הישיבות, הרי שאת המחלקה לתלמוד באוניברסיטה העברית יש המכנים: 'המחלקה לתלמיד', ולא בכדי.
בעולם הישיבות הציוניות, התחולל בשנים האחרונות פולמוס כנגד ישיבה שבה העזו לאמץ פניני מחקר תלמודי במסגרת הלימוד הישיבתי הקלאסי (המדובר בישיבת ההסדר בעתניאל בראשות הרבנים ראם הכהן ובנימין קלמנזון).
יש אף ניסיון של ד"ר היימן מאונ' בר אילן לנסח שיטת לימוד המיועדת לתלמידים צעירים ומסתייעת במתודה המחקרית. אף היא לרוב נדחית ע"י מרכזי הכובד של עולם הישיבות הסרוג.
יש להמתין ולראות מה יוליד יום.
_________________
למען הגילוי הנאות, יש לציין את חממת ה - JTS השייך לתנועה הקונסרבטיבית בארה"ב כחממת גידולם של כמה חוקרי תלמוד בכירים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2004 10:34 |
|
| |
אידך גיסא
חיפשתי ברמב"י מאמרים מהחוקרים שציינת
רוב החוקרים לא כתבו מאמרים בתחום שאני מחפש
השניים שהיו רלוונטיים הם מרדכי פכטר ותמר רוס שהם כתבו על ר' חיים מוולאז'ין ועל ר' ישראל סלנטר
אשמח לקבל עוד שמות על כאלו שכתבו על רבנים חרדיים / ישיבתיים כמו בני בראון ושי ווזנר
אגב,האם ידוע לכם פרטים על הקשר בין הגר"א ור' מנשה מאיליא ?.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2004 11:38 |
|
| |
יוני, רשימת הספרים ארוכה מני ים. מה שעולה בזכרוני כעת:
1. עמנואל אטקס כתב ספר על הגר"א וספר על הבעש"ט (מה שיתכן רק באקדמיה).
2. דוד אסף כתב ספר עב כרס על ר' ישראל מרוז'ין.
3. א' א' גרין כתב ביוגרפיה של ר"נ מברסלב בשם 'בעל היסורים'.
4. בני איש-שלום כתב את 'הרב קוק - בין רציונליזם למיסטיקה', וסוקר, את הגותו הפילוסופית של הרב קוק.
5. שאול שטממפר כתב ספר על 'הישיבה הליטאית בהתהוותה' ובו הוא סוקר את ישיבות וואלז'ין, סלבודקא וטלז תוך הרחבה על ראשיהן.
6. העיתונאי אבישי בן-חיים עומד להוציא כספר את עבודת המאסטר שלו על הרב שך.
התייחסתי רק לספרים שיצאו בשנים האחרונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2004 12:51 |
|
| |
ממללא,יפה כתבת 
אכן תורתם של "החוקרים התלמודיים"ראויה להערכה רבה וללימוד מעמיק,הם עושים עבודה טובה מאוד ומשובחת.
לדוג'.בתחום הירושלמי בעוד שב"עולם הישיבות" לצערנו ובושתם אין כמעט התיחסות לתלמוד הירושלמי,
החוקרים התלמודיים נתנו תנופה גדולה מאוד לנושא ועשו
עושים ויעשו(אני מאוד מקווה)רבות(באיכות ובכמות)בתחום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2004 13:10 |
|
| |
ממללא
לא הבנת אותי כראוי
ספרות המחקר לא זרה לי, וידוע לי שהם חקרו וכתבו ספרים על הבולטים שבמנהיגים דוגמת והגר"א, וגם כתבו הרבה על גדולי החסידות,
מה שפחות מצאתי זה מחקרים או מאמרים על דמויות פחות מנהיגיים ומפורסמים בציבור הכללי,אבל הם אלו שהנהיגו את עולם הישיבות
במאמרים הבודדים שמצאתי יש התיחסות בעיקר להשקפותיהם בתחום המוסר ולא ניתוח של תורתם התורנית/ישיבתית
כמה שמות של רבנים שהנהיגו את עולם הישיבות בעבר
ר' חיים סולוביצ'יק
ר' שמעון שקאפ
ר' שמחה זיסל מקלם
ר' נתן צבי פינקל
בעל השעורי דעת
החזון איש
ר' ברוך בער ועוד רבים
אפשר לציין גם מהדור שלנו
כמו הרב שך ר' ג' נדל ר' מ' פינשטין ועוד
לדעתי מחקרים שיבחנו ויציגו שיטה הבנתית ומבנה לוגי של דעות הרבנים הנל' תוכל להתקבל ואפילו אולי להוביל שינוי בחשיבה הפנים ישיבתית, היות וחשיבה לוגית/למדנית מוערת תמיד בעיניהם (כמובן לא אצל כולם) כמאמר "קבל האמת ממי שאמרה"
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2004 13:43 |
|
| |
יוני,
איני מכיר עיסוק מחקרי בשיטות הלימוד של אישים מרכזיים בעולם הישיבות בדורות האחרונים.
איני מכיר את מחקריו של ווזנר בעניין ר"ש שקופ, ואולם, לפחות לגבי כמה מקודמיו (למשל אבי שגיא), הרי שעיקר עיסוקם בר"ש שקופ היה ניתוח מה שהוצג כשיטתו הייחודית בעניין היחס בין 'חיובים משפטיים' ל'חיוביים תורניים', כאשר בהסתמך על דבריו בריש ח"ב של 'שערי יושר' ניסו לראות בו הוגה דעות למדני ישיבתי המכיר בקיומו של 'חיוב מוסרי' עצמאי במנותק מהחיוב ההלכתי. הא, ותו לא.
מחקר שיתמקד בשיטות הלימוד כשלעצמן, יכול לצמוח בין כתלי המחלקות לתלמוד, ולא להיסטוריה (והספרים שציינתי, הם אכן ספרי היסטוריה).
אני די סקפטי באשר למימוש הציפייה הזו:
בתי המדרש של מחקר התלמוד מנסים להתחקות אחר המקורות והרבדים הקדומים של הספרות התלמודית, תוך ניתוק מהפרשנות המודרנית המאוחרת. כלומר, הם מנסים להבין את דברי אביי ורבא ה'מקוריים' במנותק משיטת האחרונים באביי ורבא. אולי אף במנוכר לה.זאת, כחלק מהמגמה ההומניסטית רבת השנים לחזור לתקופות הקדומות והרעננות ולהתעלם מיה"ב ומהשוליים האנכרוניסטיים בעת החדשה.
למרות זאת, קיימת ספרות לגבי שיטות ראשונים בלימוד, למשל, ספרו של ד' בויארין על שיטת הלימוד של ר"י קנפאנטון ואף ניתוח סוגיות למדניות באמצעותה. כמו כן, יש מספר מאמרים של י' תא-שמע ומ' הלברטל על ראשונים שונים, ומספר ספרים על הרמב"ם שאותם אתה לבטח מכיר.
אינני חושב שהסבירות לשינוי המגמה גבוהה. הבעיה היא, שמי ששוחה להנאתו בעולם הלמדנות הישיבתית, לא יעזוב אותו בשביל לכתוב מחקר אקדמאי. לכן, הסיכוי שיעמוד חוקר תלמיד של ר' שמואל רוזובסקי וינסה לחקור את שיטתו, אפסי. תלמיד כזה שיעזוב את הלמדנות הליטאית, יעדיף לחקור נושאים אחרים.
לכל היותר תהיה כתיבה 'מבחוץ' המציצה פנימה, שמתרכזת יותר בצדדים הפוליטיים, השקפתיים ועממיים.
התקווה יכולה להגיע מדמויות למדניות בעלי יכולת כתיבה ואבחנה וזיקה לעולם החיצוני. כך למשל, הגרי"ד סולוביצ'יק ניסה בחלק ממאמריו לתרגם את שיטת בריסק לאוזן משכילה מודרנית. באופן אחר, אפשר לציין את הרב זוין ב'אישים ושיטות' או הרב עמיאל ב'מידות לחקר ההלכה'.
האמנם יכול עולם הישיבות דהאידנא להצמיח דמויות כאלו?
תוקן על ידי - ממללא - 28/04/2004 13:48:35
תוקן על ידי - ממללא - 28/04/2004 13:52:14
|
|
|
|
|
|
