האם קם מתחרה לעולם הישיבות החרדיות

אידך גיסא,
האם ישנה סיבה משכנעת למה שלא ציינת גם למחקריו של בני בראון?

בדק,
לא הזכרתי את בני בראון ואת שי ווזנר כי הם כבר הוזכרו בתחילת האשכול, ואני באתי להוסיף על הראשונים.


אידך גיסא

אידך_גיסא

תודה

האם יש למישהו עותק של קונטרס ההשמטות "חזון האיש"ומוכן להעלותו ולזכות בו את הרבים או לפחות באישי

אני מדמה את המחקר הישבתי והמחקר האקדמי לגשר הנבנה בו זמנית משתי קצוות והולך ומתקרב לידי מפגש.

באקדמיה "אין" לחקור מכילתות וספרי. ירושלמי וחקר הנהגות א"י גם הולך. והמאוחר בזמן ומאוד "אקדמי" הוא חקר תקופת הגאונים ותקופתה.

מעבר לתקופה זו מתחיל המחקר האקדמי להצטמצם רק לתקופת הראשונים הראשונה ורק לאזורים הפחות מוארים שבה. רמג"ה רש"י רמב"ם איטליה ואשכנז פלוס איזה זליגה למהר"ם מרוטנברג שמשום מה גם נחשב אין.

חקר הר"ק הריטב"א והנימוקי יוסף כבר לא נחשב.

מאידך. המחקר הישבתי, שללא ספק עשה צעדי ענק בעשורים האחרונים, בעיקר הודות למימון טוב יותר, וכח אדם אין סופי של אברכים המחפשים מכון. הלכו אחורה בזמן. מלהדפיס אחרונים עברו למהדורות מדעיות של שולחן ערוך, טור, רמב"ם וכיום כבר רוב הראשונים יוצאים על ידי מכוני מחקר חרדיים ברמת דיוק וסדר עבודה הקרובים לרמות הנהוגות באוניברסיטה.

וכאן מתחיל איזו שהיא חפיפה. חרדים יוצאי בה"ג מדעי - שזה כבר במילניום האקדמאי. ובאוניברסיטה ידפיסו מחקר שיטתי על הש"ך והט"ז, ר' יהונתן אייבשיץ והגאון מווילנא, ו"יפלשו" למילניום הישבתי.
ומלאה הארץ דעה.

אין ספק שהמחקר האקדמי הזניח תחומים חשובים בחקר ההלכה. אחרי אינספור מחקרים על הרמב"ם מביך לראות כמה חסרים מחקרים על עמודי הוראה אחרים.
אגב, הרב דוד בס כותב כיום עבודת מאסטר על הש"ך.

אידך גיסא

יוריקס,

מחקריהם של תא-שמע ומאיר בניהו מתעסקים בתקופות הראשונים המאוחרות, ולאו דוקא במקומות ה'פחות מוארים'.

אגב, רמי ריינר כותב דוקטורט על רבינו תם.

למה מוזכרים באשכול רק עבודות מחקר על אישים ולא על עקרונות ההלכה שגם הם רבים ונוגעים בדרך כלל בנושאי תשתית מענינים

אתה צודק. זה באמת הבדל מהותי בין מחקר אקדמי למחקר חרדי. למעט דמויות יוצאות דופן (כאמור: רש"י רמב"ם וכו') המחקר אוהב להתעסק אם אזורים. הפילוספיה בספרד. השפעות איטליה על אשכנז ובבל על ספרד וכד' למצוא כמובן את ההשפעות מהגויים בסביבתם (חלק שבדרך כלל מופרך לחלוטין) ופחות באישיות הספציפית.
לעומת זאת מכוני המחקר החרדיים ימנעו כמעט לעולם מחקר איזור או תקופה ויעדיפו להתמקד בחיבור או בבן האדם. (גם לזה יש קיצבה שכן חרדיים לעולם לא ידונו באישיותו של אמורא ויש להאריך)

יוריקס

אולי אני טועה,אבל האם בדבריך נשמעת ביקורת על עיסוקם
של החוקרים באקדמיה בנושאים "אינים" :
" מכילתות וספרי. ירושלמי וחקר הנהגות א"י גם הולך"

אדרבה על כל העולם היהודי להכיר להם טובה שפיתחו ונתנו תנופה אדירה לנושאים אלו שהוזנחו לצערנו הרב כמעט לגמרי!
והלוואי ישקיעו את מירב זמנם וכוחם בנושאים אלו!

לדוג'-איפה היינו לולא הגר"ש ליברמן זצ"ל שהאיר את עינינו בדברי הירושלמי והתוספתא???