|
|
| נשלח ב-5/5/2004 00:10 |
 |
| |
אקדמאי,
הדוקטורט של ריינר על ר"ת כבר פורסם.
ממללא,
גם הספר של בן חיים על הרב שך כבר יצא.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 01:47 |
|
| |
ממללא, דוקא טעית בנושא זהותם ורקעם הישיבתי של חוקרי התלמוד הנוכחיים.
בעוד שבדור הקודם חקרו את התלמוד חילונים מוצהרים, כיום אין להם דור המשך, וכל חוקרי התלמוד בדור הביניים והצעירים הינם בוגרי ישיבות.
ביניהם פרופסורים חובשי כיפות שחורות, מגבעות וחליפות, בוגרי הישיבות המפורסמות, שבניהם הינם מיושבי בית המדרש (ולאו דוקא המכון הגבוה לתורה שע"י אוני' בר אילן...).
תן לי יבנה וחכמיה
אצה - צמח חסר פרחים ופירות
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 14:30 |
|
| |
אצת ים, לא טעיתי כלל וכלל.
לא טענתי שבוגרי ישיבות אינם הופכים להיות חוקרי תלמוד, אלא, שכשהם הופכים להיות חוקרי תלמוד (והם הופכים) הם נוטים לחקור בתחומים שהלימוד הישיבתי לא עוסק בהם (ובמידה מסויימת המחקר מהווה בשבילם מפלט מהלימוד הישיבתי הקלאסי), ויש לי כמה דוגמאות לכך.
לכן, כל עוד שילמדו בישיבות את ר' שמואל בעמקות, לא יקום חוקר שינסה לחקור את המתודה הזו. אולי אם אי פעם יעברו ללמוד תוספתא על הסדר, המצב ישתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 15:05 |
|
| |
ממללא
עד כמה גדולה התופעה של בוגרי ישיבות חרדיות שנהפכו לחוקרי תלמוד ?
למה א"א לחקור את הלימוד מהסגנו של הגר"ש רוזובסקי
האם ההנחות שעומדת מאחורי דרך לימודו פחות מעניינת מחקר דרך לימודם של הראשונים
אולי באוניברסיטה פחות מתיחסים לדורות האחרונים אבל מבחינת חדשנות חשיבה שיטתו לא פחות מענינת
ראה מה שכתבתי בענין הזה באשכול חקר תת ההכרה של ההלכה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 16:36 |
|
| |
"ומאיר בניהו מתעסקים בתקופות הראשונים המאוחרות"
(ציטוט מאקדמי)
מה יש ממאיר ביניהו? ספרו על הב"י וחכמי שלונקי ווינציה? זה יותר ליקוט חומר ביוגרופי מאשר מחקר כפשוט
תוקן על ידי - מסתברא - 05/05/2004 16:38:35
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 16:21 |
|
| |
יוני,
לא זכיתי לחבוש את ספסלי אחת המחלקות לתלמוד, ועל-כן איני מכיר את כל הדמויות העוסקות בתחום. יצא לי להיתקל בחיי במספר חוקרים במדעי היהדות שבאו מרקע חרדי, ואף נשארו בעלי חזות חרדית.
באשר לשאלתך -
נסה להבין מה מביא אדם להיות חוקר תלמוד. מדובר לרוב באנשים שהיכרותם עם התלמוד הייתה באקדמיה או כאלו שהיכרותם אותו הייתה בעולם הישיבות. באשר לאנשי הסוג השני, ניתן לאפיין אותם כאוהבי לימוד מחד, ומאידך כמי שלא רוו נחת בלימוד הישיבתי, והמפלט לגביהם הוא לימוד מעממיק אחר. כיוון שעולם הישיבות לומד בשיטות של גדולי ראשי הישיבות בדורות האחרונים, הרי שאלו שפונים לחקר התלמוד הם אלו ש'ברחו' מאותן שיטות, ולכן לא מסתבר שיבואו לחקור אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 19:11 |
|
| |
מסתברא,
היסטוריה זה לא מחקר?
וד"ש מהתיבה האישית.
ממללא,
אלו חוקרים פעילים היום שומרים על חזות חרדית?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 20:26 |
|
| |
עפר,
מחקר רציני היינו הצגת מהלכי הלימוד התפתחיות רעיונית והיסטוריות, כחו של בניהו יותר בחשיפת מקורות עלומים, אך הוא אכן מנתח הדברים אך המקורות הם דובבים יותר מאשר תיאוריה.
חוקר חזות חרדית הוא בוודאי פרופ' ש. ז. הבלין ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 20:47 |
|
| |
חלק מרכזי בחקר ההיסטוריה, גם אצל חוקרים נחשבים, הוא תיאור העובדות על פי מקורות שונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 13:31 |
|
| |
עפר ואפר, בנוסף לפרופ' הבלין שהוזכר כאן אפשר לציין לפחות במחלקה לתלמוד בבר אילן את פרופ' ריבלין, ואת הרב שלמה פיק שהם חוקרים צעירים יחסית.
לא את כולם אני מכיר, אבל אני מניח שיש עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 14:09 |
|
| |
פרופ' דניאל בויארין (!)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 15:58 |
|
| |
באמת??? אני קצת מופתע.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 16:51 |
|
| |
ממללא,
סימן הקריאה בסוגריים, מסמל את הקדמת התרופה למכת ההפתעה שלך  ...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 17:08 |
|
| |
אם הזכרתם את בואירין כדאי להזכיר גם את ד"ר אדמיאל קוסמן
שכתב כמה כתבות יפות בהארץ על אגדות תלמודיות
אגב,מה דעתכם על הרבנים יהושע גפני ואוהד אזרחי
אם אני לא טועה שניהם למדו בישיבות חרדיות, והיום יש להם סגנון ייחודי (מוזר) של שילוב ניו אייג' עם חסידות
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 17:22 |
|
| |
אוהד אזרחי מנסה להכליא יהדות ועבודה זרה בכפיפה אחת. קראתי פעם מאמר שלו בו הוא ביכר את דמותו של שלמה המלך, הפלורליסט האמוני, שנדחקה לצערו של אזרחי על-ידי היהדות הרבנית.
|
|
|
|
|
