| נשלח ב-29/4/2004 12:21 |
 |
| |
האם לעת"ל תהיה הלכה כבית שמאי ?
שלום לכולם!
שמעתי שלפי הקבלה לעת"ל תהיה ההלכה כבית שמאי,האם מישהוא יודע את המקור לזה?
ובנוסף,כיצד זה מסתדר עם דברי הגמרא:
" הדא דתימא משיצאת בת קול אבל עד שלא יצאת בת קול כל הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי בית שמאי וכחומרי ב"ה על זה נאמר (קוהלת ב) הכסיל בחושך הולך כקולי אילו ואילו נקרא רשע אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין אי כקולי דדין וכחומרי דדין הדא דתימא עד שלא יצאת בת קול אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה." ?
(ירושלמי ברכות פ"ט ה"א,יבמות פ"ו ה"א)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2004 12:36 |
|
| |
בבא,
לשיטתך, המקור לכך שפוסקים הלכה בבית הלל הוא מפני שיצאה בת קול, בניגוד לכאורה לכלל של לא בשמים היא, מאידך המקור לדבריך הוא קבלי (בשם האר"י?) והגילוי השני מצמצם את תחולתו של הגילוי הראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2004 12:41 |
|
| |
שביט
הגמרא כבר שואלת על הכלל שנקבעה הלכה כבית הלל משיטת ר' יהושע, שאין משגיחים בבת קול כי לא בשמים היא.
והגמרא מתרצת כי אכן אין שתי השיטות עולות בקנה אחד!
כלומר, לפי ר' יהושע, שלכאורה הלכה כמותו, אין פוסקים הלכה כבית הלל נגד בית שמאי...
***
לגבי הלכה לעתיד לבוא כבית שמאי, נדמה לי שזה כבר נזכר בפורום, והמקור הוא באמת בספרי קבלה, אבל הרבה קודם לאר"י ונדמה לי שגם קודם לזוהר.
מסתברא? ממדבש?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2004 12:48 |
|
| |
מקור הוא במדרש דווקא האדמו"ר האחרון של חב"ד הקדיש לעניין מספר שיחות מרתקות שהיו וריאציה מעניינת על דברי הרמב"ם ביחס לשאלת מקומן של מצוות בשעת הגאולה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2004 13:41 |
|
| |
מיימוני,
אכן פסיקת ההלכה כבית הלל אינה, כפי שטועים רבים לחשוב, החלטה גורפת, כי אם סדרה של החלטות נקודתיות, שברוב המקרים, אך בהחלט לא בכולם, נטו לשיטת בית הלל. לכן, בהתאם לדבריו של ר' יהושע, אין החלטה כללית לפסוק על פי בת הקול.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2004 16:26 |
|
| |
הרעיון מיוחס לאריז"ל בספרים שהופיעו בפולין באמצע התוו"ים, ואינו מופיע בכתבי אריז"ל פרופר.
הספר הראשון שאני יודע בינתיים המייחס את זה לאריז"ל הוא ספר עמודיה שבעה להדרשן הקבלי רבי בצלאל ב"ר שלמה מקוברין עמוד הד' דרוש כא. והספר נדפס תל"ד. אחריו מצינו הדבר מובא בספר הקבלי ויקהל משה לר' משה מפראג, דעסוי תנט, דף מב
ומניין מקורם לא אדע בינתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2004 22:23 |
|
| |
בסידור הגר"א נראה לי עם פירוש שיח יצחק, כתוב בתחילת ברכת יוצר אור, שהגר"א גם סבר זאת - שהלכה תהיה כבית שמאי. יתר על כן כתוב שם שהגר"א טוען וסובר שכן הוא בענין הלכה כרבינו תם לענין תפילין, שרבינו תם הוא בדת הדין כבית שמאי.
שמעתי שהמקור לזה הוא בכתבי האר"י. ההסבר לזה הוא נורא פשוט: היסוד שהעולם הזה הוא נברא במדת הרחמים כתובה כבר בהמון ספרים (ליתר דיוק העולם הזה נברא בעיקר ע"י מדת הרחמים, אבל גם עם קצת דין), לעומת זאת לעתיד לבא, העולם יהיה כולו במדת הדין. והאר"י מסביר שבית שמאי הם מדת הדין (אולי בפשטות משום שלרוב הם מחמירים בפסקיהם) ובית הלל הם מדת הרחמים. היסוד הזה נמצא בצורה ברורה ופשוטה בספר "דעת תבונות" של הרמח"ל, ובעוד המון ספרים, כמו השל"ה ועוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2004 22:28 |
|
| |
אולי בירושלמי צריך לקרוא "לעולם" עם פתח ולא עם שווא ואז יהיה מוסב על הבת קול שיצאה לעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2004 13:49 |
|
| |
ידידיה,
האם יש לך נתון מספרי, ולפיו ב"ש לרוב מחמירים בפסיקתם?
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2004 13:52 |
|
| |
השכן
המשנה בעדיות מביאה שלושה(!) דברים שהם מחומרי ב"ה ומקולי ב"ש . בכל שאר המחלוקות שבין ב"ש וב"ה שבהם ניתן לדבר על חומרא וקולא , ב"ש מחמירים וב"ה מקילים .
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2004 14:16 |
|
| |
נעשו נסיונות שונים להסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי. יש מי שרצה לטעון שהם נחלקים ביניהם, למשל, בהסתכלות על ה"בכוח" לעומת ה"בפועל".
אני חושש מטבעי מפני נסיונות כאלו, שפעמים רבות כופים את ההסבר על העובדות.
ראיתי גם מאמר, אמנם במקום חשוד במקצת (חוברת לחילונים ומזרחי ששכחתי את שמה), שבו המחבר רצה לטעון שרוב המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי אינן קשורות לחומרות, במובן הרגיל של המילה. למשל, מחלוקת כמה צריך מעצמות המת כדי להחיל טומאה אינה בדיוק נוגעת לחומרה ולקולא.
אך, כפי שהעיר מציץ, לשון הגמרא עצמה מוכיח שדברי בית שמאי נתפסים כחמורים יותר.
ויש לנו גם את הסיפור הקלאסי על אותו היום שבו היה הלל כפוף לפני שמאי, וגזרו הרבה גזירות.
***
זה מה שקורה כשכותבים שתי תגובות בשני פורומים. התשובה לשם נכתבה פה. ממש טפשי!
טוב, פה לפחות אני יכול לתקן בקלות...
תוקן על ידי - מיימוני - 30/04/2004 14:35:16
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2004 14:34 |
|
| |
מציץ,
הקלה והחמרה תלויות בנקודת ההשקפה. בעניינים הנוגעים לאישות ולמשפחה, לדוגמא, "חומרותיהם" של ב"ש יכולות להיחשב כהליכה לקראת, ואפילו כהקלה עבור נשים.
למשל במשנה האחרונה במסכת גטין, בדיון על הסיבות לגירושין, "מקלים" ב"ה מאוד ומאפשרים לאיש לגרש את אשתו כמעט מכל סיבה (ומגדיל לעשות ר' עקיבא). ב"ש, לעומת זאת, "מחמירים" מאוד, אבל עמדתם דווקא מגינה על נשים, ו"מקילה" עימן.
[אני מניחה שדברי כאן אינם עולים בקנה אחד עם הניסוח ההלכתי של "הקלה" ו"החמרה", אבל אולי בדיון ענייני-ערכי, יש לבדוק מחדש גם הגדרת וניסוחים...]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2004 14:44 |
|
| |
אמשלום, לזאת כיוונתי. וכמובן גם למחלוקות בדיני ממונות.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2004 15:17 |
|
| |
מיימוני בלבלת אותי!
כתבת:"כלומר, לפי ר' יהושע, שלכאורה הלכה כמותו, אין פוסקים הלכה כבית הלל נגד בית שמאי..."
לא הבנתי,אתה יכול להסביר לי?(היה לי מאוד מוזר לשמוע את זה)
ולמה א"כ מי שעובר על דברי בית הלל חייב מיתה?
ישרן
מה שאמרת אכן מעניין מאוד,וייתכן שהצדק עמך.
נזכרתי במקור נוסף שמהווה סתירה לכאורה (?)לדברי הקבלה:
"בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא על הסמיכה בלבד ועשו שמאי והלל ועשו אותן ד' משרבו תלמידי ב"ש ותלמידי ב"ה ולא שימשו את רביהן כל צורכן ורבו המחלוקת בישראל ונחלקו לשתי כתות אלו מטמאין ואלו מטהרין ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד "
(ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב-הקטע המודגש ייחודי לירושלמי)
א"כ לפי הירושלמי לעת"ל ייפתרו המחלוקות א"כ מה שייך שיקבעו הלכה כבית שמאי דווקא?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2004 15:37 |
|
| |
לגבי הקו של ב"ש יש בספרו של רש"י זווין - הספר שעוסק בענייני מלחמה ועוד. שחכתי השם, אם יש צורך קל לי לברר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2004 17:21 |
|
| |
למיימוני,
אני אישית מעדיף הסבר בסגנון "כוח" ו"פועל" וכדומה, מאשר הסבר של "חומרא" ו"קולא" (לא שאתה סובר כך, אבל יש אומרים), משל לא היה להם דבר יותר טוב לעשות מאשר להחמיר ולהקל. (ראשונים כמלאכים ואנחנו...)
לאמשלום,
"קולתן" של בי"ש בגירושין היא "חומרתן", שלפי שיטתם כל גרושה היא בחזקת... (ראיתי רעיון זה ואיני זוכר היכן)
בכל מקרה משנה עדויות אינה מונה מקרה זה. אבל נא לקרוא עד הסוף, כמדומני שאנו מסכימים.
למציץ_ונפגע,
קהתי (תחת ידי) כותב בבאור ראש פרק רביעי מעדויות "פרק זה מונה עשרים ושלש הלכות, שבהן בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים". פרק חמישי בעדויות מוסיף עוד את דעותיהם של ר' יהודה (+6), ר' יוסי (+6), ר' ישמעאל (+3) ור' אליעזר (אלעזר? +2) המוסיפים מחלוקות שבהן בי"ש מקלים.
בשולי הדברים כדאי להסתכל היטב מהי אותה קולא ומהי אותה חומרא שמייחסים להם. מדוע קידושי אישה בדינר זו קולא? מדוע מדיר אישתו שתי שבתות זו קולא? מדוע קהלת אינה מטמא את הידיים זו קולא? אזלא מתניתין לשיטתיה ואנן (המודרנים) לשיטותינו...
ויש מה להרחיב אך חוטא אני וחושש מפני המלעיגים.
|
|
|
|
|
