האם לעת"ל תהיה הלכה כבית שמאי ?

בנוסף לפירוש ישרן שהוא אכן פירוש ישר כניקו, יתן לפרש אף פשוט יותר, ש"לעולם" היינו בכל דיון ובכל מחלוקת, ואינה מתכוון לעולם וועד באופן נצחי כמו לעולם יהא אדם ירא שמים, שהכוונה בכל זמן ולא נצחי.

בנוגע הירושלמי שיחזיר הדבר לקדמותו, הרי אין הכוונה שלעתיד יבוטלו כל ההכרעות של בית הלל ובית שמאי למפרע, אלא מכאן ואילך מכיון שיקום בית דין הגדול כתיאור הרמב"ם בהל' ממרים (על סיבות המחלוקות) ממילא מכאן ולהבא שום לא יפסקו לפי מחלוקויות אלא בקנצסוס. והרי יתכן שהבית דין הגדול יכריע לעתיד לפי קנצסוס שההלכה תהי' כבית שמאי.

maple ואמשלום

כבר רמזתי בדברי למעלה שלא בכל דבר ניתן לדבר על חומרא וקולא (כמו למשל בצרת הבת) .נראה לי שהגדרה טבעית לחומרא וקולא הוא שמה שיותר נח לאדם לעשות או מה שמטיל עליו פחות הגבלות הוא קולא ומה שיותר קשה ומטיל יותר הגבלות הוא חומרא . הקלה בהחלט אינה זהה לליברליות אבל בדרך כלל שני הדברים הולכים יד ביד .

במקרה של גירושין בית הלל הם בהחלט המקילים ,לפי הגדרה זו , שכן הם מטילים פחות הגבלות על הבעל . לגבי קידושין בדינר ופרוטה יתכן שלא שייך לדבר על קולא וחומרא , אבל אפשר גם לטעון שב"ה מאפשרים לבצע קידושי כסף יותר בנקל (אבל מצד שני כמדומני שהמפרשים עומדים על כך שמדברי ב"ה יוצא חומרה שהרי העובדה שהקידושין חלו הם חומרה).

אבל מכיוון שאתם מטילים ספק במוסכמה בסיסית כזו שב"ה הם המקילים וב"ש המחמירים , הדבר צריך בדיקה נוספת אצלי .

מסתברא -מתוק מדבש [\-/]
דבר אחד-לא כל פתרון פשוט הוא גם ישר.

תוקן על ידי - ישרן - 30/04/2004 17:51:54

מצו"נ.

בעבר כבר יצא לי להתדיין בשאלה זו, ולטעון ש"קולא" ו"חומרא" הם מושגים לא מוחלטים, אלא בעיני המתבונן (קולא לבעל - חומרא לאשה וכו').

אבל מעל הכל - אשריך שאתה בודק את דבריך. זו חומרא ראויה מאוד!


אוי לשכן ואוי לשכנו

גם הטענה ש"חומרא" ו"קולא" אינם מושגים מוחלטים אינה מוחלטת .

ישנם מחלוקות שבהם בכל עמדה יש גם קולא וגם חומרא , צרת הבת למשל לב"ה הצרה מותרת לשוק וזה קולא אבל אם כינס הוולד ממזר שזה חומרה ולב"ש להיפך או לגבי קידושין בפרוטה שמצד אחד יש קולה בעובדה שהקידושין חלו שכן ירד ממנה איסור פנויה אבל מצד שני יש חומרא - שנאסרה לכל העולם .

יש גם מחלוקות שבהם אין מקום לדבר כלל בקטיגוריות של קולא וחומרא כמו השאלה אם מוסיף והולך או פוחת והולך בנר חנוכה .

אבל יש מחלוקות שבהם מושגי החומרא והקולא הם מוחלטים . לדוגמא המחלוקת אם צריך שיעור של ראשו ורובו ושולחנו בסוכה או שמספיק ראשו ורובו . במקרה הזה ברור שמי שמצריך שיעור גדול יותר הוא המחמיר . שכן ב"ה מכשירים את כל מה שב"ש מכשירים ואף מוסיפים על זה . כמו כן מי שאוסר ביצה שנולדה ביו"ט מחמיר יותר ממי שמתירה .

השאלה היא , אם ניקח רק את המחלוקות שבהם מושגי החומרא והקולא הם כן מוחלטים מי מחמיר יותר ומי מקל יותר מבחינה מספרית .

מסתברא
הפירוש שלך קשה לי.

הרי לפי דברי הירושלמי לעת"ל לא יהיה לא בית הלל ולא בית שמאי אלא הלכה אחידה ללא מחלוקות.א"כ מה שייך שיקום בי"ד
ויפסוק "בקונצזוס" לפי בית שמאי?

בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא על הסמיכה בלבד ועשו שמאי והלל ועשו אותן ד' משרבו תלמידי ב"ש ותלמידי ב"ה ולא שימשו את רביהן כל צורכן ורבו המחלוקת בישראל ונחלקו לשתי כתות אלו מטמאין ואלו מטהרין
ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד

כבוד הבאבא,

הסברי הוא פשוט (אם לא ישרכדברי ישרן שאינן הולכים בהכרח ביחד) מאד. בעולם ההלכה עדיין מהדהדת המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל ולמרות שהכריעו כבית הלל ובית שמאי במקום בית הלל אינו משנה, בכל זאת הכרעה במחלוקת אינה מחיקת דעה זו מעל דפי ההלכה. עדיין שיטת בית שמאי חיה קיימת, ואם יבוא בית דין גדול הרי יכול לשנות את ההכרעה, או באם יבוא נבואה חדשה יכול להכריעה הבת קול וכיו"ב. (ואיני נכנס בהבעי' הגדולה של שפיטה בידי כוחות עליונים והכרעה ע"י בת קול)

כעת, לפני התחלת המחלוקת בישראל כאשר בית הגדול הכריע בינם לבין עצמם ושימשו כל צרכם, הרי כאשר היתה שאלה מסויימת הרי לא הגיעו לידי מחלוקת, שכן אחרי פסיקת בית דין הגדול דעת המיעוט התבטלה כלא היתה, ואם כן כשתחזור הבית הדין והנבואה וכל המחלוקיות של זמן הגלות שוב יעלו לדיון בהרכב הבית דין הגדול, הרי יבררו כל שאלה מחדש ואז דעת המיעוט יתבטל ולא תשאר כחלק מהמסורה, ואם כן באם הבית דין יכריע אז כבית שמאי דעת בית הלל תיעלם מן המפה ההלכתית.

ואם כן נכון 1)שלא תהיו דעת בית הלל קיימת 2)מאז ואילך לא יווצר עוד בתים בדוגמת שמאי והלל.

אך למעשה לפי איזה הלכה יתנהגו בפועל ממש כפי הכרעת בית שמאי, אך יתכן שישתקע שם הפוסק שכן זו תיהפך להלככה הרווחת והיחידה.

(אם כי מעולם לא זכיתי להבין מעלת העדר המחלוקת בדיונים הלכתיים, והרי זה הפרה והרבה את ההלכה מאין כמותה)

תוקן על ידי - מסתברא - 30/04/2004 19:39:23

למסתברא - התכונתי שהפירוששלי הוא פשוט ולא ישר.
על שלך נאמר כבר - "דבש וחלב תחת לשונך".
ובנוגע לחומרא וקולא - לכאורה פשוט שאין הכונה לסיבת ההכרעה אלא לחילוק בתוצאה - שהם מחמירים והם מקילים.
כי ברור שב"ה לא היו מקילים כשיטה כי אין הגיון להחמיר או להקל כשיטה אלא לומר האמת בכל מקום.ללא קשר לתוצאה.
ולומר שנטו לסברות מקילות גם לא יתכן כי זה לא משנה את עצם הסברא.
אלא אם כן נאמר שחומרא זה סוג מסוים של סברות - כגון שנותנות משקל ליותר הביטים.שרואות כל צד כעקרוני.ואילו הקולא היא נתינת משקל לבעיות המרכזיות וממילא זה נותן תוצאות דומות.צ"ע.

הרי גם על נביאים נאמר אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד . האדם משיג את האמת דרך כליו שלו וממילא יש לתכונות אפיו משקל באופן שבו הוא רואה את העולם . ומכיוון שמדובר בדברים שיש בהם מקום לשני דעות (שהרי אלו ואלו דא"ח) אין מניעה שההכרעה תהיה על פי נטייה כללית .