אשכול קישורים רפואיים

******* type="text/"> *-- *********_client = "pub-0680936434739354"; /* 336x280, created 5/25/08 */ *********_slot = "1911619487"; *********_width = 336; *********_height = 280; //* ******* type="text/" src="http://pagead2.*****************.com/pagead/show_ads.js"> ******* src="http://pagead2.*****************.com/pagead/js/r20101117/r20101214/show_ads_impl.js"> *******> google_protectAndRun("ads_core.google_render_ad", google_handleError, google_render_ad); ******* type="text/"> *-- *********_client = "pub-0680936434739354"; /* 336x280, created 5/25/08 */ *********_slot = "1911619487"; *********_width = 336; *********_height = 280; //* ******* type="text/" src="http://pagead2.*****************.com/pagead/show_ads.js"> ******* src="http://pagead2.*****************.com/pagead/js/r20101117/r20101214/show_ads_impl.js"> *******> google_protectAndRun("ads_core.google_render_ad", google_handleError, google_render_ad); 'שירותי בריאות כללית' מפעילה מוקד טלפוני ייעודי חדש מסוגו בישראל: מוקד ייעודי לחולים אונקולוגים שנועד לתת מענה מיידי לחולי סרטן ולבני משפחותיהם בשעות הערב, הלילה,  סופי שבוע וחגים. מדובר בשירות תומך ומשלים לשירותים הקיימים בבתי חולים ובמרפאות הקהילה, אשר יופעל בשעות שבהן יחידות הטיפול האונקולוגיות בקהילה ובבתי החולים אינן פועלות. את המוקד מאיישות אחיות מומחיות באונקולוגיה שהוכשרו לכך במיוחד, תוך תמיכה של רופאים אונקולוגיים לפי הצורך, ובשיתוף האגודה למלחמה בסרטן.

חולים אנקולוגים ובני משפחותיהם מקבלים שירות ומענה באמצעות אחות מומחית לאונקולוגיה בעלת הרשאה וגישה לתיק הרפואי, בסמכותה לתת הנחיות טיפול בהתאם לפרוטקוליים טיפוליים מתוקפים ומאושרים. כל פניה למוקד מתועדת ומועברת לתיק הרפואי של החולה, זאת כדי להבטיח המשך טיפול על ידי רופא המשפחה והצוות הרפואי הקבוע. אחיות המוקד מעניקות ייעוץ מקצועי ומיומן ומסייעות לחולים להתמודד עם בעיות ושאלות המתעוררות בנושאים הנוגעים לתופעות לוואי של המחלה והטיפולים: כאב, חום, בחילה, דימום, בעיות בשינה, חרדה, דיכאון, חולשה, יובש בפה, קוצר נשימה, בלבול  ועוד.  

לדברי ד"ר דורית וייס, אחות הראשית של שירותי בריאות כללית: "הקמת מוקד ייעודי הינה חלק מתפיסת עולם שירותית כי מחובתנו לפתח ולהקיף את המטופלים שלנו בשירותים מתקדמים וזמינים לאורך כל שעות היממה,  תוך מתן מענה למגוון הצרכים הקיימים. הקמת המוקד האונקולוגי נותנת מענה למצב בו אין כתובת זמינה בשעות הערב והלילה, כאשר המרכזים האונקולגיים בבתי החולים ובקהילה אינם פועלים. החולים האונקולוגים יכולים לקבל מענה, הדרכה על דרכי התמודדות עם תופעות לוואי, או סיוע בקבלת החלטה כאשר המצב מחייב פנייה לבית חולים.

הניסיון מראה כי מוקדי שירות טלפוניים נותנים מענה ראשוני לקבלת החלטות להמשך טיפול. במוקד האונקולוגי של הכללית עומדות לרשות הפונים אחיות מיומנות, המוכשרות לייעץ להם בנושאים הקשורים למחלתם".

 אנחנו כאן בשבילך

ב'שירותי בריאות כללית' מטופלים כיום כ-38 אלף חולים אונקולוגיים, בשלבים שונים של מחלה. חולים אלו סובלים מכאב ומתסמינים אחרים בשלב האבחון, בתקופת הטיפולים, בעת חזרת המחלה, בשלב המתקדם ובסוף החיים - ונזקקים לתמיכה ולייעוץ רפואי לעתים קרובות.

בקנדה לדוגמא, שם פועלים שירותי המידע האונקולוגי למעלה מעשור, ניתן מידע ללא תשלום במגוון נושאים הקשורים לסרטן ליותר מ-400 אלף פונים: חולי סרטן, בני משפחותיהם, הקהל הרחב ובעלי מקצוע מתחומי הבריאות.  בפילוח סטטיסטי אודות השירות נמצא כי הגיל הממוצע של הפונים למרכז מידע אונקולוגי הוא 30-49, כאשר עיקר הפונים הם נשים ונשואים. מרבית הפונים הינם חולי סרטן השד, ריאות, מעי וצוואר הרחם, כשהיקף הפניות בקשר לסרטן השד והרחם גבוה משכיחותם באוכלוסיה.

המוקד החדש שמספרו 9585* מופעל על ידי אחיות מומחיות לאונקולוגיה.

המענה והייעוץ ניתנים על בסיס פרוטוקולים מקצועיים מתוקפים ומאושרים.

שעות פעילות המוקד בימים  א'-ה', בין 18:00 עד חצות  

 ביום ו' החל מהשעה 13:00 ועד חצות בשבת החל מהשעה 08:00 בבוקר ועד חצות

 מתחברים ביחד: סרטן הכבד

מדוע כל כך קשה לזהות את סרטן הכבד בראשית התפתחותו? אילו סוגי סרטן קיימים? וכיצד אפשר לטפל בהם?

סרטן הכבד איננה מחלה מאוד שכיחה בישראל, אולם מכיוון שכמעט ואין לה סימפטומים בראשית התפתחותה, היא בדרך כלל מתגלה באיחור, ונחשבת לקטלנית במיוחד.

200 מקרים חדשים בשנה

בעולם מתים מדי שנה מיליון בני אדם כתוצאה מסרטן הכבד. בישראל, על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, מתגלים מדי שנה כ-200 מקרי סרטן כבד חדשים (נתונים אלו אינם כוללים גידולים בכבד שמקורם באיברים אחרים).

בעולם המערבי, סרטן הכבד פוגע בדרך כלל באנשים בגיל העמידה ומעלה, אולם הוא עלול גם להופיע בקרב צעירים או בילדים. סרטן הכבד נפוץ בקרב גברים פי 3 מאשר בקרב נשים.

סרטן הכבד הוא הסרטן ה-14 בשכיחותו בקרב גברים יהודים וה-19 בשכיחותו בקרב נשים יהודיות. על פי נתוני רישום הסרטן, קצת פחות משליש מחולי סרטן הכבד נותרים בחיים חצי שנה לאחר גילוי המחלה, וכ-16% מהם שורדים גם שנה לאחר הגילוי.

לצד סרטן הריאות, זוהי אחד ממחלות הסרטן הקטלניות ביותר. שיעור ההישרדות ממנה לאחר 5 שנים עומד על כ-4.1% בקרב גברים יהודים וכ-5.4% בקרב נשים יהודיות (4.5% בקרב גברים לא יהודים ו-13.3% בקרב נשים לא יהודיות).

על פי נתוני ה-American Cancer Society, בשנת 2006 צפויים 18,500 איש ללקות בסרטן הכבד בארה"ב, וכ-16,200 איש צפויים למות שם כתוצאה מהמחלה.

מה זה בכלל סרטן

כל איברי ורקמות הגוף עשויים ממבנים זעירים הקרויים תאים, שמתחדשים כל הזמן באמצעות התחלקות, שבדרך כלל היא סדירה ומבוקרת.

לעתים התהליך יוצא מכלל שליטה, והתאים ממשיכים להתחלק שוב ושוב ללא כל צורך. כתוצאה מכך נוצר גוש של תאים הקרוי "גידול", שעשוי לחדור לרקמות שונות ולהרוס אותן - עד כדי חוסר תפקוד שלהן.

גידול יכול להיות שפיר (במקרה כזה התאים לא יתפשטו לחלקי גוף אחרים) או ממאיר (כלומר מליגני או סרטני; במקרה כזה תהיה לו נטייה להתפשט לאיברים אחרים ומרוחקים באמצעות זרם הדם או הלימפה, וליצור גם שם גושים חדשים, הקרויים "גידולים משניים" או "גרורות").

מהו סרטן הכבד

בסרטן הכבד מתרחשת תקלה בתהליך ההתחלקות של תאי הכבד, והם מתחילים להתחלק במהירות וללא כל בקרה או פיקוח והופכים לגידול סרטני ראשוני. גידול זה נקרא "הפטומה ממאירה" או HCC                     ((hepatocellular carcinoma, ובדרך כלל אין לו סימפטומים אופייניים, כך שקשה לגלותו בשלב מוקדם.

נוסף על כך קיים סוג נוסף של סרטן כבד, הנקרא "סרטן שניוני" (או "גידול כבד משני"). גם כאן הכבד מכיל תאי גידול - אולם המקור שלהם איננו באיבר עצמו, אלא באיברים אחרים (כמו המעי הגס, הריאות או גידולים נוירואנדוקריניים) ששלחו גרורות (מטאסטאזות) אל הכבד.

גורמי הסיכון לסרטן הכבד

אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח סרטן ראשוני בכבד הם אלו שסובלים או סבלו בעבר ממחלות כבד, כמו דלקת נגיפית של הכבד (צהבת) מסוג B או C ושחמת הכבד (צירוזיס).

כ-10-20% מאלו שחולים בצהבת B צפויים לפתח סרטן כבד (ואצל כמעט 25% מכלל החולים בסרטן הכבד נמצאים שרידים של נגיפי hepatitis B). כך גם באשר ל-5-10% מחולי השחמת.

קבוצת חומרים שידועה כקרצינוגנית (מסרטנת) לסרטן הכבד היא קבוצת האפלטוכסינים (aflatoxins), שהם רעלני פטריות, העלולים להסתנן למזון (בעיקר לדגנים ולבוטנים עבשים). קיימות עדויות נסיבתיות המצביעות על קשר בין הופעת סרטן הכבד בבני-אדם ואכילת מזון שהכיל אפלטוכסין.

מחקרים שנעשו באוגנדה בסוף שנות ה-60 ובקניה, תאילנד ומוזמביק בשנות ה-70 הוכיחו קשר ישיר בין רמת האפלטוכסין במזון ושיעור הופעת סרטן הכבד באותן מדינות (שם, אגב, הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר).

גורמי סיכון נוספים לסרטן הכבד הם עישון והמוכרומטוזיס (שהיא מחלה נדירה, הגורמת לעודף של ברזל בגוף).

הסימפטומים של סרטן הכבד

אחד היתרונות הגדולים של הכבד - היותו איבר שמסוגל להתחדש במהירות ויכול לתפקד גם אם 80% מנפחו הוסר - הופך לחסרון גדול בכל הקשור לאבחון מוקדם של סרטן כבד, שכמעט ואין לו סימפטומים, והוא מורגש רק בשלב מתקדם.

על פי רוב, תסמיני המחלה הראשונים הם מעורפלים וכלליים למדי, כמו בסוגי סרטן אחרים. ממאירות בכבד יכולה לגרום לתחושה כללית רעה, שעשויה לכלול חום, ירידה במשקל, בחילות, עייפות, חולשה ואובדן תיאבון.

כאשר המחלה נמצאת בשלב מתקדם, בדרך כלל מופיעים כאבים בצדה הימני-העליון של הבטן, שעשויים להקרין גם אל הגב או הכתפיים. לעתים ניתן למשש גוש בבטן העליונה, לחוש נפיחות ותחושה של מלאות בבטן או לסבול מצהבת (הצהבה של העור ולובן העיניים).

כיצד מאבחנים את המחלה

הבדיקה הבסיסית ביותר לאבחון סרטן כבד היא בדיקת דם, שבוחנת תפקודי כבד, באמצעות בדיקת חלבונים שונים בדם. החלבון AFP משמש כאחד הסמנים שעלולים להעיד על סרטן כבד, ואצל 50-70% מן החולים הוא נמצא בדם ברמה מוגברת.

נוסף על כך נהוג לבצע שורה של הדמיות לאבחון המחלה: צילום רנטגן של החזה והבטן; בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת); PET Scan (סריקה באמצעות פוזיטרונים); CT-אנגיו (הדמייה של כלי הדם, שנותנת אינדיקציות על אנטומיית הכבד וכלי הדם שלו); ולבסוף ביופסיה, שבה נוטלים דגימת רקמה מהכבד באמצעות מחט דקיקה שמחודרת לגוף על ידי לפרוסקופ או במהלך ניתוח. הדגימה נשלחת למעבדה ונבדקת במיקרוסקופ, כדי לאתר תאים החשודים כסרטניים.

הטיפול במחלה

טיפול בסרטן הכבד (הראשוני או המשני) תלוי מאוד במצב המחלה ובנתונים האישיים והרפואיים של החולה. הטיפול יכול לכלול ניתוח להסרת הגידול, כימותרפיה, הקרנות (רדיותרפיה) או אבלציה תרמית (RFA) לחיסול ממוקד של הגידול. בגידולים מסוג הפטומה בדרך כלל לא נעשה שימוש בהקרנות.

 מתחברים ביחד: נושא: סרטן השד

כמאה סוגים של סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי וירוסים ורטרו וירוסים. בהחלט יתכן שאם וירוסים מחוללים שינויים ומוטציות סרטניות אין מניעה שהם גם חודרים דרך הפיטמות ומתמקמים באחת מהרקמות או הבלוטות כמו בלוטות החלב, בלוטות הלימפה ואחרות ולאחר דגירה של זמן לא קבוע ומשתנה יחסית לכל אישה והמערכת החיסונית שלה ויכולתה לסלק את התאים הסרטניים הראשוניים ובכך מתפתחת מחלת סרטן השד. השימוש בכסף לדיכוי גורמי מחלות הומצא לפני כמאה וחמישים שנה והיו בשימוש נרחב על ידי הרפואה עד שנת 1928 עת שאלכסנדר פלמינג גילה את הפניצילין כקוטל מעט חיידקים. הכסף קוטל את כל גורמי המחלות כגון : חיידקים, וירוסים,פיטריות,תולעים,אמבות ושאר גורמי המחלות הידועים למדע ונעדרי כל תופעות לוואי ובטוחים לשימוש. האנטיביוטיקה המרשמית שמשתמשים בה בבתי החולים קוטלת רק כ - 10 עד 12 סוגי חיידקים לעומת הכסף הקוטל כ-695 גורמי מחלות. בניסויים שערכתי בשתי אוניברסיטאות בארץ הכסף קטל ביעילות גבוהה במיוחד סוגי סרטן שונים גם במבחנות וגם בעכברים שהודבקו בסוגי הסרטן. לדוגמא : מלנומה B16 שזו המוטציה הקטלנית ביותר והממאירה ביותר מכל סוגי מחלות הסרטן נקטלו תאים סרטניים אלו ב- 98%. סרטן צוואר הרחם ב- 94%. מבחנות בקרה אחרות שהכילו לימפוציטים וחלקיקי גוף בריאים לא ניזוקו כלל דבר המעיד כי כסף בטוח לגוף האדם. מניסיוני של כ-15 שנה בריפוי מחלות זיהומיות וסרטניות עם הכסף וגם במיקרים קשים במיוחד של סרטן שד ואחרים הכאבים פסקו בתוך יממה אחת בלבד והיה שיפור דרמטי בהרגשה הכללית ובתיפקוד היומי. ירידה ברמת הגידולים ותחילת תהליך החלמה והתאוששות מהמחלה. המים בטוחים לשימוש וידועים למדע כמאה וחמישים שנה, האנציקלופדיה העברית מעידה על יכולתם בקטילת חיידקים וגורמי מחלות אחרים ומעידה בעיקר על בטיחותם והעדר רעילות שלהם כלל.

 מתחברים ביחד 

סרטן המעי הגס הוא הגורם הראשי לתמותה ממחלות ממאירות בעולם המערבי (ובישראל). המחלה תוקפת נשים וגברים כאחד ללא הבדל בשכיחות בין המינים. שכיחות המחלה עולה בהדרגה אחרי גיל 50.
סרטן המעי הגס נמנה על המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם (יחד עם סרטן שד למשל). מחקרים רבים הוכיחו שבדיקה מעל גיל 50 אצל נבדקים חסרי סימפטומים כלשהם, מורידה משמעותית את התמותה מהמחלה. הסיבה לכך היא ? גילוי הסרטן בשלב מוקדם, הניתן לריפוי וגילוי תהליכים טרום-ממאירים (פוליפים), שהסרתם מונעת התפתחות הסרטן כלל. יש לזכור שניתן להבריא מסרטן המעי הגס, אך הסיכוי להבריא תלוי בשלב בו המחלה מתגלית. בעוד שהסיכוי הממוצע להבריא (אם בוחנים את כלל מקרי סרטן המעי הגס, ללא קשר לשלב בו הוא מתגלה) עומד על כ- 50%, הרי גילוי הסרטן בשלב מוקדם, מאפשר ריפוי מלא ביותר מ- 90% מהלוקים בו.
מסיבות אלו נודעת החשיבות הרבה לגילוי מוקדם של המחלה.
ישנן שיטות אחדות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. חלקן קלות יותר לביצוע, אך מדויקות פחות. אחרות מורכבות יותר אך מדויקות יותר. גם הגיל בו צריך להתחיל בבדיקות שונה באוכלוסיות יעד שונות, כמו גם תדירות הבדיקות. להלן יינתן מענה לכל הסוגיות האלו:

מי צריך בדיקת גילוי מוקדם?
כל גבר ואישה מעל גיל 50.

ומה אם קיים מקרה סרטן במשפחה?
ככלל, במקרה כזה יש להתחיל בגיל צעיר יותר. אם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח או בן) שהיה לו סרטן מעי גס, הגיל המומלץ, בו צריך להתחיל את המעקב, הוא 40 או 10 שנים לפני הגיל בו חלה קרוב המשפחה ? המוקדם מהשניים (לדוגמה, אם האב אובחן כחולה בסרטן מעי גס בגיל 45, ילדיו צריכים להיבדק בגיל 35, אך אם האב חלה בגיל 58, הבדיקה אצל הילדים מומלצת בגיל 40).
ישנם מצבים מיוחדים, בהם קיימים מס' בני משפחה עם סרטן המעי הגס או שקיימים סוגים שונים של סרטן אצל בני משפחה שונים. במקרים אלו יש להתייעץ באופן מיוחד עם מומחה למחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוג), כדי לבחון את האפשרות שמדובר בתסמונת גנטית עם סיכון גבוה במיוחד למחלות ממאירות (ביניהן סרטן המעי הגס). ישנן תסמונות גנטיות, בהן הנטייה לסרטן היא כה גדולה, שיש להתחיל במעקב בגיל צעיר בהרבה ותדירות הבדיקות צריכה להיות גבוהה מהרגיל.

באיזה תדירות צריך להיבדק?
הדבר תלוי בתוצאות הבדיקה הראשונה, בקיום או היעדר סיפור משפחתי של סרטן מעי גס ובבדיקה בה משתמשים (ראה להלן).

ומה אם בעבר הוסר פוליפ או גידול ממאיר מהמעי הגס?
ידוע שהסיכוי "לגדל" פוליפ עולה אצל אנשים שהיה להם בעבר פוליפ. כמו כן ידוע שאצל מי שהיה פוליפ יש גם סיכון יתר להתפתחות סרטן מעי גס. לכן במקרים אלו מתבצע המעקב בתדירות גבוהה מהרגיל. התדירות משתנה בהתאם לסוג הפוליפ או הגידול ובדרך כלל הרופא המומחה ייעץ מתי יש צורך בביקורת.

איזה בדיקות קימות לגילוי מוקדם של סרטן מעי גס?
ככלל קיימות שתי שיטות. האחת היא בדיקת מעבדה והשנייה בדיקת הדמיה:
בדיקת מעבדה: מדובר בבדיקה הבודקת נוכחות של דם סמוי (כלומר שאינו נראה לעין) בצואה. קיימות שיטות מעבדה שונות בעלות רגישות ורמת דיוק שונה זו מזו. למרות שהבדיקה אינה מדויקת (כלומר, לא תמיד כאשר יש דם סמוי בצואה, פירושו שקיים גידול ולא תמיד כאשר קיים גידול, הבדיקה תראה תוצאה חיובית), היא נחשבת כבדיקה מקובלת לסקר של אוכלוסיות ללא סיכון יתר (כלומר, כאשר אין סיפור משפחתי או אישי המגדיל את הסיכון לסרטן מעי גס). מחקרים רבים הוכיחו שבקרב אוכלוסיות הנבדקות מידי שנה בטכניקה פשוטה זו, התמותה מסרטן מעי גס יורדת משמעותית.
הבדיקה מבוצעת בדרך כלל באופן עצמאי, אם ע"י נטילת דגימות קטנות של צואה, המונחות ע"י הנבדק בתוך מעטפות מיוחדות ונשלחות לבדיקה במעבדה, או ע"י הנחת נייר מיוחד במי האסלה, לאחר יציאה. שינוי צבע המים הוא הסימן לכך שקיים דם בצואה.
בדיקה זו נמצאת בסל הבריאות בארץ והיא מומלצת פעם בשנה (כאמור, החל בגיל 50 לנבדקים שאינם בסיכון גבוה לחלות בסרטן מעי גס).
בדיקות הדמיה: בתחום הזה קימות 3 בדיקות
חוקן בריום: בדיקה רנטגנית, בה מצולם המעי לאחר החדרת חומר ניגודי (בריום) בחוקן דרך פי הטבעת. הבדיקה בעלת דיוק נמוך מאד ובימינו ואינה מומלצת עוד כבדיקת סקר.
קולונוסקופיה: זוהי הבדיקה המומלצת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית, המבוצעת ע"י מומחה בגסטרואנטרולוגיה. בבדיקה מחדירים מכשיר גמיש, שקוטרו כ- 1.2 סמ', דרך פי הטבעת למעי הגס. בקצה המכשיר נמצאת מצלמת וידאו זעירה, כך שהבודק יכול לראות את תוך המעי על צג. מאחר והמעי מפותל ומאחר ויש למלא אותו באוויר על מנת "לפתוח" אותו, הבדיקה עלולה להיות כרוכה בכאב. מסיבה זו מבצעים את הבדיקה בדרך כלל לאחר קבלת תכשיר נוגד כאב ומטשטש (בזריקה לווריד). בתנאים אלו, ברוב המקרים, התחושה היא קלה ורק לעיתים רחוקות הבדיקה כרוכה בכאב רב. לעיתים (בילדים, למשל), מבצעים את הבדיקה בהרדמה כללית, אך לרוב אין צורך בכך. בזמן הבדיקה ניתן להעביר מכשירים שונים דרך הקולונוסקופ, באמצעותם ניתן ליטול דגימות למעבדה (ביופסיות) או להסיר פוליפים ולהוציאם לבדיקה במעבדה.
טרם הבדיקה יש לבצע הכנה מתאימה, הכוללת תזונה מיוחדת ומתן חומר משלשל מיוחד המנקה את המעי באופן מוחלט. הבדיקה בטוחה מאד והסיכון בה מזערי, בכלל זה סיכון של התנקבות המעי ודימום (במידה והוסר פוליפ). בידיים מנוסות סיבוכים אלו נדירים ביותר.
אם בוחרים בבדיקה הזו כטכניקה לגילוי מוקדם, במידה והבדיקה תקינה, מספיק לחזור עליה כעבור 10 שנים. במידה והיו ממצאים בבדיקה הראשונה או שקיים סיפור משפחתי מתאים, יש לחזור על הבדיקה כל שנה עד כל 5 שנים (בהתאם לסוג הממצא או לסיפור המשפחתי ? זאת יקבע הרופא המומחה).
קולונוסקופיה וירטואלית: זוהי בדיקה מתוחכמת ביותר שתפסה תאוצה בשנים האחרונות. מדובר בבדיקת CT, בה תוכנה מיוחדת "מבודדת" את המעי הגס משאר אברי הבטן ומדמה אותו בצורה ברורה. הבדיקה נשמעת אטרקטיבית בשל מידת הפולשנות הנמוכה יותר מקולונוסקופיה רגילה. למרות זאת, בשלב זה, הבדיקה אינה מומלצת כבדיקת הבחירה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס (ע"י האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה, האיגוד האמריקאי לסרטן, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה, האגודה למלחמה בסרטן...) מהסיבות הבאות:
1. ההכנה לבדיקה (שאינה נעימה בכל מקרה) זהה לזו של קולונוסקופיה קונבנציונאלית, כך שאין יתרון לבדיקה הוירטואלית
2. אי הנוחות (או הכאב) אינה שונה מקולונוסקופיה רגילה ? הסיבה לכך נובעת מהעובדה, שבעת ביצוע קולונוסקופיה וירטואלית מחדירים לנבדק אויר רב באמצעות צינור המוחדר לרקטום דרך פי הטבעת. כמות האוויר המוחדרת רבה בהרבה מזו הניתנת בקולונוסקופיה רגילה והאוויר שהוחדר אינו ניתן לשאיבה. יתרה מכך, הנבדק אינו מקבל זריקה נגד כאב. מחקרים רבים (ומניסיוני כגסטרואנטרולוג) הראו, שנבדקים שעברו את שתי הבדיקות, העדיפו בדיעבד את הבדיקה הקונבנציונאלית על פני הוירטואלית
3. מדובר בבדיקת CT שיש בה קרינה רבה מאד (בכל בדיקה כזו חשוף הנבדק לקרינה העולה פי כמה מאות על צילום ריאות בודד)
4. עד 30% מהנבדקים מתבקשים לבצע בדיקה חוזרת או בדיקה קונבנציונאלית לאחר הבדיקה הוירטואלית, בשל ממצא או חשד לממצא בצילום הראשון, כך שבמקרים רבים מאד הנבדק עובר פעמיים הכנה ובדיקה
5. מידת ה"פספוס" של ממצאים היא משמעותי ונעה בין 10% ל- 50%. אמנם בעיקר "מתפספסים" פוליפים בעלי קוטר קטן (פחות מ- 10ממ'), שהסיכוי לממאירות בהם הוא פחות מ- 5%, אך הנבדק ממשיך בחייו כרגיל ללא ידיעה שיש בגופו תהליך העלול להפוך תוך זמן מה לתהליך ממאיר
6. בעוד שבעבר סברו שאין סיכון כלשהו בבדיקה הוירטואלית, מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו שהסיכון להתנקבות המעי (בשל לחץ האוויר הגבוה המוחדר למעי או בשל הצינור המוחדר לרקטום, דרכו מוזרם האוויר) דומה לזה של קולונוסקופיה קונבנציונאלית (אם כי, בדומה לקולונוסקופיה רגילה, גם כן נדיר מאד).
מכל הסיבות שנמנו לעיל, ההמלצה לבצע בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית קיימת רק כאשר אין אפשרות (בדרך כלל בשל קושי טכני) לבצע קולונוסקופיה מלאה בדרך הרגילה.

לסיכום:
1. פעולה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מומלצת לכל אדם מעל גיל 50
2. אם קיים סיפור משפחתי או אישי מתאים יש להתחיל בגיל מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר
3. בדיקת הבחירה היא קולונוסקופיה רגילה

כותב המאמר: דר' אהוד מלצר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד

        במרכז הרפואי קפלן הרחובות, מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.

מתחברים ביחד: סרטן העור

הקשר בין תזונה והסיכון לסרטן עור של תאי הקשקש (SCC)

מחקר חדש של המכון למחקר רפואי בקווינסלנד אוסטרליה, מצא כי קיים קשר בין תזונה לבין האפשרות להתפתחות סרטן עור של תאי הקשקש. המחקר נערך בצורה אקראית בין 1,056 אנשים שונים ובדק את הקשר בין שכיחות מקרי סרטן עור בין השנים 1992-2002 לבין מרכיבי התזונה. החוקרים לא מצאו קשר ברור בין תזונה לבין הסיכוי לחלות בסרטן עור, אולם נמצא כי אנשים עם עבר של סרטן עור שאכלו ירקות עלים ירוקים, היו בסיכון נמוך יותר לחזרתו של סרטן עור. אכילת מוצרי חלב לא מעובדים, כגון חלב מלא, דווקא העלו את הסיכון לחזרה של סרטן העור. המחקר פורסם בגיליון חודש מאי 2006 של כתב העת המדעי הבינלאומי על סרטן.

מניעת סרטן עור

מחקר חדש של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת פלורידה, מציג מגוון של חומרים טבעיים העשויים לעכב ואף למנוע התפתחות של סרטן עור. העלייה בשכיחות מקרי סרטן העור בעולם הובילה למחקר מקיף של הגורמים להתפתחות סרטן זה ועל דרכי המניעה האפשריות. בנוסף לחינוך של הציבור להתנהגות נכונה בשמש, ישנם מגוון חומרים שונים העשויים לעכב ואף למנוע התפתחות של הסרטן, לדוגמא: ויטמין A, ליקופן, הנמצא בעיקר בעגבניות, פוליפנולים, חומרים הנמצאים בתה ירוק ובתמצית גרעיני ענבים, ויטמין E, בטא-קרוטן, הנמצא בירקות כתומים, סלניום, וחומרים נוספים. חומרים אלו נמצאים במזון רגיל וניתן למצוא אותם גם כתוספים. המחקר פורסם בגיליון חודש יוני 2006 של כתב העת המדעי של האקדמיה האמריקאית למחלות עור.

השפעת החשיפה לשמש על מלנומה

מחקר חדש של המחלקה לרפואת העור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, בדק השערות שהועלו לגבי מידת ההשפעה של החשיפה לשמש על התפתחות מלנומה, לעומת גורמים אחרים. המחקר כלל סריקה מקיפה של סיפרות מדעית ורפואית על סרטן העור. מסקנת המחקר היא שמלנומה מתפתחת משילוב של מספר גורמים שונים הכוללים גם גורמים גנטיים. אולם נמצא כי ברוב מקרי המלנומה החשיפה לשמש היא הגורם המרכזי והמשפיע ביותר. מניעת חשיפה לשמש ושימוש בתכשירי הגנה יפחיתו משמעותית מקרים רבים של סרטן העור. המחקר פורסם בגיליון חודש אפריל 2006 של כתב העת המדעי לניתוחי עור.

מי מגיע לתחנות בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן העור

מחקר חדש של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה ובדק מה המאפיינים של אנשים המגיעים לתחנות בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן העור. המחקר שנערך בקרב 743 אנשים שהגיעו ונבדקו בתחנות לגילוי מוקדם של סרטן עור בדק מהם המאפיינים של אלו שהגיעו לבדיקה. הממצאים היו כי הנבדקים העיקריים הם בני 40-49, בעלי עור בהיר, עם היסטוריה של סרטן עור, או מלנומה או שומה חשודה ושלא נבדקו על ידי רופא עור בזמן האחרון. הסיבות המרכזיות להגעה לבדיקה היו "לראות אם יש לי מלנומה", "לבדוק שומה חשודה" או "לעבור בדיקה של שומות בכל הגוף". הסיבות המרכזיות לאי השתתפות היו אי-ידיעה על תחנות הבדיקה, חוסר זמן, היעדרות בתקופת הבדיקה ובדיקה של שומות שבוצעה לא מזמן. בסה"כ כ- 65% מהנבדקים הצהירו שהם מתכוונים להיבדק גם בעתיד. מסקנות נוספות אליהן הגיעו החוקרים הן שאפשר למשוך גברים ונשים לתחנות בדיקה ללא כל קשר למין או לרמת השכלה. כמו כן, מדגישים המדענים את החשיבות בשימוש בהסברה על מנת להעביר מידע ולמשוך את האוכלוסייה להגיע ולהיבדק. המחקר פורסם בגיליון הרבעוני 2006 של כתב העת המדעי גילוי מוקדם ומניעה של סרטן.

יעילות מסעות הסברה בנושא חשיפה לשמש

מחקר חדש של המרכז למחלות עור בעיר בוקסטנהוד שבגרמניה בדק את יעילות מסעות ההסברה להתנהגות נכונה בשמש שנערכו בגרמניה בשנים האחרונות. איגוד רופאי העור בגרמניה בנה תוכנית המגדירה את המסרים המתאימים לכל קבוצת גיל לאורך החיים. התוכנית מתחילה בתינוקות עד גיל שנה וממשיכה עם ילדים עד גיל 6, נוער בגילאי 12-17, מבוגרים, הורים ובחלק מהקבוצות הייתה גם חלוקה פנימית נוספת. מסעות ההסברה לוו ביחסי ציבור גדולים, כולל מסיבות עיתונאים, פרסומות בטלוויזיה, בקולנוע ובשלטי חוצות. בבדיקה והערכה לפעילות ההסברה נמצא כי לאחר 16 שנה של תוכניות התערבות בנושא, נצפה שינוי התנהגותי והחשיפה לשמש פחתה. לדוגמה, אחוז האוכלוסייה שקיבל כוויות שמש באותה שנה בה נבדקה ההשפעה של מסעות ההסברה, ירד מ-25.9% ב-1989 ל-17.5% ב-2002, שינוי הצפוי לתרום להפחתה בתחלואה ובתמותה מסרטן עור בעתיד. לדברי החוקרים, מאחר ואי אפשר למנוע לחלוטין חשיפה לשמש, אשר בעלת תפקיד חשוב בייצור ויטמין D, מסעות הסברה בציבור חייבים להיות ברורים ומדויקים. המחקר יפורסם בגיליון הבא של 2006 בכתב העת המדעי להתפתחויות בביופיזיקה וביולוגיה מולקולרית.

מתחברים ביחד: תסמינים של סרטן ריאות

סרטן ריאות היא מחלה שבה נוצרת צמיחת תאים בלתי מבוקרת ברקמות הריאה.

צמיחה זו עלולה ליצור גרורות, ופלישה וחדירה של רקמות בסמוך לריאות.

הרוב המכריע של מקרי סרטן הריאה הם קרצינומה של הריאה, שנגזר מתאי האפיתל.

סרטן ריאות הוא הגורם השכיח ביותר מבין מחלות הסרטן הקשורים למוות בגברים, והשני הנפוץ ביותר בקרב נשים, ואחראי על 1.3 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם.

 מה גורם לסרטן ריאות?

 עישון

 שכיחות סרטן הריאות מתקשר ישירות בקורלציה עם עישון סיגריות, עם כ -90% ממקרי סרטן הריאות הנובעים כתוצאה מהשימוש בטבק.

הסיכון לסרטן ריאות גדל עם מספר סיגריות הנצרכות במשך הזמן; הרופאים מתייחסים לסיכון זה במונחים של חפיסות סיגריות - שנות היסטוריה העישון (מספר חפיסות הסיגריות אשר עישן החולה ליום כפול מספר שנים בהן עישן).

 סרטן הריאות מתחיל לרוב בתאים הנמצאים בקו הריאות שלך.

עישון גורם לרוב המקרים של סרטן הריאות - הן בקרב מעשנים והן אנשים שנחשפו לעישון פסיבי.

אבל סרטן ריאות מתרחש גם אצל אנשים שמעולם לא עישנו.

במקרים אלה, ייתכן שלא תהיה סיבה ברורה אשר גרמה לסרטן הריאות, אולם הרופאים זיהו גורמים שעשויים להגדיל את הסיכון.

סרטן שמקורו בתאי הריאה נקרא סרטן הריאה הראשי.

סרטני ריאות ראשיים יכולים להתחיל בדרכי הנשימה (הסמפונות) או בשקי אוויר קטנים של הריאות (alveoli).

תיתכן  גם התפשטות סרטן (גרורות) אל הריאות מחלקים אחרים של הגוף (הנפוצים ביותר הם השדיים, המעי הגס, הערמונית, הכליות, בלוטת התריס, הקיבה, צוואר הרחם, פי הטבעת, האשכים, עצם, או העור).

 תסמינים של סרטן ריאות

סימפטומים של סרטן ריאות בדרך כלל לא נחווים עד להתקדמות המחלה, כשלפעמים הדבר גורם לעיכוב באבחון.

הסימפטומים של סרטן הריאות דומים לסימפטומים של מחלות שפירות אחרות.

 התסמינים הנפוצים ביותר הם סרטן הריאות:

התחלה  של צפצופים

דלקות ריאות חוזרות או ברונכיטיס

שיעול מתמשך שאינו מפסיק או נחלש

כל סימפטום הוא גם סימן לכך שמשהו לא בסדר בגוף. לפעמים חלק מהתסמינים כגון חום, נשימה מהירה, קולות הנשימה הנשמעים דרך הסטטוסקופ, יכולים להעיד גם על דלקת ריאות ולא בהכרח סרטן.

אבחון של סרטן הריאות

כדי לעזור למצוא את הסיבה לסימפטומים, הרופא ינסה לבצע הערכה עפ"י ההיסטוריה הרפואית שלך, היסטורית העישון, חשיפה לחומרים סביבתיים בעיסוק, וכן עפ"י ההיסטוריה המשפחתית של סרטן במידה וקיימת.

הרופא יבצע גם בדיקה גופנית, ועשוי להמליץ לי על בדיקת רנטגן לבית החזה, ובדיקות נוספות.

אם קיים חשד לסרטן ריאות מבצעים ציטולוגיה של הכיח - הבדיקה המיקרוסקופית של תאים אשר התקבלו  ממדגם ליחה בריאות - היא בדיקה פשוטה העשויה להיות יעילה ביותר לאיתור סרטן הריאות.

על מנת לאשר בוודאות את קיומו של סרטן ריאות, הרופא חייב לבדוק רקמות.

כיצד ניתן למנוע סרטן ריאות?

הדרך הטובה ביותר למנוע סרטן ריאות הוא להפסיק לעשן, או לא להתחיל מלכתחילה.

 יש לנסות להימנע משהייה בסביבה שלאנשים מעשנים, וכן להימנע ממקטרות, סיגרים, ומריחואנה.

 אם אתה נמצא בסביבת גז הראדון, יש להשתמש בגלאי כל מנת לוודא כי רמות הראדון נמוכות.

הטיפול בסרטן הריאות

גורמים רבים חייבים להילקח בחשבון על מנת  לקבוע מה הטיפול הטוב ביותר עבור אדם שאובחן כחולה בסרטן ריאות.

הסוג המסוים של התא, המיקום של הגידול בריאות, באיזה שלב של המחלה נמצא החולה, האם קיים חשש לגרורות אשר יתפשטו לחלקים אחרים של הגוף, וכן מצב הבריאות הכללית של החולה נלקחים בחשבון.

תוכניות טיפול שונות עשויות לכלול הקרנות, כימותרפיה, ו / או ניתוח.