| נשלח ב-2/5/2004 14:19 |
 |
| |
מה עקום בחלב עכו"ם
אין ספק, שמי שהמציא את השם "מהדרין", היה גאון, אולי לא גאון בהלכה, אבל בטח שהיה גאון במכירות, הוא מכר לציבור החרדי כולו, את הרעיון, שאם הם קונים מוצרים שכתוב על עטיפתם "מהדרין", הם מהדרים בכשרות.
ציבור זה, גם יעדיף לקנות נייר טואלט, שכתוב עליו שהוא בהשגחת "מהדרין", מאשר לקנות נייר טואלט ללא כל השגחה, או עם השגחת "סתם כשר", כי הוא יודע, שאם הוא קונה "מהדרין", הוא יקנה נייר טואלט, שאין עליו כל "שיילעת". ואף אם תנסה להסביר לו, שנייר טואלט, לא צריך "השגחה", הוא לא ישמע לך, אלא יענה לך, "מי אמר לך? נהיית "פוסק"? האם אתה יודע איך עושים נייר טואלט? אבא שלך עשה נייר טואלט? תמיד יש שאלות! כגון, האם המפעל שייצר אותו, עובד בשבת, או האם הוא מיוצר מנייר ממוחזר, שבו מעורבים עתוני "יתד", שבהם תמונות של גדוילים, ובשביל כמה אגורות, או אפילו כמה שקלים, לא כדאי להכנס ל"שאלות".
הציבור החרדי, רוצה "מהדרין". כי הוא יודע, ש"אי אפשר לדעת", הבד"צים משגיחים "מהדרין", היצרן מייצר "מה שנמכר", וכולם שמחים.
לחרדים היתה אורה, אך למשגיחים וליצרנים, היתה שמחה.
ברצוני להדגיש, שאיני מנסה לשכנע, איש או אשה, שלא לקנות "מהדרין", אדרבא, איך אמר הבעש"ט? "לפעמים יורדת נשמה לגוף, כדי לעשות טובה אחת ליהודי", ואין ספק שאם אתם מקפידים על קניית "מהדרין", אולי אינכם מקבלים יותר כשר, אבל אתם "עושים הרבה טובות", ליהודים אלה או אחרים.
מה שגרם לי לכתוב, את אשר כתבתי, הוא הסיפור הבא, שהוא לא "בדיוק", סיפור "מהדרין", אבל דומה לו.
לפני מספר חדשים, ראיתי במו עיני, במשך חודש, כיצד ארגון השגחה ישראלי, הידוע כ"בד"צ הכי הכי כשר", אישר בחו"ל, כ"חלב ישראל משעת החליבה", מוצר חלב המיועד לתעשיית המזון בישראל, שליחו של בד"צ זה, (אדם מאוד "נחמד"), השגיח רק על הייצור במפעל, הפיקוח מהחליבה ועד הייצור, לא היו צריכים להיות בהשגחתו, אלא בפיקוחו של ועד כשרות קהילתי מחו"ל, אך למעשה היה בה בידי ה"מאכער", (לא ברור לי או לאחרים, מה היה חלקו בכל ה"פרשה", האם הועסק כיועץ ע"י קואופרטיב החוות החקלאיות, (מהגדולים בעולם), או שהמוצר היה "עבורו". איך שלא יהיה, הוא הקפיד שיעלה לו מה שפחות, ולכן "חסך" זמן, המשגיחים שרצו להשגיח "כדבעי", (והיו רבים שלא רצו, ולא השגיחו), סיכנו את חייהם, וגרמו לתאונות דרכים רבות, תנאי העבודה שונו לאחר שהמשגיחים הגיעו למקום עבודתם בחו"ל, והתברר להם, שעליהם לעבוד יותר שעות, עבור פחות שכר, ומי שהתלונן, נשלח מיד חזרה לביתו, שכרם של המשגיחים, שולם ע"י וועד הכשרות, באיחור של חודשים רבים, וגם זה רק לאחר פניות ודחיות קש רבות של טענות שקריות, רבים לא קיבלו את שכרם המלא, ללא כל סיכוי לקבל את היתרה, מנהל ישיבה גדולה, שהוא גיסו של רב "ועד הכשרות", ש"היה צריך להשגיח" על החלב, מהחליבה ועד שיגיע למפעל, הפך ל"ראיס" משגיחים, הוא סגר את הישיבה למשך חודש, העסיק את תלמידיו כמשגיחים, שקיבלו רק 30% משכרם, והשאר שולשל לכיסו של מנהל הישיבה, גיסו של הרב ה"משגיח". לפני מספר ימים קיבלתי מכתב בדוא"ל, בו מודיע לי חבר "מהימן ביותר", שכל העיר על "גלגלים", הרב-יו"ר ועד הכשרות, שמר את כל כספי ההשגחה לעצמו, בטענה, שהיה זה "מבצע פרטי שלו", שאין לועד הכשרות כל ענין בו. (אף שהחוזים נחתמו עם ועד הכשרות, השכר שולם על ידו, והאישורים נשאו את שמו).
מאחר והייצור היה עבור תעשיית המזון הישראלית, שמתפרנסים ממנו ארגוני השגחה רבים, הוזמנו גם ארגוני השגחה אחרים, לבדוק את ההנעשה שם, אחד הארגונים ששלח "בודק", היה מה"עילית" של ארגוני ההשגחה בארץ, כששאלתי את ה"בודק", (שהיה ידוע לי) על התרשמותו, הוא השיב: "לא מצא חן בעיני", הוא הסביר לי, את מה שלא מצא חן בעיניו, וכששאלתי אותו, "לחומרתך" אין כל בסיס בהלכה", הוא השיב: "הרב שלי מקפיד על חומרה זו"!, תשובה שהזכירה לי, את מה שקראתי בספר"מעדני שלמה",(ירושלים תשס"ב, עמ' קמד). "מרן, /רש"ז אויערבאך/ הרבה להתלונן על כך, שהיום, (והיה מרבה בדוגמאות), בענינים שפעם הסתפקו, האם בכלל יש מקום להחמיר, והיום שגור באפי כל, אותו ענין אסור".
ברצוני לציין, שאיני טוען שישנן שאלות על כשרותו של המוצר לדעתי, אפילו אם לא היתה שם כל השגחה רבנית, היה החלב כשר, לדברי רמ"פ פיינשטיין והחזון איש, (כן, החזון איש).
סיפרתי את שראיתי, ולא את מה שסיפרו לי, הדבר היה רק לפני כמה חדשים, ולא הספקתי לשכוח פרטים, מי שלא רוצה להאמין, שיבושם לו, ולא יאמין.
איני יודע, אם אותם ארגוני ההשגחה שראיתי ב"פעולה", יצאו ללמד על הכלל כולו, או רק ללמד על עצמם יצאו, אך מאז התעוררו אצלי ספקות חמורות, על נאמנותם של ארגוני ההשגחה. בשולחן ערוך יורה דעה סימן קיט סעיף ה, מצאנו את ההלכה: "החשוד על איסור חמור, חשוד על הקל ממנו בעונש, אלא אם כן חמור בעיני בני אדם, שנזהרים בו יותר מבחמור", ואין ספק שאנשים נזהרים מסיכון חיי אדם, יותר מבכשרות.
לא מתקבל אצלי, שמי שמסכן חיי אדם, והחשוד על ממון היחיד והציבור, יהיה נאמן על הכשרות.
אין ספק שהמוצרים שייצרו עם חלב זה, ישאו את החותמת "כשר למהדרין, חלב ישראל בהשגחה משעת החליבה", אך הערך בכתובת זו,הוא של מאות אלפי דולרים, ולא בתוספת כשרות.
זו דעתי.
תוקן על ידי - נישטאיך - 02/05/2004 14:36:02
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2004 15:03 |
|
| |
1) לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע, ומיגו דחשיד אממונא לא חשיד אשבועתא.
2) הגיע באמת הזמן שיקום אמיץ לב ויכריז שגם מה שלא מוגדר כמהדרין הוא כשר, יאכלו ענווים וישבעו והמחמיר תע"ב.
3) והמרגיז בספור שהידורי הכשרות נופלים על כתפיהם של אנשים מעוטי יכולת. אילו לפחות המממנים של ארגוני הכשרות האלו היו תושבי שכונות היוקרה אולי הייתי מסכים למס הזה שמוטל עליהם, אבל על אברכים?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2004 15:54 |
|
| |
נעלם מעיניך מה שכתבתי:"בשולחן ערוך יורה דעה סימן קיט סעיף ה, מצאנו את ההלכה: "החשוד על איסור חמור, חשוד על הקל ממנו בעונש, אלא אם כן חמור בעיני בני אדם, שנזהרים בו יותר מבחמור", ואין ספק שאנשים נזהרים מסיכון חיי אדם, יותר מבכשרות", אף שבאופן כללי אנו אומרים "חשוד אממונא לא חשיד אשבועתה", שהוא חמור ממנו, הרי אף אם הוא חמור רק בעיני אדם, הרי הוא כחשוד על דבר חמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2004 16:01 |
|
| |
נישטאיך,
לא יפה שאתה קורא לאותו בד"ץ "ארגון השגחה ישראלי", הרי הוא לא מכיר במדינה ולא תמצא אצלו רמז למלים "מדינת ישראל" אלא רק "ארה"ק" וצירופים דומים. הם היו נעלבים מאד לו קראו את הגדרתך. וגם אני נעלב, בדיוק מהסיבה ההפוכה... 
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2004 16:18 |
|
| |
נישטאייך,
ראשית סליחה, לא תמיד קל לקרוא בעיון דפים ארוכים ממסך המחשב.
אולם אין צורך להזכיר לך את הגמרא ביומא שטומאת כלים היתה חשובה להם יותר מנפשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2004 17:06 |
|
| |
לאריק,
לא רק שם, בראש השמלה חדשה, בהלכות העוסקות במומר ששחיתתו פסוה, הוא כותב, שלא רק מחללי שבת בפרהסיא, ועובדי עבודה זרה, נחשבים כמומרים לכל התורה, (כפי שהוא בגמרא חולין דף ה עמ' א'), אלא אף מי שעובר על שלש עבירות קלות כשעטנ"ז, גילוי בתער, (את השלישית איני זוכר), נחשב למומר לכל התורה כולה, מפני שכולם נזהרים בזה, (כך היה בזמנו), הרי דקל וחמור, אינו נמדד בחומרת העבירה ועונשה, אלא לפי דעת בני אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 00:34 |
|
| |
יוזמה מהפכנית של הרב מצגר: מצלמות וידאו יחליפו משגיחי כשרות. הרב אלישיב והרב עובדיה תומכים
אבישי בן חיים
20/7/2004 16:12
הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, האחראי על כל מערך הכשרות מתוקף תפקידו כנשיא מועצת הרבנות הראשית, החליט להחליף משגיחי כשרות במצלמות וידאו. המדובר במשגיחי כשרות היוצאים לחו"ל בכדי לפקח על חליבת בהמות גויים. על פי ההלכה, "חלב נכרי" (המכונה גם חלב עכו"ם – עובדי כוכבים ומזלות), אסור לשתייה ליהודים, אלא אם כן יהודי רואה את החליבה. זאת מחשש שיערבו בחלב מבהמות כשרות חלב מבהמות טמאות.
המהפכה הגדולה לדעתי היא, שיוזמתו של הרב מצגר התקבלה אצל הרב אלישיב.
חשוב שנזכור שהרב פיינשטין התיר בזמנו חלב עכו"ם במדינות מתוקנות אשר בהם קיימת הצהרת החברה המשווקת על גבי האריזה כמקובל, ועל האריזה נכתב במפורש שמקור החלב הנו מבהמה כשרה. כל זאת כמובן מצד חלב עכו"ם.
מיותר לציין כי התירו זה הוא בתנאי שאין שאלת כשרות בחלב.
אמנם ההתר של הרב פיינשטין לא נכנס בציבור החרדי ורבים החמירו על עצמם שלא להשתמש בחלב שכזה.
אך אין זה פלא שהרעיון של הרב מצגר השלים את מה שהיה חסר בציבור לקבל את החלב הנ"ל ו - 2 הדברים גם יחדיו השלימו ועמדו בדרישה ההלכתית "יהודי עומד על גבו". אמנם כפי שנפסק בשו"ע, לא על גבו ממש, אפילו שרק יכול כל אימת שירצה להרים ראושו ולראות את החליבה, הרי שזה בחזקת "עומד על גבו".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 01:18 |
|
| |
נישטאיך
בקשר לחלב עכו"ם,
את האגרות משה ראיתי.
אבל חזו"א? היכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 02:56 |
|
| |
חזון איש סי' מא סק"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 07:54 |
|
| |
שו"ת צמח צדק יו"ד עו:
שאלה מהרה"ג ר' יצחק אייזיק הלוי מהאמי' חוהמ"ס תק"פ לפ"ק א' מבני הישוב בנסעו לעיר על יו"ט עזב את פרותיו לעבדו ולשפחתו הא"י שיחליבם בכלים הכשרים של ישראל (ועשה כן שהיה סובר שמותר לעשות כן) מה דין החלב ההיא או הגבינות שנעשה ממנה וגם דין הכלים:
תשובה. הגבינות והחמאה יש להתיר בדיעבד אף שלכתחלה אין היתר כלל להניח הפרות לחלוב בשביל ישראל הן מצד חלב שחלבו א"י כו' (דאע"ג דבמדינתנו אין מצוי כלל חלב טמא ומקילים בזה מאד פוסקים ראשונים ואחרונים מ"מ יש לחוש בודאי לדעת ר"ת שסומך הטעם משום ניקור. ואע"ג דהשתא אין נחשים מצויים וכמו שמקילים בגילוי בשא"ד מ"מ הדבר פשוט שיש לחוש בודאי למ"ש הפוסקים משום שיש כאן עוד טעמים. ואיכא למגזר אטו היכי דשכיחי נחשים. עב"י בשם סמ"ק. והוא הדין דמהאי טעמא נמי איכא למגזר אטו היכא דשכיחי חלב טמא וגם יש לחוש באמת גם לדידן שיחלבו דבר טמא למלאות המדה אשר תחסור). וגם שאסור להניח כלים כשרים בשביל החלב אצל הא"י ועוד טעמים אחרים נזכר בפוסקים דלא קפדי אמנקיותא בחלב וכו' באופן שאין ספק שלכתחי' אין שום היתר לעשות כן. אך מי שעשה כן באונס או בשוגג אמיתי ולא במזיד יש להתיר החמאה והגבינות שנעשו מן החלב ההוא (אך לא החלב כמו שהוא אם לא יעשו ממנו חמאה וגבינות) מחמת שהוא חמאה וגבינות של ישראל באמת אלא רק שהא"י עשאה א"כ לא היה בכלל גזירת חז"ל שגזרו ואסרו חלב וגבינות של עובדי כוכבים כמ"ש בפוסקים וכיון דגזר' אין כאן וטעם הגזרה אין כאן נמי לדידן אין לאסור בדיעבד אך מי שעשה כן במזיד אין להתירם לו כלל. ולאחרים יראה המורה אם אין לחוש לתקלה לעתיד לבא יש להתירן והכלי שהיה בהן החלב אם הא"י שהניחו בבית הישראל מבשל ואוכל בבית הישראל (ולא היה אז ימי העינוי שלהם) אזי הכלים אסורים אפי' דיעבד (ואעפ"כ החמאה והגבינות מותרים). אם לא שהיו הכלים [שבהן] החלב מרובים ובני הבית של הא"י מועטים שאז הכלים שהי' בהם החלב מותרים.
והנשארים אם גם הם הרבה בכדי לבטל ברוב את הכלים הנכנסים בחשש תשמיש הא"י בדבר האיסור יהי' מותרים ג"כ וא"ל אסורים. אך כשהיה בימי העינוי (במקום שאין מצויין דגים טמאים בכפרים אך במקום שמצויים אין חילוק בין ימי העינוי) או כשאין הא"י אוכל ומבשל בבית הישראל יש להתיר גם כל הכלים. וטוב שלא להשתמש בהם עד לאחר מעל"ע ואף במקום שהכלים אסורים מה שנתבשל בהם מותר (דסתם כלי עכו"ם אינם ב"י). ולענין שאר כלים אם המפתח ביד ישראל די אפי' לכתחלה אם אין הא"י מבשל ואוכל בבית הישראל ואם הוא מבשל בבית ישראל המחמיר לעשות חותם תע"ב והמיקל לא הפסיד אם לא בסקאווערדס וסכינים יש לחוש קצת ולהטמינם גם בחדר הסגור לכתחלה ובדיעבד [חסר קצת] אם יש בבשר או בהשומן סי' או ט"ע להכירן ודאי מותר וא"ל יש לדקדק בדבר לפי הה"מ והענין שאז יש על מי לסמוך ולהתיר במפתח לבד. ויש עוד היתר לכלים להכניס חוט או משיחה באזני כלים או בסביבותיהם ולקשרם יחד בקשר משונה קצת. וכן מועיל קשר משונה אפי' לבשר ושומן שלא להצטרך אפילו לכתחלה אלא מפתח לבד:
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2004 16:12 |
|
| |
לאבולפיא
לא ברור לי מה רצית להביא בתשובה זו. בחלב החברות של היום לא מתירים רק מפני טעמו של הפרי חדש, (שאין בהמה טמאה מצויה), אלא בגלל דין מירתת, שהוא אפילו כאשר בהמה טמאה מצוייה, וכדברי ר"מ פיינשטייו.
תוקן על ידי - נישטאיך - 22/07/2004 16:16:22
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2004 18:30 |
|
| |
נישטאיך יקר,
אין בזמני לכתוב באריכות בענין הפקרטי של חלב עכו"ם.
אבל כדאי שתדע, שבחו"ל מוצר שהיא חלב עכו"ם אין זה שרק לא היתה תחת השגחה מהחליבה ואילך - אלא יש בייצור עצמו קולות שונות. ולו הי' יודעים אלו שכן שותים חלב עכו"ם מכ"ז הי' נזהרים מזה.
במילים אחרות - למעשה - חלב עכו"ם בחו"ל פירושו השגחה פחותה.
יש בזה אריכות. ואולי אכתוב בזה. וכל זה מבלי להכנס לסוגי' של ההשגחה בככל ובפרט.
אם תרצה שלח לי באישית ואתן לך את מספר טלפון שלי ואסביר לך בע"פ.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2004 18:45 |
|
| |
ההשגחה על הכשרות בייצור החלב, אינם ענין לחלב ישראל אלא לכשרות החלב, שאינו שונה מהשגחה על קורנפלקס כדי לדעת אם הקורנפלקס הוא כשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2004 10:38 |
|
| |
לחושב שחושב
ברצוני להבהיר את דברי בהודעתי האחרונה אליך.
לא התכוונתי לומר שלחלב ישראל אין קשר לכשרות החלב, שהרי "חלב ישראל" הוא חלב שאין עליו חשש ,תערובת חלב לא כשר, ואילו "לא חלב ישראל", הוא חלב שיש עליו חשש שערבבו בו חלב לא כשר.
והיה באם לאחר החליבה לא הועבר החלב לידי הישראל, והלא יהודי המשיך בייצור, התעוררו שאלות כשרות חדשות, שאינן קשורות לכשרות החלב בעת החליבה.
מאחר ובמקור היה פירושו של "חלב ישראל", חלב שישראל רואה את החליבה בלבד, אם ברצונך להרחיבו כדי שיכלול גם ראיית החלב לאחר החליבה, לא תוכל לומר ''כשר-לא חלב ישראל", שהרי "חלב ישראל" פירושו "חלב כשר", וחלב כשר הוא חלב ישראל.
אמירת שניהם היא כאמירת "מים אחרונים וואסער".
אם החלב הוא בהשגחה "חלכתית" צמודה, (שאינה השגחה צמודה במציאות) רק בשעת החליבה, ואילו מאז ועד גמר הייצור, הוא ללא השגחה ''צמודה", ממ"נ, אם ישנן בעיות כשרות בעת הייצור בבית החרושת, כי אז הפיקוח על הייצור בבית החרושת אין לו דבר עם ההשגחה על החלב מהחליבה ועד לייצור, ואם אין לחלב בעיות "הלכתיות" בעת הייצור, הנוגעות לכשרותו מבחינת ההלכה, כי אז כל ההשגחות שבעולם, מהחליבה ולפניה, לא יוסיפו דבר לכשרות המוצר.
אם בעבר היה פחרושו של "כשר" שהוא ראוי לאכילה, היום כשר פירושו: אינו ראוי לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לאכילה הוא צריך להיות כשר "מהדרין". אם פעם היה חלב ישראל = חלב כשר בעת החליבה, היום חלב ישראל, פירושו בדיקת הייצור בבית החרושת.
כי היום הפך כל מושג הקשור לכשרות, למין בובת ''ברבי'', שכל אחד מלביש עליה את מה שהוא רוצה.
והסיבה לכך היא פשוטה. מאחר ולא ייתכן יותר כשר מכשר, וישנה תחרות, ממציאים המצאות כדי לתת ללקוחות הרגשת בחירה חופשית.
שבת שלום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2006 17:00 |
|
| |
נישטאיך, תודה רבה על הרחבת הדברים ותיקונם.
אשרינו שיש לנו נישטאיך שכזה.
|
|
|
|
|
