|
|
| נשלח ב-14/5/2004 00:23 |
 |
| |
יצחק יונתן ומציץ.
הנה יש להוכיח מתשובת הרמבם לענין דין הקראים בזמנו במצרים, שכל דיני מורידין ולא מעלין ויין נסך ואיסור לילד עובדת כוכבים בשבת וכו.. הכל אינו נוהג אלא בעובדי כוכבים ממש המכחישים(מלשון כחוש וחלוש) קיומו של אל אחד
ולאפוקי שאר גויים הגדורים במעשיהם .
מדברי הרמבם בתשובה נראה שמביא ראיה, שמינים מישראל אע"פ שדינם חמור יותר מעכו"ם לענין זה שאת המינין מורידין ולא מעלין ואילו את העכו"ם לא מורידין ולא מעלין , וכן לעוד כמה ענינים. הני מילי במין כזה שהוא כופר בעיקר , ועליהם נאמר הדין של מורידין ולא מעלין , "...אבל הני דהכא ( הקראים) כל אימת דלא פקרי בחציפותא לא חשבינן להו כוותיהו ופלגינן להו יקרא.."
תוך תשובתו מסתמך הרמבם על ההלכות האומרות שמפרנסין עניי גויים עם עניי ישראל ושואלין בשלומם, ומחזיקין ידי גויים בשביעית , ומאפשרים לגויים ללקוט שכחה ופאה עם שאר עניי ישראל וכו.. ועל זה כותב הרמבם בהאי לישנא :
"ואם בעובדי ע"ז כן קל וחומר במי שכופר בכל חוקי הגויים ומודה באל אחד שמותר לנו לשאול בשלומם..".
לפ"ז נמצא שמחלק הרמבם בין "מינין סתם" ששיך בהם דין מורידין ולא מעלין וכו.. לבין "מינים מתורבתים" כדוגמת הקראים במצרים שדינם לא גרע משאר עכו"ם.
ואם כך הרי מסתבר לומר , ומה מינין שדינם חמור מגוי עובד עכו"ם , אם היו הולכים בדרך ישרה ולא פקרי בחציפותא - תו לא שייך בהם הדינין המיוחדים למינים כמו מורידין ולא מעלין וכו..
הוא הדין גוי שאינו עובד עכו"ם - שלא שייכים בו אותם דינים שנאמרו בעכום כגון לא מורידין ולא מעלין ולא מרפאין אותם ולא מצילים וכו... אלא חזר דינו להיות כגר תושב לענינים אלו. דהרי משום עבודת כוכבים נגעו בה.
והא דלא עשה הרמבם חלוקה אמצעית בין עכו"ם לגר תושב , נראה לי משום שאין דרכו של הרמבם להזכיר דין שאינו מופיע בגמרא , והיות שלא היה זה שכיח בזמן התלמוד, שיהיה גוי שאיננו אדוק בדת כלשהי ורוב העולם היו אוחזים אז, באופן כלשהו בעבודה זרה כזו או אחרת ,ולפי שהרמבם חיבר את חיבורו בהיותו בספרד בה היה מוקף בנוצרים קתולים המוגדרים כעכו"ם על כן לא מצא לנכון לעשות חלוקה זו.(וכל זאת למרות שהרמבם היה בהחלט מודע לדת הישמעאלים שאינה נכללת בכלל עכו"ם ).
ובזה אתי שפיר דברי הרמבם בהלכות ע"ז ובהלכות רוצח ואין בהם נפתל ועיקש.
ולענין הסברך בחזו"א , לו יהי כדבריך ,שדין מורידין.. אינו אלא משום הרתעה עדיין קימא לן דבטל הטעם לא בטלה התקנה . ועל כרחך תצטרך לומר שיש פה שימוש במתודה מטא- הלכתית.
וגם אי אפשר לומר שיש פה שימוש בדין שיש כח ביד בי"ד לעקור דבר מן התורה שהרי אין זה אלא לצורך שעה ולא לדורות , ואולי משום שאין זה אלא בשב ואל תעשה הרי תקף אף לדורות.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 10:15 |
|
| |
| רב_צעיר כתב: |  | בעניין חילול שבת כדי להציל גוי אין לי כרגע את המקורות לידי, אבל זכור לי שהרב עובדיה פוסק להתר (בניגוד למשנה ברורה), חשוב לזכור, בזמן בית שני היה אסור לחלל שבת אפילו כדי להציל יהודי, ורק בזמן החשמונאים החלו לעשות זאת (כמובא בספר מקבים).
כך שלכאורה כמו שבעבר שינו את ההלכה בגלל השינוי שהיה בתודעה הערכית של עם ישראל, הוא הדין שבימינו הדבר יכול להתרחש ביחס לגויים ? |
|
בענין חילול שבת בבית שני לפיקוח נפש, האין זה בגלל שהם היו צודקים ?
ומכאן שאלה, אולי הצודקים היו השמרנים והפרושים המחדשים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 10:27 |
|
| |
ברור שכך. באחד הפורומים ציין אתנחתא את הפרדוכס, שכדי לשמר את השמרנות צריכים התחדשות כל תקופה, ודוקא השמרנים המרובעים, שאינם יודעים לעגל פינות - הם מתנוונים ונכחדים. שמרנות במיטבה היא המבקשת לשמר את המרבית מתוך התחדשות מתמדת. דוגמא טובה לכך היא המחלוקת בין הרב מווירצבורג לבין רש"ר הירש בזמנם. [או הקונסרבטיבים בארה"ב.]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 10:29 |
|
| |
מרכא
במחקר היום מקובל לטעון שאכן הצדוקים היו השמרנים ואילו הפרושים המחדשים.מה שכמובן מעלה שאלות לא פשוטות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 10:36 |
|
| |
בעל
השאלות ברורות, מה הן התשובות ?
אין לי אלא דבריו של אוסקר ווילד, "בדת הדעה השורדת היא הנכונה"... כמה חכמת חיים יש באמרה זו.
אתה יודע משהו מעבר במחקרים אלו ? האם תורה שבע"פ היא גם חידוש מאוחר יותר ? או מה ?
תוקן על ידי קרדיולוג ב- 25/01/2010 10:38:32
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 10:43 |
|
| |
הרב גורן
ברור שהפרושים היו המחדשים ? הצדוקים היו להם חוקים שונים לחלטין, לא מדובר כאן בהתפתחות הלכתית, אלא ברפורמה שלמה של הדת.
בעל
כהמשך לשאלתו של קרדיולוג , האם נעוות כל שכל ישר בכדי לשמור על השמים בתורה, או התורה משמים ?
האם אף פעם לא נעשה אחורה פנה, או שיקול נתונים מחדש ?
|
|
|
|
|
