לאחרונה שמעתי שאצל הנוצרים קיימת מסגרת "ישיבתית"
שבה דנים ומתפלפלים ב"כתבי הקודש" ממש כמו אצלנו בישיבות
אני לא יודע למה זה כל כך מפתיע אותי הרי זה מאוד הגיוני
אבל בכל אופן זה נראה לי מוזר
נשלח ב-4/5/2004 00:58
איני יודע אם כמו אצלנו בישיבות אם לאו. בימה"ב היה העיסוק בפילוסופיה המתפלפלת אבן יסוד של הלימודים הכנסיתיים. היום איני יודע.
נחוצים לך מקורות על ימיה"ב בענין זה?
אוי לשכן ואוי לשכנו
נשלח ב-4/5/2004 01:09
מדובר במה שקרוי 'סכולסטיקה'. אמנות הסכולסטיקה בנצרות התקיימה במקביל לפילפול הרבני בימי בעלי התוספות.
הבולט בין הסכולסטיקאים (לפחות לטעמי) הוא תומאס מאקווינס. חיבורו summa theologica שומר על רעננותו עד היום.
נשלח ב-4/5/2004 01:17
עכנאי, קבל ח"ח!!
וחידה: מהם כללי ה"פילפול" של אקווינס ? (לא המציאן, הגדירן וייחס אותן לאריסטו)
אוי לשכן ואוי לשכנו
נשלח ב-4/5/2004 01:34
אינני מכיר את הניסוח של הכללים.
הספר בנוי על טענה הבאה כביכול לערער על אקסיומה הידועה לכל בר בי רב, הפרכתה בטענה נגדית המסתמכת על כתבי הקודש והעמקת הדיון במבנה שהתקבל.
תוקן על ידי - עכנאי - 04/05/2004 1:35:09
נשלח ב-4/5/2004 08:43
עכנאי
לפי התיאור שלך , לא נראה שהפלפול ה'אקוינאי' דומה לפלפול ה'תוספאי' . לדבריך אקוינס עימת בין כתבי הקודש לשכל . אבל בעלי התוס' אף פעם אינם עושים זאת (אולי הר"ן כן) , בעלי התוס' מעמתים אך ורק בין מקור אחד למקור שני .
נשלח ב-4/5/2004 08:56
מצו"נ ,
בדיוק אתמול היתה לי שיחה על כך עם בחור צעיר ["דג" כלשונך] על כך שעד ר"ש שקופ והחזו"א היה ראש מעיינו של ההוגים למנוע סתירות פנימיות במסורת התורנית והשניים המוזכרים דאגו גם לבדוק את התאמת הדברים לפי תפיסת המציאות עד כמה שזה יכול לא לנגד את המסורת. כאן בא הגרג"ן ביותר נאמנות לאמת המציאותית... והשאר היסטוריה...
יש לציין כי תוספות הרא"ש מיפה את התוספות מהבחינה שהזכרת.
נשלח ב-4/5/2004 10:16
ווטו
גם בין החזו"א לרש"ש ישנו הבדל גדול
זה פישט את שניהם (ההלכה והמציאות) ואח"כ קירב בין שניהם
וזה העלה (הכוונה להעצמת מושגים) את שניהם ואח"כ קירב בין שניהם
הבדל גדול !!!
לגבי שיטות הלימוד
האם אתם מוצאים מכנה משותף בין החזון איש ר' משה פיינשטין והרב הירש, ואם כן האם ידוע על התיחסות החזון איש לאחד מהם ?
להבדיל אא"ה
לגבי הלימוד אצל הנוצרים אני מתענין מתקופת הראשונים ועד ימינו, תודה על המקורות
נשלח ב-4/5/2004 10:42
אני שמעתי שגם אצל המוסלמים קיימות תופעות דומות, וציינו (איני זוכר היכן) את פסקו של מופתי מסוים שדן ארוכות בנושא כשרותו של דג מסוים, וכן שבאיראן הגיעו למשהו מאד דומה להיתר עיסקא.
תוקן על ידי - אריק123 - 04/05/2004 10:43:18
תוקן על ידי - אריק123 - 04/05/2004 10:44:02
נשלח ב-4/5/2004 14:33
במספר מדינות מוסלמיות יש חקיקה סבוכה בניסיון להתגבר על איסורי רבית שקיימים באיסלאם.
מי שכתב על-כך לפני מס' שנים היה ד"ר אביעד הכהן בכתב העת של המכללה למשפטים בהוד השרון (הכהן הוא חוקר במכון למשפט עברי שע"י האונ' העברית ועוסק בעיקר בענייני דת ומדינה).
נשלח ב-4/5/2004 14:38
יוני,
אכן כדבריך שי הבדל [אך לא הבנתי את הגדרתך של "פישט והעלה"]. נקטתי את הגרש"ש ואת החזו"א אך לגבי המכנה המשותף של התחשבות באמת המציאותית. הפורום הזה קיים בזכות המשך המגמה הזו המאפשר את ביסוס הרעיון המובע בחובה"ל ג' ש"ההערה התוריה אך מבוא להערת השכל".
נשלח ב-4/5/2004 14:49
מצו"נ
ישראל תא-שמע כתב על שיטת הלימוד של בעלי התוס' וערך השוואה בינה לבין (להבדיל...) שיטת הלימוד שהייתה אצל הנוצרים במאה ה-12 בארופה. הוא כותב שיש דמיון גדול בין שתי השיטות, אם כי הוא מוסיף שלא מדובר בהכרח על השפעה ישירה, אלא ייתכן וזו הייתה "רוח הזמן" (zeit geist) של התקופה. אתה יכול לקרוא על כך בספרו "הספרות הבתר-תלמודית".
בעניין האיסלם, נראה לי שהזרם ה"פלפלני" הגדול ביותר הוא ה"כאלאם" (=המדברים), וכידעו ומפורסם התקפתו של הרמב"ם נגד צורת החשיבה של זרם זה, הן באיסלם והן אצלינו (רס"ג, ויותר מאוחר גם הרמב"ן).
אגב, אם כבר ב"פילפול תאולוגי עסקינן", אציין כי הרמב"ם כותב שיש שתי צורות של חשיבה דתית, התאולוגים (לדוגמה, הכאלאם) והפילוסופים. ההבדל הוא שהפילוסופים מנסים תמיד להתאים את צורת החשיבה שלהם למציאות האמיתית, ולעומת זאת התאולוגים תמיד מנסים להתאים את המציאות לצורת החשיבה שלהם, ודוק!
בספרו של אקווינס עצמו (בתרגום לאנגלית).
