|
|
| נשלח ב-6/5/2004 18:22 |
|
| |
מה בנוגע לפסיקת הלכה כירושלמי?
אתה אומר שהרב דוד בר חיים הוא רבך,ושמעתי שהוא סובר שיש לפסוק הלכה כירושלמי תוכל להרחיב בנידון?
(אפשר גם באישי)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 21:10 |
|
| |
העובדות לגבי פסיקה כירושלמי במסורת ישראל.
היו שני מרכזי תורה בבבל ובארץ ישראל שהיה ביניהם קשר והשפעה הדדית. לאט לאט המרכז בארץ ישראל ירד מדרגתו אבל כל עוד שהיה קיים (מאות שנים אחרי חתימת התלמוד הבבלי) נהגו בני ארץ ישראל כתלמוד הירושלמי כמופיע בחילוק המנהגים בגניזות השונות ועוד. בנוסף הרמב"ם התחשב בירושלמי, היו גאונים שאמרו לנהוג כירושלמי כשאינו חולק על הבבלי. ועל כל זאת האשכנזים שומרים מסורות ארץ ישראליות. לפי כל זה ברור לי שחלק נכבד מהפסיקה המקובלת בימינו מושפעת ממנהגי ארץ ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 21:19 |
|
| |
אפשר להוסיף, כיום לומדים יותר ויותר בכל החוגים ירושלמי. בעזרת ה' לא ירחק היום שיצאו פירושים טובים על הירושלמי והוא יהיה נחלת הכל. אין ספק כשזה יהיה יתחשבו בו בהלכה. תהליך זה כבר קרה כנראה לרב גורן.
(אם נקח חכם בבלי וחכם ירושלמי אינני בטוח שהפסיקה שלנו קרובה יותר לבבבלי מאשר לירושלמי צאו ובדקו!!)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 21:19 |
|
| |
כן
את זה אני יודע
מה דעת רבך בנידון?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 01:27 |
|
| |
יאיר
כך פשוט החלטנו לכתוב נוסח תפילה חדש לעם ישראל.
אנחנו מספר חכמים יודעי ספר החלטנו לקחת את עם ישראל לידים ולנהל אותו ולפתור את בעיותיו הנובעות מנוסח תפילה לא רלוונטי ומשיטות פסיקה שאבד עליהם הקלח...
איזה אומץ
אני לא יודע אם להצדיע או לצחוק
-------
אריק אני מחכה לתגובתך
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 08:39 |
|
| |
אשר
את תגובתי שלחתי באישי מפני הכבוד.
אומר רק שאני אוהב חדשנים ומרדנים אך מאד מפחד מאנשים שיודעים את הכל. לדוגמא אנחנו עושים סלט ביצים בשבת כמו שאמר ר' שלמה זלמן שזה מותר מפני שהאמא והסבתא שלו עשו זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 09:35 |
|
| |
גם הצדוקים ניסו לחזור ליהדות המקורית וגם השומרונים והקראים והרפורמים למיניהם (הרי גייגר טען שהפרושים היו מהפכנים). כל היהדות היא מסורה וכל מי שחושב שהוא יותר חכם מרבותינו ז"ל הראשונים והאחרונים מוציא עצמו מן הכלל וד"ל. אני לא מתכוון להעליב--אדרבא, כוונתם רצוי' ואני מאוד מעריך את האומץ אבל לא זו הדרך להביא את גאולתנו בב"א.
אשכילה בדרך תמים...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 14:14 |
|
| |
משכיל,
אחרי שיאיר גילה את עיני והסביר מהי דרכו המושכלת לגאולה, אנא, האר אתה את דרכי - מהי הדרך הנכונה לגאולה, ע"פ שיטתך?
[יש אנשים שאוספים "פרסים" או מכוניות צעצוע, אני "אוספת" דרכים נכונות לגאולה. את ממצאי אציג בע"ה בביהמ"ק השלישי]
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 15:00 |
|
| |
הדרך הישרה לקרב את הגאולה היא ע"י הוספה בתומ"צ בכלל ובלימוד עניני גאולה ומשיח בפרט.
-הוראת הרבי מליובאוויטש
אשכילה בדרך תמים...
תוקן על ידי - משכיל - 07/05/2004 15:13:27
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 00:26 |
|
| |
אמשלום
מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 07:52 |
|
| |
מה דעתכם לחזור לסיום התורה אחת לשלוש שנים?
כך יש סכוי שנצליח לעבור על פרשת שבוע עם מגוון פרשנים גלותיים כגון רמב"ן ואבן עזרא ועם המדרש הארץ ישראלי וכמובן עם פיוטי ינאי, ר' שמואל השלישי בר' הושענא, ר' יוסף בן ניסן וכו'. כיום בקושי אני מספיק חומש עם רש"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 08:55 |
|
| |
אני סובר שאין לשנות את המנהגים בשביל רעיון לאומיות או שאר רעיונות שאינם נובעים מההלכה הטהורה.
אבל מכל מקום אני רוצה להעיר שיש מנהגים שמקורם בחוץ לארץ וכשחזרו לא"י שמרו על מנהגיהם אע"פ שאינם מתאימים לא"י. א' מהם הוא מה שבחו"ל בשמיני עצרת התפללו על הגשם והיה יום רציני ולמחרתו ביום שמחת תורה סיימו התורה והיה יום שמחה. המנהג המקורי בא"י היה שאמרו גשם בשמיני עצרת וסיימו התורה אחת לשלש שנים באמצע השנה. וכשחזרו מחו"ל לא"י מזגו יחד שני הימים יחד ובוכים ושמחים בבת אחת.
אבל למעשה כאמור אין לשנות את המנהג.
תוקן על ידי - חוקר77 - 09/05/2004 8:59:20
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 09:33 |
|
| |
חוקר
אחדות עם ישראל לא מספיק חשובה כדי שנשנה בשבילה מ"המנהג"?
לא הבנתי מה הבעיה לחזור למנהג הא"י הקדום?את אותה טענה
ש"אין משנים מהמנהג" אתה יכול להפנות כלפי אלו ששינו ממנהג א"י למנהגים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 09:56 |
|
| |
.
ב"ת:
הגדר בבקשה, מהו מנהג ישראל הקדום?
דוגמאות למתן התשובה:
ס"ת: על שני עמודי עץ-חיים, או בתוך תיבת עץ?
הגבהה: לפני או אחרי קריאת התורה?
קמץ נהגה A או O ?
והרי מנהגים שונים קיימים היו גם בא"י. האם לומר "סיבולת" במקום שיבולת, זו חזרה למנהג בני אפרים הקדום?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 10:09 |
|
| |
מן הראוי שקודם תענה לי אתה על השאלה ששאלתי אותך
(אני לא מדבר כעת מנהגים ספציפיים אלא על הרעיון בכללותו)
|
|
|
|
|