|
|
| נשלח ב-10/5/2004 17:10 |
 |
| |
באבא תור,
דווקא הסיבה הראשונה שהבאתי היא הסיבה העיקרית לדברי. באופן מסוים, היא גם מכילה את השניה. מכיוון שעמדתי האידיאולוגית גורסת ריבוי גוונים, היא אמורה להתמודד גם עם אלה שאינם מקבלים "אותי ואת שכמותי". אבל, אני מודה, שלא תמיד זה קל, ובטח שלא תמיד נעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2004 18:50 |
|
| |
אריק, במידה רבה אתה צודק!!!
חשבתי לפני שלש שנים על הבעיות שמנית ולכן לא הוצאתי אז את הסידור.
מצד שני ברור לי שצריך לצאת סידור שכזה וכן ברור לי שהמסורת של היום לא יכולה להכיל רק את המסורת של הדור האחרון שחי בחוץ לארץ אלא אנו צריכים להכיל בתוכנו את כל המסורת המפוארת שלנו. (זה הכרחי כי רוב המצוות לא נהגו בגלות ואנו צריכים לחזור אליהם).
הדרך לזה היא מורכבת, ולא פשוטה.
אני לא יודע הכל ולא חושב כך, אני לא בז למסורת אלא אוהב להתפלל אצל העדות השונות ולראות את הגוונים השונים והיפים שלהם. (אתה צודק כי הייתי בעבר במידה רבה כפי שתארת)
הסיבה שכיום הגיע הזמן להוציאו כפולה
1) עובדים על הסידור כמה ת"ח, ותומכים בזה כמה ת"ח
אחרים.
2) אני יודע על אנשים מסוגים שונים שמעוניינים בו מאד.
ובכלל מתחיל להיווצר, בהרבה כיוונים, נטילת אחריות בידי אנשים טובים.
תוקן על ידי - יאיר100 - 10/05/2004 19:07:44
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2004 18:58 |
|
| |
אמשלום,
מדוע את מניחה שכדי לאחד יהיה זה הכרחי שמישהו "יגדיר הגדרות של איחוד", ועוד כאלה שיוציאו אותך מחוץ לגדר כלשהי? האמנם מושג האיחוד פירושו קביעת גבולות שמי שמחוצה להם מגורש מהכלל? קשה לקרוא לזה איחוד.
באבא_תור,
כאשר אתה אומר שלאמשלום "ושכמותה" יש להתייחס בדרך של "שמאל דוחה וימין מקרבת", למה כוונתך? מיהם "שכמותה"? מדוע יש לדחות אותה ואותם בשמאל? ומיהו, או מיהם, הדוחים?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2004 19:13 |
|
| |
גו"ג,
איני מאמינה באחדות ולא באחידות. אני מאמינה ברב גוניות שמפרה את כל הגוונים החוברים אליה. מניסיון חיי (שכמובן אינו משקף כלום), כל ניסיון לאחד נתמך בניסיונות (אגרסיביים לעיתים) להגדיר גדרות שיש מי שנמצא מאחריהן (ובד"כ זו אני).
לגבי הרמז של ב"ת על "שמאל דוחה וימין מקרבת", הרי הוא לא הראשון ובוודאי לא האחרון, שעושה הקבלות "ביני ושכמותי" (ולבאבא תור הפתרונים להגדרה זו) לבין אותו האיש. באופן אישי, אין לי סבלנות ולא כוחות להתווכח עם טענות שכאלה, וגם הפעם אני בוחרת "להפנות את הלחי השניה" (באופן מטאפורי ווירטואלי בלבד, כמובן...  ).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2004 19:36 |
|
| |
למה "אותו האיש"? יצר, תינוק ואשה - וכי לא אליהם מתייחסים בשמאל דוחה וימין מקרבת? שמא התכוון הבאבא פשוט לנשים...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2004 19:48 |
|
| |
גם וגם. 
(גו"ג, זו התשובה שלי, ולא פניה אישית...)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2004 22:51 |
|
| |
.
חוששני שמאן דהו כאן חייב התנצלות בפני אמשלום על דבריו, או על העולה מהם.
ומכיון שברור לי כי לא היתה כוונה לפגוע, שמא ניתן לנסח מחדש, בדרך שונה מעט ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2004 09:12 |
|
| |
באבא תור,
אני בטוחה שלא התכוונת לפגוע, ואכן דבריך לא הובעו באופן בוטה או גס רוח. גם בשל סיבות אלו לא נפגעתי.
טענותי לגבי האחדות הן טענות עקרוניות (גם אם יש בהן, כמו בכל אידיאולוגיה, גם פן רגשי), ואשמח לשוב לדיון עצמו.
מואדיב,
אשרי הפורום שאתה שותף בו!
תודה.
יום נעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 14:42 |
|
| |
יאיר פתח אשכול חדש בעל שם ותוכן זהים לאשכול זה [המנוגד לחוקת הפורום האוסרת יותר מאשכול 1 לשבוע]והוא המשך לאשכולו זה, ולכן אני מצרפו לכאן.
בעבר עשינו אשכול בנושא סדור ארץ ישראל.
כעת אני אשמח לדון על הנוסחאות עצמם, זה נושא מעניין בפני עצמו. (מי שרוצה לקנות את הסדור יפנה אלי)
כיום רוב ישראל נוהג לחתום בברכה שלאחר קריאת שמע במילים: גאל ישראל. (נוסח התלמוד הבבלי)
מלבד 1) האשכנזים שבערבית של יום טוב כשאומרים פיוט חותמים צור ישראל וגואלו (או מלך צור ישראל וגואלו)
שריד שנשאר מנוסח ארץ ישראל המופיע בירושלמי, ובנוסחאות הגניזה.
2)נוסח תימני קדום (הנהוג היום) החותם גואל ישראל, נוסח זה נשתמר אצל כל יהודי תימן בהגדה של פסח(בתפילה בכל הנוסחאות בעבר ובהווה חותמים גואל ישראל).
3)המתפללים בנוסח ארץ ישראל כיום חותמים צור ישראל וגואלו.
לענ"ד סיבת ההבדל שבבבל ראו צורך להזכיר רק את הגאולה בעבר(גאולת מצרים) ובארץ ישראל שהיו קרובים בציפיתם לגאולה ראו בה' גואל תמידי.
וכך שעוברים על נוסחאות ארצישראליות שונות אפשר להבין את ערכם וחשיבותם לימינו.(כי אנו חיים במובנים מסויימים בקרבה לעולם הרוחני של יושבי הארץ)
יאיר שאקי
תוקן על ידי - קעלעמר - 20/01/2005 14:51:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2005 14:44 |
|
| |
שחרית כתבה:
ואולי כדי ליצור בידול בין גאולת השמע ובין גאולת העמידה.
אם כי מעניין לציין שבנוסחים מן הגניזה יש לא מעט תחינות על בניית בית המקדש "בימינו", מה שאין כן בנוסח הבבלי (באותם מקומות).
מקובלני שאין "סידור" א"י אלא יש "סידורי" א"י. האם אפשר לקבל מידע לגבי מי הוציא את הספר, על אילו נוסחאות הסתמך וכיוב'?
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2005 22:24 |
|
| |
לשחרית
אם המילה סידור מצלצלת 'מילה מילה עד הפסיק האחרון'
אז נכון הדבר שאין סדור ארץ ישראל אלא סדורי א"י.
אך אם מבינים שבסידור יש דברים קבועים יותר כגון: חתימות של ברכות, צורת אמירת ההלל, מילים רבות שבכל אופן היו משותפות לנוסחאות בעלי מוצא ארץ ישראל ומצד שני יש דברים שלא נקבעו אז אפשר לומר בהחלט שהיה נוסח ארץ ישראל,
ובהחלט אפשר לבנות נוסח ארץ ישראלי ולהוסיף לו מנהגים שונים המקובלים בימינו.
דוגמא קטנה ומעניינת זה החתימה צור ישראל וגואלו.
יאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2005 22:37 |
|
| |
נוסח ארץ ישראל הקדמון התאפיין בריבוי אנפין ובריבוי נוסחים. אכן חתימת ברכת גאולה בשמע היא מאפיין די ברור של תפילות א"י, אבל במקומות אחרים יש מגוון אפשרויות,* כולל ברכות מפויטות שנועדו להיאמר במקום הנוסח הרגיל.
דוגמה לריבוי האנפין - חתימת ברכת עבודה בעמידה שונה מנוסח לנוסח. מצינו: "שאותך לבדך ביראה נעבוד", "שאותך ביראה נעבוד", "שאותך לבדך נעבוד" ואם אתה מקבל שברכה אחת מעין שבע גם היא ממקור א"י הרי ששם נאמר: "לפניו נבוא ביראה ופחד".
האם אתם משתמשים בפרויקט של ד"ר אורי ארליך מאוניברסיטת באר שבע שממפה את העלים הליטורגיים מן הגניזה הקהירית. ממצאיו עשויים להועיל לכם מאד!
* אולי זו הסיבה שנוסח ארץ ישראל הקדמון חביב כל כך על הרפורמה ...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2005 22:40 |
|
| |
עוד עניין קטן בענייני דיומא (מוצאי שבת שירה)-
הזכרת את ברכת גאולה מן הגניזה, היום שמעתי על נוסח שבו נאמר: "משה, מרים ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה...".
אמנם לא ראיתי במו עיניי, אבל נשמע מעניין מאד, בעיקר על רקע העובדה שזה הנוסח הנהוג כיום בקהילות רפורמיות רבות ואיני יודעת עם הם ידעו על התקדים מן הגניזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2005 09:51 |
|
| |
יאיר, שאלה:
האם לא ראוי לדעתך לנהוג כמנהג ארץ ישראל הנזכר בירושלמי ושגם הבבלי מתייחס אליו בחיוב ?
אם התשובה היא כן, למה פרשת ויאמר בק"ש של ערבית מופיעה במלואה ולא כמנהג ארץ ישראל ?
(אני מנסה להפעיל קצת לחץ פסיכולוגי )
|
|
|
|
|
