|
|
| נשלח ב-5/5/2004 21:17 |
 |
| |
מסתברא
אתה נתפס לתפל. צא ולמד איך משגעים את העולם מחשש חרק מיקרוסקופי, בלעטל הכי קטן באתרוג, אלפי שטויות של מעוררים על ספק ספחקא של מנהג. ועל מצות עשה דאוריתא אין חוששים לספק??
אם הרמב"ן אומר שיש מצווה דאוריתא - לא יחמירו? כשרבינו תם סובר שלילה זה שעה וחצי אחרי מה שכל ילד רואה בחוש בארץ ישראל שכבר לילה רוב החרדים מחמירים, למה לא לחיוב? למה לא לקיום מצווה?
אי הקרבת פסח זה כרת לכל מי שגר לפנים ממודיעין - למה לא לנסות?
מניחים 3 תפילין ו 18 ציציות למה לא ללבוש כל יום 3 זוגות על ספק מצווה דאוריתא?
וכן הלאה.
ברור שברקע הנימוקים המעשיים עומדת אידאולגיה שלא משנים, שלא מחדשים וכו' אין זאת הלכה צרופה.
לעומת זאת חומרס מחדשים בכל יום.
שיעורים מעולם לא נהגו חזו"א. כיסוי שער לנשים לא נהגו בליטא גדולי ישראל. בכשרות עד אחד נאמן באיסורים היה מקובל וידוע. לא הפרישו תרומות ומעשרות מיבול נכרים בחרם בירושלים.
יש פה משהו עמוק יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 21:26 |
|
| |
משום מה כל המצוות שלך הם מצות "מזרחיסטיות" ומכיון שריח של אג'נדה יש פה, אשים מחסום לפי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 21:33 |
|
| |
אינני מזרחיסט. ואינני נוהג אף אחד מאותם שמניתי.
אבל עצם העובדה שכל המצוות (דאורייתא!!) מסווגות אצלך כמזרחיסטיות הינם הראיה הטובה ביותר שיש אג'נה פוליטית מאחורי אי קיום מצוות מסוימות או החמרה במצוות אחרות.
זו אמירה מרתקת שיש לעמוד עליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 21:38 |
|
| |
.
בבושה קלה, ואולי אף תוך סומק קל, אודה כי הרהורי לבו של מסתברא, חלפו גם במוחי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 23:22 |
|
| |
החומרות בימינו נחקרו היטב במאמרו של פרופ' פרידמן 'מודל השוק', בתוך: בחבלי מסורת ותמורה, תש"ן.
וכן במאמרו של ב' בראון 'חמישה טיפוסים של החמרה מן העת החדשה', דיני ישראל כ-כא, תשס"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 09:00 |
|
| |
יוריקס,
אולי החומרות הם התשובה החרדית למותרות בציבור הרחב (לא רק החילוני). החרדי מחפש לו בקעה להתגדר בה, אינו יוצא למסעדת יוקרה ואינו גולש בהרי האלפים, מה נותר לו? להוסיף חומרה חדשה.
תאר לעצמך את התענוג העילאי לשבת שבועיים אחר פסח בבית הכנסת ולסנן בדרך אגב 'אני עוד לא אוכל חלות השבת, יש איזשהו ספק שמא הקמח היה במכירת חמץ', ושלא לדבר על כך שיש גם אנשים משועממים שדואגים להסב את תשומת לבנו לכל מיני איסורים כגון חלב בכור.
תוקן על ידי - אריק123 - 06/05/2004 9:02:12
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 11:38 |
|
| |
באצ'י - לא הבנתי תגובתך.
אריק - שמעתי ממשגיח על שחיטה בחו"ל שכדי להוסיף משרות למקורבים (המתרבים והולכים), שוקלים באותו ועד כשרות למנות משגיח מיוחד לענין אותו ואת בנו. המשגיח יהיה מצויד בחותמת "ללא חשש אותו ואת בנו - בהשגחה משעת ההמלטה"...
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 01:23 |
|
| |
השכן
התככונתי בציניות שהמנהגים האלו שמנית לא בוטלו בכלל במקומותי
ולגופו של חומרא
חומרא גדולה שבוטלה הלא היא טבילת עזרא לתורה ולתפילה
שבטלוה לטבילותא
אף שהרמב"ם כותב שאף פעם לא ביטל טבילה זו
וגם הבערה ובישול לצורך יו"ט מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 09:18 |
|
| |
.
באצ'י:
ראשית, עלי להתנצל על כי כשלתי בהסבר דעתי, דעתי – ולא דעתו של פרופ' אומן, שרק על ההוכחה המתמטית שלו (לחובבי תורת המשחקים והוכחותיה), אני נשען.
למעשה, שאלתי ובקשתי, אחת:
האם נכון לצייר מציאות כי בהנתן הכללים שניתן רק להחמיר, ולעולם לא להקל, כל חומרה אשר מקובלת במקום כלשהו, צפויה בעתיד להתפשט ולהפוך למנהג ישראל מחייב?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 10:31 |
|
| |
מואדיב
שבוע טוב
ואני לתומי חשבתי שאני מתווכח עם פרופסור.
עם יהודי פשוט כמוני הלא התירוץ פשוט.
אר קודם אחזור על שאלתך.
שאלתך היתה אם כל חומרא - מיום מתן תורה - סופה שתתפשט, אזי בסוף כל הדורת יתמלא כל העולם כולו חומרות.
ועל זה התירוץ כמיטב המסורת היהודית בשאלה אחרת
אם כל האנשים -מיום שהיתה יהודה לגוי- בונים גדרות , אזי אחרי שלשת אלפים שנה תתמלא כל הארץ כולה גדרות?
" כל זמן שירבו הפורצים ירבו הגודרים" החת"ס בתשובה
HAPPPY 33RD
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 10:36 |
|
| |
לא בהכרח אחרי ג' אלפים שנה , אבל אם הם בונים גדרות בקצב יותר גדול מאשר גדרות נהרסים הרי שיש איזושהי זמן שבו תתמלא הארץ גדרות . יתכן שזה יקח עשרת אלפים שנה אבל בסופו של דבר זה יקרה . ודבר זה פשוט הוא ואינו צריך לפנים .
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 11:11 |
|
| |
הניתוח הזה מנסה להעמיד את כל התורה כולה על רגל אחת, ועל כן סופו של ישקף את המציאות על מורכבותה.
החלוקה על בסיס מוצא כשלעצמה היא שמנטרלת חומרות מלהתפשט בקרב כלל ישראל.
מצב אנושי בסיסי זה, שמוכר לנו כבר מאמירות לא מחמיאות של בני א"י כלפי בני בבל ולהיפך כבר בתלמוד, קיים בימינו ביתר שאת.
האם ישיבע בוחור ליטאי יאמץ חומרה ספרדית או חסידית? ודאי שלא. הוא אף לרוב ידע ללגלג עליה בלשון למדנית ולהסביר מדוע היא חומרת שטות שמתאימה לפרענקים.
האם חכם ס"ט למשעי יאמץ חומרה מזרח אירופאית? ודאי שלא. אף הוא ידע לעיתים ללגלג עליה תוך הסתמכות על ספרות ההלכה הענפה.
ואלו רק דוגמאות ספורות.
מה שאולי טשטש את עובדת היסוד הזו, הוא תהליך הישיביזציה והליטאיזציה של הציבור התורני במדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. נוצר מצב שבו מושג היהדות הצרופה זוהה עם הישיבה הליטאית, כך שגם מי שלא צמח בעיירה ליטאית שאף להידמות לטיפוס הליטאי.
בד בבד, עוצבה הישיבה הליטאית הישראלית ברוח הבני ברקית המחמירה (ועל כך הרחיב פרידמן במחקריו).
כך, שבחור ישיבה ספרדי או חסידי למשל, אימץ לעצמו את החומרות הליטאיות-ישיבתיות מתוך ראיית הטיפוס הליטאי כאב טיפוס של יהודי צרוף (אגב, פרידמן טוען שאתוס ליטאי זה הוא שנתן את הטון אף בישיבות הציוניות, ויש מן האמת בדבריו).
ואולם יש לזכור, שבאותו תהליך השילו מעצמם אותם נספחי עולם הישיבות חומרות שהביאו מהבית. לא היה קשה למצוא בחור ספרדי בישיבת חברון שמתחיל את תפילת מנחה מ'אשרי', למשל, דבר שישיש עממי בבי"כ ספרדי לא יהין לעשות. לא קשה להבחין גם בבחורי ישיבות מרקע חסידי עם קפוטת שבת וללא זקן, למשל.
עם התחזקות שס ומעמדם של גדולי תורה ספרדיים אותנטיים כמו הר"ע יוסף, הר"מ מאזוז ועוד, חלה רגרסיה בתהליך הזה, בכל הנוגע לבחורי ישיבות ספרדיות. מי ששמע שיעור של הר"ע יוסף על פסח למשל, ובו נימת לגלוג ממש כנגד החומרות האשכנזיות, מבין את החידוש שבדבר.
דומני שגם הקמת ישיבות חסידיות ברמה גבוהה והתבססות חצרות מרכזיות על שלל מוסדותיהן הביאה לתהליך כזה בציבור החסידי.
הקמת ישיבות ציוניות שמונהגות על ידי רבנים בוגרי ישיבות כאלו, הביאה אף היא למפנה ולנטישת אידאולוגית הערצת האב-טיפוס הליטאי, אף בישיבות שנחשבות למדניות. צא ולמד מה מעמדם של רבנים כהרב אריאל או הרב שרלו, שאינם חביבי המגזר החרדי, בקרב הציבור הישיבתי הסרוג, לעומת רבנים שמרניים יותר.
בסופו של דבר, הפולטיקה מרסנת את חוק ההחמרה. ולענ"ד, טוב שכך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 11:27 |
|
| |
האם אין כאן השפעה של דמויות גדולות כמו הח"ח והחזו"א?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2004 13:47 |
|
| |
) יוצאת חומרה חדשה ואומרים שמן הראוי להחמיר.
2) בן תורה רצוי שיחמיר בחומרה החדשה.
3) לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם, והחומרה מתפשטת לציבור הרחב.
4) נוצרת מערכת שמאפשרת את החומרה, כגון אוטובוס מהדרין וועד כשרות מהודרת.
5) מעתה, כל מי שאינו שומר את החומרא נכנס לגדר איכא דרכא אחרינא ומוגדר כרשע.
תוקן על ידי - אריק123 - 23/06/2004 13:50:40
|
|
|
|
|
