| נשלח ב-5/5/2004 18:20 |
 |
| |
להעיר הרמב"ם במורה אינו מציין שהוא מדבר על הגמרא בפסחים וממילא אין לקבוע שהי' לו גירסא כזאת בגמרא. מעולם לא התגלה מאן דהו מלבד הרמב"ם או כתב יד של הספרדיים שישי שם גירסא כזאת בגמרא שם.
בדורו של הרמב"ם בפרבנציה מקומה של ר' שמואל אבן תבון מביא הגמרא בפסחים ואינו מביא נוסחת הרמב"ם, פשיטא שלא צונזרו אותו.
מר' אברהם בן הרמב"ם משמע שלא היתה גירסא כזאת בגמרא.
עיין בדברי הרב כשר שבירר כל המקורות. וגילה שיש מקור לזה אך לא בגמרא (ולא באתי אלא לומר שלא ימהר להאשים את העדר הגירסא בצינזרה פנימית)
*****************************
לגופו של דיון נסכם שיש הרבה גישות ביחס לרמב"ם ואסכולות אחרות.
1)הרמב"ם והקבלה והאמונה התמימה הם שתי שיטות קוטביות שאין לפשר ביניהם - ר' ששת מספר משיב דברים נכוחים, כך דעת ספר האמונות לר' שם טוב בן שם טוב, עבודת הקדש המהר"ל ר' נחמן מברסלב.
2)השיטה שהרמב"ם הי' מקובל בסוף ימיו כהמכתבים הידועים והתחרט על הקבלה.
3)השיטה שבהסתר למד קבלה ומקורותיו מהזהר - משמעות מחברים כמו בעל מגדל עז ומסורות חב"ד ואחרים.
4)הגישה שמלכתחילה הפילופסיה והקבלה זה רעיון אחד רק בשפות שונות וממילא אין סתירה בין הרמב"ם להקבלה - דעת הרמ"א בתורה העולה
5) השיטה המתווכת, שיודעת היטב ההבדל בין הרמב"ם לקבלה, אך דוגלת שמכיוון שהרמב"ם נכנס להקאנון התורני, איבוד המחבר בעלות על חיבורו, וממילא אם אני סבור שהאמת כקבלה אני יפרש את הרמב"ם כשיטת הקבלה (בפורום זה מכנים את זה בהלכה: הברגה או ג'פרסון), כמו שאנשי ההלכה יפרשו את הרמב"ם בניגוד לכוונתו המקורי וכן כל התורה מלאה בזה. - שיטה זו מצינו אצל בעל התניא בספרו תניא ואצל גדולים אחרים בחסידות, כגון בעל התולדות והרמ"מ מויטבעסק וכיו"ב ובימינו נפוץ הדבר.
6)אלו שאינם מודעים כלל להבדלי שיטות ביהדות בשום תחום השקפתיי, לא רק לגבי הרמב"ם, אלא בכל תחום, אצלם אין הבחנה בין החובת הלבבות למסילת ישרים ובין מסילת ישרים לתניא, ובין תניא לנפש החיים, ובין נפש החיים לכתבי ר' ישראל סלנטר, הכל אצל מוסר והתעוררות ותו לא. והרבה מת"ח גדולים שייכים למסגרת הנ"ל וכן כמובן ההמון ההולכים בדרכיהם.
תוקן על ידי - מסתברא - 05/05/2004 18:23:29
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 18:57 |
|
| |
מיימוני,
גם אני סקרן כמוך לדעת היכן נמצא מסתברא בטבלה זו.
אך אין לי כל ספק היכן נמצאת גינגית בטבלה זו, היא מייצגת ב"כבוד" את מס' 6 בטבלה, ולצערי, כך הם רוב חברי וידידי. (בחיים האמיתיים, לא הוירטואליים...)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 19:07 |
|
| |
אגב, הוזכרו פה אנשי "דעת אמת".
קראתי כמה מהעלונים שלהם, ולדעתי בחלק מדבריהם הם מתפרצים לדלת פתוחה, שכן "קושיותיהם העצומות" הם רק אליבא דהשקפות שמיוצגות ע"י גינגית ודומיה, ובאמת אנשים אלו עלולים להיפגע קשות מטענות אלו.
אך החכמים היודעים להבחין בין "תורה שלמה" של חז"ל ,לבין הדברים שנכנסו בגמ' אגב אורחא ואשר אפשר להגדירם כ"שיחת חולין של ת"ח" , רוב קושיותיהם של דברי "דעת אמת" לא מתחילות כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 19:15 |
|
| |
בעניין "דעת אמת"
אני אמנם אישית די רחוק מהשקפתו של הרב קוק, אולם בכל זאת אצטט רעיון מעניין מאוד שלו. הוא טוען (על פי השקפת הקבלה...) שבכל דבר חייב להיות "טוב" כלשהו, אפילו בדברים רעים. לכן אפילו בכפירה עצמה יש "ניצוצות טובים", והם שלפעמים הכפירה באה למעשה על ידי ההשגחה העליונה כדי לטהר את ה"אמונה הטהורה" מכל מיני סייגים ופסולת שדבקו בה במהלך הדורות.
אני חושב שניתן לומר זאת גם לגבי "דעת אמת". הכוונה שלהם היא, כמובן, לרעה; אולם במובן מסויים יש להם השפעה חיובית על האמונה הדתית, היינו בכך שהם מכריחים בכוח את הדתיים להתעלות מעל ה"אמונה הילדותית" שהורגלו לה, ולשאוף ולהתעלות אל ה"אמונה בוגרת" שה' רוצה שנאמין בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 19:20 |
|
| |
כאשר אני קורא את האשכול הזה על כל מה שנכתב בו אני בהחלט מבין למה שרפו את ספרי הרמבם
הם פשוט מסוכנים לציבור
להכניס את אפלטון ואריסטו לבית המדרש?
או אולי לחלוק על הרמבם כדוגמת הראבד?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 19:43 |
|
| |
יש הבדל בין יהדות על מאפייניה כמונותיאזם, לבין מונותיאזם כדת.
אם אנסה להסתכל על זה מהזווית הדתית: תהליך שתחילתו בהסכמה לעירוי טענות 'דעת אמת' ביהדות, סופו ויתור על הראשון לטובת האחרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 19:44 |
|
| |
אלו שהחרימו בודאי סברו כאופן הראשון של מסתברא.
אמנם תסלחו לי הבורות שבשאלה קצרה זו: האם שו"ת הרשב"א סי' תיד - תיח קשור לנושא הנזכר?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 19:47 |
|
| |
רב צעיר,
לא היית צריך ללכת עד הרב קוק, יכולת להשתמש ברמב"ם (ובכוזרי) בדבריו לגבי הנצרות שהם הכינו הדרך לדת האמת.
את מי זה מזיז ואת מי זה שינה? כמה אחוזים? ב"ה שזה משאלת הלב בלבד. (יש כאלו שיש להם אמונה ילדתות שהולך להיות מהפכה באנשים שיש להם אמונה ילדתות)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 20:01 |
|
| |
באופן דומה למה שנא' כאן על הרמב"ם שמעתי בשיעורים אודות ראב"ע מד"ר מערבי פרץ בבר אילן. היה רגיל לומר שמזלו של הראב"ע שיחק לו פעמיים, עת הוכנס לרשימת המפרשים המסןרתיים והלגיטימיים. האחד, שהודפס כבר במאה ה-15 בתוך התנ"ך המפורש של בומבירגי, וכך הוכנס לקאנון הפרשני. השני, שאף אחד לא קורא אותו.....
שערו בנפשכם מה היתה הדעה עליו, אם היו מוצאים את פירושו בגניזה כהיום הזה.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 20:06 |
|
| |
הלבן,
באופ כללי כן.
בפולמוס נגד הרמב"ם הי' שלשה שלבים.
הפולמוס במזרח בזמן הרמב"ם עצמו, שבעיקר נסוב על אמונה בתחיית המתים הי' מעורבים בזה רר שמואל בן עלי ראש ישיבת בגדד ותלמידיו, ויש ממנו אגרת תחיית המתים (נדפס לאחרונה באיזה כתב עת), וכן מעורב בזה תלמיד הרמב"ם הידוע שעבורו נכתב המו"נ, וגם הוא כתב אגרת בענין (נדפס לאחרונה בהוצאה מדעית) ובגלל זה כתב הרמב"ם אגרת תחיית המתים שלו.
הפולמוס בפרובנס בזמן ר' שלמה בן ההר שהקיף את הגולה האירופאית כולו, שהנסוב על כל גישת הרמב"ם בכל התחומים, שיטתו בהשגחה, במתן תורה ועוד, בו היו מעורבים הרד"ק הרמ"ה מטוללטליה הר"ש משנץ הרמב"ן ר' אברהם בן הרמב"ם, אוסף המכתבים בענין זה נדפס בסוף תשובת הרמב"ם דפוס ליפסיא ו'כתאב אלרסאל' אגרות הרמ"ה (מהדורה חדשה נדפסה לאחרונה בידי דצ הילמן בקובץ בית אהרן)
הפולמוס בתקופת הרשב"א שהתעורר בעקבות אנשים בפרובנס שהתחילו לפרש את התורה בצורה אליגורית דהיינו שהכל משל בלבד ומעולם לא קרו הדברים (מזכיר משהו )
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 20:26 |
|
| |
עדיין לא הבנתי:
אז הנושא השלישי הזה, שאודותיו הערתי, קשור להאשמות על הרמב"ם? ורבנו ידעיה הפניני בעל הבחינות עולם מגונן בזה על הרמב"ם?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 20:35 |
|
| |
ר' אבא מארי טען שאלו שעוסקים בכך הושפעו מהרמב"ם ובעקבות הרמב"ם התעוותו, ולכן טענו שיש להגביל הלימוד בספרי המורה עד גיל כה שנים.
בזמן ההוא לא ניסו להחרים את הרמב"ם, הוא הי' קדוש ומקודש אצל כל הצדדים, רק טענו שהלימוד בספריו שהם מעשה מרכבה - מסוכן לצעירים, כי מפשיטים כל התורה מקנקרטיות שלו, שפירושו שאברהם שורה הוא חומר וצורה, אך לפועל לא הי' קיים כאלו אנשים. כמו כן קיום המצוות נחלש מכיון שעיקר המצווה הוא החכמה, וקיום המצווה כפשוטט אינו אלא להמון.
והרי זה בדיוק - רק מכיון הפוך - הטענה נגד אלו שגרסו שאין ללמדו קבלה עד ארבעים או עשרים וחמש, כי הקבלה מסוכנת, רק במקום שלימוד הרמב"ם גרם הפשטה יתירה, סכנת הקבלה שהיר גורמת הגשמה יתירה ללמוד דברים כפשוטם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 20:46 |
|
| |
אל יחר אפך אם אוסיף לשאול, מה שמעולם לא הבנתי בגלל הסגנון הקשה להבנה של התקופה ההיא:
זה שכותב רבי ידעיה שהרמב"ם נמנע מלפרש פירוש הכתובים על פי הסוד, קשור לקבלה? זה שפירש הרמב"ם פירושים ע"פ הסוד קשור לקבלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2004 20:47 |
|
| |
בנפש החיים מבואר, כי הסכנה בקבלה היא אותה סכנה, וחלילה אפשר לעבור בשופי על מצוות התורה.
לכאורה לפ"ז, מי שלא מבן את הקשר, נמצא שלא הבין קבלה מהי.
ודו"ק.
|
|
|
|
|
) או מתוך אמונה תמימה ש"לא יכול להיות שהרמב"ם הגדול יטעה עד כדי כך"?
