|
|
| נשלח ב-6/5/2004 20:25 |
 |
| |
ספי
בפירוש לא מדובר פה בצורה מדעית אלא בניסוח פילוסופי. יש הבדל עצום בין השניים.
ה"מורה" הוא לא מחקר מדעי באמונות ודעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 20:34 |
|
| |
מי אמר? < קלף, שים לב , יש לי הרגשה שהדובר יפתיע אותך >
"ומה שפקפק הרב המחבר ר' זאב יעבץ על שהכניס רבינו השמות : שכל פועל, גשם החמישי, כוח היולי, שכלים נבדלים שהם פנים חדשות בגבול ישראל- אין לזה שום טעם. כי כל אלה הדברים, הנם רק הסברות שכליות, עד כמה שיד האדם מגעת, לרזי עולם. ואין שום נפקא מינה בכל לשון שיאמרו הדברים. ואיני יודע איזה מקום יש לקנאות יתרה זו? וכי כל דרכי השכל האנושי המה דברים האסורים לישראל? ואיה, איפוא, יפיפותו של יפת אשר באוהלי שם? ואיה השיתוף הכללי מצד צלם אלוקים הכללי שנתן הקב"ה באדם, שמתוך כך אנו מכבדים את כל חכם וישר לב שבכל האדם ואנו מקבלים את האמת מכל מי שאמרה? וצר לנו מאוד! שלמה נכנסו דברים כאלה בצורה של קטרוג על הספר המלא אורה שקדושה כספר ה"מורה", הכולל כל כך הרבה אוצרות של חכמה ומוסר ודעת ה' באמת, למרות מה שישנם בו מושגים אחרים לבעלי שיטות אחרות.....
ואין לנו לדבר על רבינו הגדול שהיה מעניק באמת את החמה המדעית והמוסרית וכל מעלות הקודש והטוהר בקדושתה של תורה אשר בה הגה יומם ולילה לדבקה על ידה בה' אחד, כאילו היו חילוקי לבבות בקרבו והיה נקלע מעבר אל עבר: ב"מורה" היתה עליו רוח אחרת, וביתר ספריו רוח אחרת?! חלילה !!..."
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 20:48 |
|
| |
מואדיב,
באגרת לאבן תיבון שנכתבה לאחר כתיבת מו"ה הרמב"ם מקונן על כך שאין לו פנאי לקרוא את פירושיו של אבן רשד.
כך שבזמן כתיבת המורה הוא טרם הספיק ללמוד את הפירושים הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 21:56 |
|
| |
מואדיב
1. כל מה שדיברתי על "ארבעת מצבי צבירה" הוא רק כתגובה לאותו פלוני שתקף אותי על כך ש"לא הבנתי" למה התכוון הזוהר כשדיבר על ד' היסודות.
2. אני מאוד מאוד מתפלא עליך (ועל שאר חבריך) שלא דייקתם בדברי, לא כתבי מעולם ש"השכלתו" של הרמב"ם באה מחכמי יוון, אלא כתבתי ש"עיקר השכלתו הכללית של הרמב"ם באה משם. במידה ואינך יודע מה פירוש המושג "השכלה כללית", הכוונה למדע ופילוסופיה. וראה עוד דברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש, הקדמה לשמונה פרקים, ולכל אורך מורה נבוכים.
3 ו 4. בעניין אבן רושד, אתה פשוט טועה. הרמב"ם מזכירו בפרוש, ומשבח אותו מאוד. אתה יכול לראות זאת באגרתו המפורסמת לר"ש אבן תיבון, וכן באגרת לתלמידו ר"י בן יהודה. (ע' אגרות הרמב"ם מהד' בנעט, עמ' 70)
וכן קרא בספרו של ש' פינס "בין מחשבת ישראל למחשבת העמים", במאמר "המקורות הפילוסופיים של הרמב"ם" עמ' 151-163.
אמת שאבן רושד היה מתרגם של ספרי אריסטו, ברם בתירגומו יש הרבה מן הפרוש, ראה למשל את פירוש לאתיקה הניקומאכית.
5. אתה נשמע לי כמו אדם אינטליגנטי, ולכן אינני מבין כיצד אתה מתעלם מהעובדה שהרמב"ם רכש את השכלתו הפילוסופית מספרי חכמי יוון ?
קרא היטב את האגרת שלו לר"ש אבן תיבון בה הוא ממליץ לו איזה ספרים ללמוד כדי להרחיב את השכלתו, עיין שם.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 06/05/2004 21:59:31
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 21:57 |
|
| |
איקה
כמדומני שזה לקוח מדברי הרב קוק במאמר שפורסם ב"הארץ", נכון ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 22:15 |
|
| |
הרב אברהם יצחק הכהן קוק - חיבר "מאמר מיוחד" על השגותיו של 'יעבץ' ב"תולדות ישראל" כרך שנים עשר.
אינני יודעת אם הדברים התפרסמו ב'הארץ'
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 22:20 |
|
| |
איקה
הוא אכן פורסם ב"הארץ", כמובן שאז העיתון היה בעל השקפה "קצת" אחרת, ואכמ"ל ...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2004 22:26 |
|
| |
אשריך!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 01:17 |
|
| |
אני לא מצליח להבין כמה דברים כאן
א. הרי הרמב"ם כפי שתואר כאן חלק עלן דעת חכמי ישראל הקדמונים בעניני הטבע, בגלל שהמדע בימיהם היה "חסר". אם כן הרי ברור כיום שהמדע של ימי הרמב"ם ושל הרמב"ם עצמו אינה רלוונטית, ובמילים אחרות אני חושב שאף אחד לא היה מוכן לעבור ניתוח בידיו של הרופא המלכותי "הרמב"ם" לפני שילך לאוניברסיטה וילמד את כל תורת הרפואה מחדש. כלומר אני טוען שהידע של הרמב"ם לא היה מבוסס, לדוגמא הרמב"ם מאמין (סליחה על הביטוי) שישנם גלגלים שקופים בעלי רצון עצמי שהם הם המזיזם את כוכבי הלכת ושאר גרמי השמים במסלולים שונים מסביב לכדור הארץ (הוא מוכיח את זה בצורה פילוסופית {הל' יסודי התורה})
ממילא אני שואל מדוע זה כ"כ משנה מהי דעת הרמב"ם ומדוע אתם מתיחסים לידע ה"מדעי" שלו בצורה אחרת מלמשל הידע המדעי של בעל ספר הברית.
ב. הרמב"ם הרי כידוע הושפע מאוד מחבמי יוון ובראשם אריסטו, מדוע זה לא לגיטימי לחלוק עליו ולומר שהיה אסור לו ללמוד מהם ושבגלל זה דיעותיו פסולות (כך היא דעתו של הגר"א ביו"ד הל' ע"ז)
ג. בנוגע ל"קבלה" הקבלה הרמח"לית רחוקה מאוד מהגשמה ובהחלט ניתן לסווגה כשיטה פילוסופית חשיבתית בפרט בדרך שהיא מבוטאת בספר "דעת תבונות"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 01:37 |
|
| |
א. הרמב"ם מלמד אותנו שלגיטימי לחלוק ולא לקבל סמכות בעניינים מדעיים . כמובן שזה חל גם על הרמב"ם ואף אחד אינו חולק על זה . ואם תאמר שאותו דבר יחול גם על עצם דברי הרמב"ם שאין לקבל סמכות אז ראשית , דברי הרמב"ם הנ"ל אינם בגדר 'מדע' ושנית בכל מקרה אתה מקבל את העיקרון שאין לקבל סמכות .
ב. זה לגיטימי לחלוק עליו ועוד יותר לגיטימי לחלוק על הגר"א .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 01:48 |
|
| |
אשר
חוששני שלא ירדת לסוף דעתי. מעולם לא הצגתי את "הידע המדעי של הרמב"ם" כמין אמת אבסולוטית. מה שחשוב לגבי הוא לא הידע המדעי של הרמב"ם, אלא השקפת העולם שלו.
אגב, הרמב"ם עצמו היה מודע לכך שייתכן והידע המדעי שברשותו אינו נכון, כפי שהוא כותב במורה נבוכים:
...זו היא המבוכה באמת, וכבר ביארתי לך על פה שכל זה אינו מחייב בעל התכונה, לפי שאין מטרתו להודיענו צורת מציאות הגלגלים היאך היא, אלא מטרתו להניח תכונה שבה אפשר שיהו התנועות סיבוביות ואחידות ותואמות את הנישג לעין, יהיה הדבר כך או לא יהיה . וכבר ידעת כי אבא בכר אבן אלצאיג בדבריו בטבעיות מסופק אם ידע אריסטו יציאת מרכז השמש ושתק מכך ועסק במה שמתחייב מן הנטיה מפני שפעולת יציאת המרכז אינו נבחן מפעולת הנטיה, או שלא השיגו.
והנכון שהוא לא השיגו ולא שמע עליו כלל, כי המדעים לא הגיעו לשלמות בזמנו, ואלו שמעו היה מכחישו בתוקף רב, ואלו נתברר לו היה נבוך בכל מה שהניח במין הזה מבוכה גדולה.
...זהו כל מה שיש בידי בשאלה זו, ואפשר שתהא בידי זולתי הוכחה יתבאר לו בה אמתת מה שהוקשה לי, ותכלית החשבת האמת אצלי הוא, שאני הודעתי בפירוש את מבוכתי בעניינים אלה, ושאני לא שמעתי הוכחה על שום דבר מהן, ולא ידעתיו. (מורה נבוכים ח"ב פרק כד; עיין שם בהרחבה http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/b9-2.htm#1)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 02:13 |
|
| |
מצו"נ
בודאי שכך.
רב"צ
השאלה היא אם כן מדוע אתה כ"כ מקדש את הניתוח הפילוסופי של הרמב"ם בעוד הוא בנוי על יסודות הגיוניים רופפים למדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 02:22 |
|
| |
אשר
כתבת: השאלה היא אם כן מדוע אתה כ"כ מקדש את הניתוח הפילוסופי של הרמב"ם בעוד הוא בנוי על יסודות הגיוניים רופפים למדי.
כמה שאלות:
1. מתי ראית אותי "מקדש" את הניתוח הפילוסופי של הרמב"ם ?
2. מדוע אתה חושב שהניתוח של הרמב"ם בנוי על "יסודות הגיוניים רופפים למדי". כמדומני שלא הרבה התפתח מאז ועד ימינו בתחום הלוגיקה (מלבד אי-אלו שינויים קלים) ?
3. שמא כוונתך לא ל"יסודות הגיוניים", כי אם לאינפורמציה מדעית ?
|
|
|
|
|
