קצת על גישתו של בלומנטל לרמב"ם: (ציטוט מעבודה שנכתבה על
ר' אברהם בן הרמב"ם). מבלי להכנס לשאלה האם בלומנטל צודק, הרי גישתו היא
הפוכה מהמקובל במדע על הרמב"ם.
<בלומנטל לא התייחס בפרוש לר' אברהם אך התייחס בצורה כללית
למשפחת הרמב"ם. כפי שציין פנטון הרי הרמב"ם נראה כרציונליסט היוצא דופן
במשפחתו, ר' מיימון וצאצאיו המיסטיקנים . בלומנטל משייך את משנת הרמב"ם
לגישה שהוא מכנה 'מיסטיקה אינטלקטואלית'. לדבריו הרמב"ם רואה את
הפילוסופיה כבסיס למיסטיקה, כאשר הדרגות העליונות הם לא ההתבוננות
הפילוסופית אלא האהבה והעבודה שבאות בעקבותיה . הוא מציין שהיו מסורות
במזרח בזמן צאצאי הרמב"ם שקראו את המורה כחיבור צופי . בלומנטל התייחס
במאמרו במיוחד לתפילה ולתפילה המתבוננת בפרט . גישה זו פותרת את הסתירה
שהוצגה לעיל. יש לה יתרון על פני האפשרות הקודמת בכך שר' אברהם שמטרתו
לגלות את הסודות מתפרש כפשוטו ואלו הרמב"ם שמבטיח לקורא שספרו הוא אזוטרי
ומסתיר במכוון את הסודות מתפרש על פי כתבי בנו. לדעתו של בלומנטל הבנה זו
במשנת הרמב"ם עברה במסורת במשפחת הרמב"ם.
פרשנותו של בלומנטל לרמב"ם חוצה את הדיכוטומיה בין פילוסופיה
ומיסטיקה. חלק מהסתירות בין ר' אברהם לאביו הינן סתירות בדברי הרמב"ם עצמו
ויישובם של סתירות אלו בדברי הרמב"ם מיישבות את הסתירות שבין ר' אברהם
לבנו. לדוגמא, בלומנטל סיכם מעלות עובדי ה' אצל הרמב"ם ע"פ משל המלך של
הרמב"ם , כאשר הרמה השישית היא הרמה של היודעים פיזיקה ומטאפיזיקה והם
נמצאים אצל המלך בפנים, והרמה השביעית הם העומדים כל הזמן לפני המלך והם
הנביאים לרמותיהם. ניתן לדמות את הפרוש של ר' אברהם לעובד ה' בדרגה השישית
או השביעית של אביו .>
_________________
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 09/01/2009 14:31:58
 |
|
|