|
|
| נשלח ב-7/5/2004 10:27 |
 |
| |
אנשים פה בפורום שכחו איך להשתמש במילון בחיי.
הגיון חביבי, הוא התהליך שמוחך מפעיל על מנת לעבד את המידע (הפרספציה) שמגיע מחמשת חושיך על מנת להגיע לקונספציה. זה לא תהליך מובן מאליו אצל האדם וצריך לאמן את המוח בכדי לעשות כן. יש אנשים הבוחרים לא להפעיל את ההגיון במודע והם חיים כחיות. שהם (החיות) חסרי הגיון ושרויים בעולם הפרספטים ולא עולם הקונספטים. המוח שלהם מפרש את חמשת החושים לאינטגרציה אוטומטית של רפלקסים, אינסטינקטים ומעט נסיון חיים. לא לתוך קונספטים. למרות ובגלל שמוחם של חיות מוגבל הוא- החיות מגיבות באופן "הגיוני" למה שהחושים משדרים להן. לדוגמא- שועל מבחין בעיניו בדבר מה כתום מרצד, אפו מבחין בריח שרוף ולא טבעי ופניו מבחינים בחום הנפלט מהמרצד הכתום- מוחו משדר לו- סכנה, ברח. אדם המבחין בכל אלו יתפוס את הקונספט "אש" ואם יפעל בהגיון יוכל להשתמש בה לתועלתו.
מותר האדם מן הבהמה בכך שהמוח שלו יוצר אינטגרציות מקונספטים ולא מפרספטים. ואתה, חוש לך לחנות המילונים הקרובה ורכוש לך מילון במיטב כספך.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 15:46 |
|
| |
מציץ_ונפגע
הבן אדם זקוק לניתוח הערמון
קרצמיך הוא מנהל מחלקה בבי"ח קאלאמביה ניו יארק
קלוצמך וקושמיר הם רופאים תורנים בקופת חולים
ההגיון אומר תוציא את כל הערמון וגמרנו
קרצמיך בעצמו אומר שלא מבין למה, אך רוב הרופאים יודעים שהניתוח לא מועיל וזה יחזור במקום אחר וחבל לאבד את החלק החשוב הזה עם כל הסיבוכים
הוא אומר שאפשר להציל את הערמון על ידי טיפול אלטרנטיבי, אין לו עוד סטטיסטיקה של כל העולם, אבל אצלו זה עובד במאה אחוז
קלוצמיך אומר אני לא בדיוק מבין איך הרפואה עובדת אבל לקראצמיך יש יותר נסיון ואני לא רוצה לנתח.
קושמיר אומר לנתח שכן למדו הפרופסור קראצמיך לסמוך רק על עצמו. ומסביר לך על פי כל כללי הרפואה שהוא יודע שכך יוצא לו על פי כללי ההגיון. ואם קלוצמיך לא מבין אז שילך ויחטוף קוגל ופערפיל וילקק וכו' וכו'
כשהפציינט מתחיל לטעון עם קושמיר עונה לו קושמיר:
אתי אל תדבר אני תלמידו המובהק של קראצמיך והוא למדני לא לסמוך על רופאי אליל. ומה עוד שקלוצמיך קורא לי קעפעלע. לנתח תיכף!
בנתיים נודע לך שהקושמיר צריך בדחיפות עוד ניתוח אחד כדי לקבל עלייה בדרגה. כלומר יש לו תאוות הניתוח. אבל ההגיון שלא בכל זאת בריא מאוד
מה שלום הערמון?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 15:58 |
|
| |
ווטו
"איך מגיע בעל הסמכות העליונה למעמדו אם לא שהגיונו פרץ את כל הסמכויות שתחתיו. הרי הוא לא נולד בעל סמכות עליונה ואף לא הגיע לכך ביום אחד"
בנידון שלנו הסמכות העליונה הוא דבר שנתפשט בכל ישראל
ואתה צודק. בנתיים אנחנו יוצאים מהסמכות שהרמב"ם הוא בעל סמכות עליונה...
אנחנו בפארום דת ואמונה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 16:10 |
|
| |
וואללה איך בלבלת אותי . אם אנסה להבין מה בדיוק קורה שם בין שלישיית הרופאים הזאת יכאב לי הראש.
בכל מקרה כנראה שהתקדמנו במשהו .
אתה יכול לעשות מה שאתה חושב לנכון. אני מנחש שתלך לרופא שמרפא על פי כתבי הרמב"ם , ומן הסתם זה גם יועיל לך מאד . או אולי תתיחס ל'הסכמת כל הרופאים' לקבל את סמכותו של גאלינוס או היפוקרטס. בכל מקרה בהצלחה עם הערמונית !
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 16:19 |
|
| |
מציץ_
חשבתי שהדוקטורים המכובדים הם חבירך. גם לי לקח זמן להתוודע אליהם
בפעם הבאה תתנהג כמו יהודי ותגיד ראובן שמעון לוי...
זולת אם אתה ליטאי פדנטי...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 16:21 |
|
| |
באטצ'י
נו, קראת את דברי הכסף משנה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 16:29 |
|
| |
ראובן שמעון לוי היו יהודים מאנ"ש?? הלא הם היו סתם פרענקים . בחרתי שמות בעלי צליל יותר יהודי מהשפה הטמאה הזאת העברעיש .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 17:59 |
|
| |
באטשי (that's the correct spelling),
All kidding aside.
Lately I haven't got the time to write much in here (although I am still a dedicated follower of all the debates). However, I feel the need to respond to your recent arrival to this forum.
First, I like your sense of humor (although in Yiddish, your humor has more spunk), and I am glad that you chose to participate here in the discussions. I hope your stay would be worthwhile to you and all in here.
Now, as someone who read some of your comments in other forums (some of which I liked very much), I am keenly aware that you went through a process of disillusionment in your own religious, or rather Chasidic, attitudes in life. Figures of authority once held in almost divine awe during your formative years, somehow began to lose their eminence in your adult years. You started to question certain things and accordingly certain attitudes began to change.
The majority of people in this forum are genuinely searching for meaning and understanding in all areas of life; religion; philosophy; morality, and yes, pleasure and enjoyment of life, too. I don't think that you viewed yourself as a lecherous imbecile, when you began to question some of the ''tenets of faith'' of your late Rebbe. You probably came to a realization that certain things that you were imbued with from early age, don't really hold much water (although, I would caution against throwing out the baby with the bathwater), which progressively led you in a different path and understanding of life.
So my question is: why can't you accord the same intellectual respect to the other participants of this forum? I can understand that you still view the חתם סופר or the רמבם, let alone the גמרא , as unquestionable figures of authority, while you somehow eliminated others, more recent figures. But that doesn't necessarily mean that all other people must share in your exact views, and that doesn't automatically render them imbeciles and lechers.
I would recommend that you take your time, and study many of the recent debates in this forum in greater detail, and weigh all the angles of the debates, before you decide on some of the issues being discussed, and especially before meting out judgment on others.
Please don't take this as a ''Mussar Drusha.'' I truly hope that you would contribute greatly to the discussions in here, and find your time in here well-spent.
א גוטן שבת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 18:08 |
|
| |
אריה שאג
ברוך שהחינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה !
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 18:29 |
|
| |
באטשי
אני מצטרף לרב צעיר, עכנאי ואריה שאג בהערכה לכשרונך וחוש ההומור שלך.
אריה שאג כתב לך תשובה ארוכה ומנותחת, כדרכו בקודש, אך אני לא אתייחס לשאלות ביוגרפיות, אלא לתוכן.
בדבריך הראשונים, אני מזהה התנגשות בין שני עקרונות הכרעה ובירור:
א. הגיון.
ב. קבלת הרוב.
אדגים רק את השימוש השני, כי הוא חשוב. ציטטת את הרמב"ם שהתלמוד מחייב מפני שנתקבל.
יש לי שתי הערות על דבריך אלו, והן הערות יסודיות לדעתי. הן נידונו שוב ושוב ושוב בפורום, ומסתבר שצריך לחזור על הדברים.
ואלך בסדר הפוך.
א. הקבלה כשורש המחוייבות לדין התלמוד - האם זה המקור שעליו אנו מסתמכים?
גם אם נאמר שכן, קבלת העם אינה יכולה לערער על מה שנתפס כאמיתי.
נניח שהיתה קבלה ששתים ועוד שתים שוה חמש. האם זה יכול לחייב מי שיודע חשבון?
כן, אני יודע שהדוגמא מופרכת. אני רק בא לומר שהשכל הוא אוטונומי, ובמקום שבו יש הבנה וידיעה, הקבלה והמסורת עלולים לעמוד בספק.
זה במישור העיוני. איך ראוי לנהוג למעשה? יש על זה סוגיות על גבי סוגיות. כאן ענייני להצביע על החילוק.
לפיכך, אם יש מי שמערער על הזוהר בשל טענות מחקריות, לא יעזור להפנותו אל מה שהוא נתקבל. צריך טענות ענייניות, לא סמכותניות.
ב. המלה "הגיון" אינה חד משמעית, עד כמה שידוע לי. גרגור הציג אותה כשם לפעילות השכלית של האדם. אני משתמש במילה זו בדרך כלל כשם נרדף ל"לוגיקה".
בכל אופן, בוודאי שההגיון לבדו אינו יכול לשמש מקור ידיעה.
אבל - זה מקור חשוב מאד לשלילת טעויות.
למשל, ההגיון מלמד אותי כי לא יתכן שראובן יהיה רווק ונשוי בו זמנית, לא כל עוד המונחים האלו משמשים במובן המילוני הרגיל.
לפיכך, למרות שצריך להיזהר מיומרות של ההגיון בשימושיו השונים, זה הכלי הטוב ביותר שיש לנו.
ולעניין סמכותנות
כפי שהעיר וטו (אולי בשם בוגי?), הסמכותנות היא קיצור דרך. במה שאיני מתמצא, אני סומך על המומחים. כשיש כמה מומחים, או שאני חושד בהם, כמו במקרה של הפרופסורים שלך לרפואה במשל המצחיק והיפה הזה, אני משתמש בשילוב של הגיון ובדיקה עם סמכותנות. אבל כל עוד אני כפות לשלושת הפרופסורים האלו, אין לי מנוס אלא להסתמך עליהם. שכן איני מבין ברפואה בעצמי.
אבל בדברים שאני כן מבין ולומד, אני מצפה ממי שטוען שהוא מומחה גדול ממני שידע לענות לקושיותי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 18:37 |
|
| |
באטצ'י
כתבת לעיל:איני מבין מה אתה מצטט. הלא שאלתי היתה האם מדרכי החכמים לאדם לסמוך על ההגיון לבד כבר סמכא במסקנותיו. מלשון הרמב"ם שהבאת משמע שלא :"וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהן, וינער כפיו מהן ויתלה בדברי יחיד מן החכמים ע"ה," החולשה שהיא דברי יחיד. אבל אם היו רבים אז לפ"ד אלו יבטל דעתו. עכ"ל.
ראשית אני מבין שלא טרחת לקרוא את כל האגרת, שאחרת לא היית אומר זאת, עיין שם היטב.
שנית, מה שהרמב"ם כותב לגבי "דעת יחיד" הוא בסך הכל אפולוגטיקה, שהרי הנידון שם הוא האם האסטרולוגיה היא אמיתית או לא. והרמב"ם כידוע סבור שהיא שטות גמורה, ויתר על כן איסור גמור מן התורה:
איזה הוא מעונן--אלו נותני העיתים, שאומרין באצטגנינות [=אסטרולוגיה] יום פלוני רע, יום פלוני טוב, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני.
אסור לעונן, אף על פי שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהסכלים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמה. וכל העושה מעשה מפני האצטגנינות, וכיוון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמיים--הרי זה לוקה, שנאמר "ולא תעוננו" (ויקרא יט,כו). וכן האוחז את העיניים, ומדמה בפני הרואים שעשה מעשה תימהון והוא לא עשה--הרי זה בכלל מעונן, ולוקה. (הלכות עבודה זרה, פרק יא הלכות ח-ט)
וזאת למרות שכידוע חז"ל דווקא כן האמינו באסטרולוגיה (ראה למשל בבלי שבת קכט ע"ב, שבת קנו ע"א-ע"ב ועוד).
לכן כדי "לרכך" את דבריו הוא אומר שאלה מחז"ל שהאמינו באסטרולוגיה היו רק "יחידים" ובוודאי שרובם של חז"ל לא האמינו בה. דעת לנבון נקל שאין זה נכון, שהרי אין שום דעה בחז"ל שאומרת במפורש שהאסטרולוגיה אינה נכונה, אלא לכל היותר יש דעה ש"אין מזל לישראל" אבל בוודאי שלשאר העמים יש. כך שברור שדבריו שאותם ציטטת הם אפולוגטיקה.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 07/05/2004 18:39:53
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 18:41 |
|
| |
(אין זה מענין האשכול, אך יש כאן הודאת בעל דין מרב"צ שששיטת הרמב"ם זרה לרוח רבותינו בעלי התלמוד ובעלי המסורה. והמשמעיות לכך רבות והרות גורל)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2004 18:45 |
|
| |
מסתברא
האם אתה צריך אותי כדי להבין זאת, מה לא ברור בדברי הרמב"ם במשנה תורה שאותם ציטטתי ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2004 20:34 |
|
| |
מסתברא
האם הרמב"ם אינו שייך לפנתיאון ? מדוע אתה שש כל כך על הודאת בע"ד ?
|
|
|
|
|
