|
|
| נשלח ב-9/5/2004 14:51 |
 |
| |
ביאור לשיר בר יוחאי בהערות ל"זמירות של שבת" מהדורת נפתלי בן מנחם קנב-קנז.קיים גם ספר שלם המוקדש לכך,של ריא"ז מרגליות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 17:35 |
|
| |
מענין לראות
שווטו פירש את המשפט הזה . כמעט מילה במילה , כפשוטו .
והוא זה שנחשב ל"מבריג" .
לעומת ה"מתנגדים" (לא במשמעות המקורית של המילה) שמיד קפצו להסביר שהכונה ה"אמיתית" וה"מקורית" היא ריבוי אלוקות וכיו"ב .
האמת , שמתמיה זה כבר מזמן לא ...
נו , מילא .
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 17:37 |
|
| |
'ביקורת תהיה'!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 17:43 |
|
| |
איקה ???
רצית לספר לנו משהו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 17:50 |
|
| |
חבל"ז...אם לא הבנת...
בסוף אחרי כל ההסברים תסכים על מחלוקת סמנטית...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 17:54 |
|
| |
טוב,
איך שבא לך .
כל טוב .
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2004 18:02 |
|
| |
אמת ,
אף אני הק' מצטרף לדבריך .
בברכה .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2004 20:11 |
|
| |
דוד,
תפענח עבורי את הההבדל בין שני הסמיילים.
הראשון מראה שביעת רצון ושמחה ואילו השני? בכיה מסטרא דא ושמחה מסטרא דא
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2004 02:38 |
|
| |
שמעתי שמישהו שאל את הרה"ק מצאנז מתי יאמר תיקון רחל או תיקון לאה.
והשיבו אם להרחל והלאה שבתיקון עוד יש איזשהו שייכות להרחל ולאה שבשוק, זה לא בשבילך.
כל בר בי רב יודע שכל הדברים שבקבלה הם משלים, וזה הקושי בלימוד הקבלה לאלו שלא הטהרו, כי יגשמו את הדברים.
ולאלו החכמים בעיניהם ורוצים להצמיד את דברי הזוהר בענין זו"נ לפאגאניזם (ר"ל) תשובתם בצידם כי גם הנביאים גנבו מהפאגאניזם
כי בועליך עושייך אלקים צבקו"ת. וזיל קרי בי רב הוא .
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2006 19:01 |
|
| |
וטו
אני מתפעל, כרגיל מכוח הסברה שלך ומיכולתך ללמד זכות.
האם כוונתך לטעון שאלו שמדברים על ספירות וזיווגים מתכוונים רק לאיזה רעיון רחוק שבקושי נכנס במילים ובוודאי שאין מאחוריו שום מציאות שהוא אמור להצביע עליה? כאילו בעליונים יש מציאות מסויימת, נוקשה וקשיחה, שמתנהגת בדיוק לפי האמור בזוהר, בתיקונים ובכתבי האר"י?
אם זו כוונתך, הרי אתה ודאי מלמד זכות על מפורסמים בעם ישראל, ואני רואה מהתגובות שיש בין חכמי הפורום שנהנו מדבריך.
אבל בשם היושר האינטלקטואלי אני חושש שאינך צודק. ולא זו היתה כוונת הכותבים, ולא זו היתה כוונת רבים מהדורכים בדרך הזו.
וכמובן אפשר שאני טועה מכל וכל, ואשמח להתבדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2006 21:27 |
|
| |
מיימוני,
גם אני איני חושב שהיתה להם שפה ברורה וידע מילולי ברור שא"כ לא היו מחפשים שפה רחוקה ומשלית מדי. אך תחושת היושר יוצרת אידיאולוגיה שלא מדעת תת מילולית. לכן אם נניח שאותם בני אדם כתבו מתוך תחושת יושר ייתכן שאלה המילים שפותחו בזמנם.
גם על הצד שהם כיוונו לדברים אחרים, כל שלא ידוע ההפך הם משמשים אסמכתא נאה ולמה להפסיד את הפנינים שניתן למצוא בדבריהם שבע"כ הם חלק מהספריה התורנית.
ירוחםשם [בלינק שהביא לינקזצר],
טענת "כי הלשם יחוד מדבר על שתי רשויות המנהיגות את העולם". התוכל לפרט היכן ואם הנך מזהה כן גם לפירוש שבאשכול זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2006 00:12 |
|
| |
ווטו.
כששאלו את בעל חוות יאיר על פרוש הלשם יחוד הוא טען שאינו יודע. האמנם??.
בתרגום לעברית פשוטה אנו מבקשים ליחד(לאחד) את הקדוש ברכו (זכר)
ושכינתה (נקבה) ולאחד את שני השמות לאחד
מכלל זה אנו לומדים שיש שנים זכר ונקבה.
איך זה מתישב בדיוק עם האמונה ביחודו של ה"??
אתה יכול ודאי להגיד שאני לא מבין.וכו.וכו.
מראש אני אומר לך שאתה צודק. אני באמת לא מבין
|
|
|
|
|
] הוא לעדן את המושגים דהיינו להוריד את הכנפיים המיותרות למי שכבר מבין בלעדיהם [כרעיון הורדת השלא לשמה כאשר הגיעו ללשמה].
