|
|
| נשלח ב-14/5/2004 01:51 |
 |
| |
באטצ'י
לא הבנת אותי נכון . אמרתי שיש להפריד בין שני סוגי הדיונים . לא אמרתי שאין לדון בזה כלל ודו"ק.
ולגבי האופן שבו פסקו הרבנים יש הרבה תהיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2004 01:57 |
|
| |
מציף_ונצגע
איך רצית שיפסקו?
אדרבה כתוב אתה הנוסח
אבל בנוסח אשכנז הרציני
לא כמו הדאקטער צעטל שלך הכתוב נוסח ספרד
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2004 03:21 |
|
| |
מו"נ
(למה לא חשבתי מזה קודם, אתה יודע מה זה עשה לשפם שלי, אתך הסליחה) 
חן חן לך על הלינק
אבל שמה רק מלבנים את השאלה
כפי שהבנתי טענותיך היו על צורת התשובה
תוקן על ידי - baachi - 14/05/2004 3:27:02
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2004 11:01 |
|
| |
אתמול הייתי בדיון אצל ר' מנדל שפרן שדנו על השלכות ממזרים שהוריהם נישאו ע"Hי כסף קידושין של תחליפי ע"ז שדמיהם אסורים עד סוף העולם הקידושים לא תופסים והבנים ממזרים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2004 13:51 |
|
| |
באטשי
אינני מביע עמדה ביחס לשאלה האם אכן מדובר בתקרובת עבודה זרה . אינני יודע כי לא למדתי את הנושא . אבל בכ"ז יש לי תהיות לגבי ההתנהלות סביב הפרשה :
א) בהמודיע פורסם בתחילת השבוע פסקו של הרב ווזנר . בדברים שהופיעו שם היה קביעה מאד מהוססת שמדובר ב'ספק חשש עבודה זרה' . מהדברים כפי שפורסמו שם ניתן היה להבין שהפסק הוא שמכאן ואילך אין לקנות פאות חדשות משער טבעי הבא מהודו , ויש להשתדל להשיג פאה שאין עליה חשש . כלומר שאין כאן איסור אלא לכתחילה ובדיעבד אפשר עדיין להשתמש בפאות עד שפאה חדשה תהיה בהישג יד . אם אכן אלו כוונת הדברים , למה לא יכלו להיאמר בשפה יותר ברורה ? אם אין זו הכוונה מה ההסבר ללשון הלאקונית ?
ב) כל זה לא הפריע למדביקי מודעות לכתוב שדעת הרב ווזנר ביחד עם שאר הרבנים הוא שמדובר בתקרובת ע"ז גמורה , ללא שום מקום להקל .
ג) ברחוב החרדי נוצר אוירה קשה של עליהום שבו טוענים שאותם רבנים מעטים החוככים בדעתם להקל עושים זאת משיקולים פסולים של 'לקנות שם בין הגדולים' וכדו' . דבר זה משרה אוירה של חשש על אותם רבנים שאינם מליגה א' של ה'גדוילים' , המונע מהם לומר את דעתם אפילו בשיחות פרטיות כי מי מחפש צרות . ניתן לראות את העובדה הזאת גם אצלך שאתה תוקף תלמיד חכם המנסה לנתח את השאלה על פי דרכו בסגנון 'וה' יאיר עינך' ו'צואה צואה צואה' . וזה למרות שדרכה של תורה היא לדון ולפלפל , ולא יהיו דברי הרב אלישיב או הרב ווזנר אלא כדברי בעלי התוס' והראשונים שאנו דנים בהם ומקשים עליהם ולעתים אף משאירים בצ"ע . אלא שברגע אחד הפך הענין הזה לעיקר אמונה שאסור להרהר או לערער עליו . כיצד קרה הדבר ?
ד) בעיתוני סוף השבוע החרדיים כבר פורסם שהרב ווזנר מורה לשואלים לזרוק את הפאה . הדברים עומדים בסתירה לפסק כפי שפורסם בהמודיע . האם פעל כאן מכאניזם של פידבק שבו הרבנים איפשרו לגורמים אינטרסנטיים לפמפם ולגרום להיסטריה ציבורית סביב הנושא עד שהם עצמם נגררים להחמיר יותר ממה שחשבו מלכתחילה ?
ה) אני גם מתפלא שבדור ההיי-טק והאינפורמציה צריך לחכות כל כך הרבה זמן כדי לברר דברים כאלה . לדעתי חיפוש פשוט בגוגל והתייעצות עם חוקרים ומומחים בתחום יש להם ערך גדול הרבה יותר לבירור המציאות , מאשר שליחת דיין שספק עם יודע בין ימינו לשמאלו בדברים כאלה . כפי שדימה זאת אחד מחברי , הדבר דומה למצב שבו ההודים שולחים שליח למירון בל"ג בעומר בכדי לברר האם השערות מוקרבות לאליל רשב"י והשליח חוזר ומספר להם שהשערות מוכנסות לכלים שקופים מיוחדים הנקראים 'ניילון' ולכן אין ספק שזה תקרובת לאליל .
ו) כפי שראית באשכול שציינתי לך , כל האינפורמציה שיש לנו הן מהמומחה שהובא בעיתון , פרופ' בידרמן , והן מאתרי האינטרנט של ההודים פשוט סותרים את דברי השליח שהשערות עצמם מוקרבים לאליל . בעיני קרוב הדבר שהיתה איזושהי אי הבנה של השליח . ועל כל פנים אני מסתפק מאד אם הרבנים מודעים בכלל לקשיים המתודולוגיים בפיענוח דברים כאלה והאם הם יודעים איזה שאלות צריך לשאול כאן.
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 14/05/2004 13:53:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2004 14:06 |
|
| |
אני מתנצל על הציניות האמורה להשתמע מדברי, אולם האם אין כאן איבוד פרופורציות?
בשבוע שנהרגו 11 חיילים, כשיש דיון על עקירת אלפי יהודים וחיי כל אחד מאתנו תלויים לא מנגד, כי איננו יודעים היכן יתפוצץ המחבל הבא ח"ו (היה לא תהיה), הנושא הכי חשוב הוא האם ללכת בפאה מחברה א שעולה 2000 שקל או למסור את הנפש ולקנות פאה מחברה ב שעולה 3000 שקל? וזו כמובן מסירות נפש עצומה וק"ו לחבוש מטפחת או כובע (הכי גרוע, האשה החרדית עלולה להדמות למתנחלת)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2004 16:01 |
|
| |
אריק, אני לא מבין מה הציניות הזאת . אתה יודע שהבעיה איננה ההידמות למתנחלות (האם נשות מא"ש החסודות דומות למתנחלות ?) . יש כאן הפסד ממון של מאות דולרים ואולי יותר למשפחות שסכומים כאלה משמעותיים מאד עבורם בפרט בתקופה זו, שלא לדבר על הפסד הממון העצום לעסקי הפאות . ומצד שני יש את החשש של איסור תקרובת ע"ז ואנשים צריכים לדעת מה עליהם לעשות .
אני מתערב שגם אתה לא ישבת במשך כל השבוע על הרצפה בוכה ומתאבל מהבוקר עד הערב על דם ישראל שנשפך כמים . התעסקת גם עם עניינים שוליים יותר , למרות הכאב העצום על מה שקורה במדינה. מבחינת הציבור החרדי מדובר בצדק בנושא בוער ואיני רואה מקום לטענות האלו .
דרך אגב , ראיתי מודעות ברחוב שביום רביעי השבוע התברר שמדובר בתקרובת ע"ז גמורה שלא כמו שחשבו מקודם שמדובר רק בחשש תקרובת . האם מישהו יודע מה היה המידע החדש ? (על ההנחה בכלים הנקראים 'הונדי' כבר דיברו קודם לזה) .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2004 18:59 |
|
| |
מתבסס על הבנת הרב דונר שדיבר עם אחד המתגלחות שאמרה שאלהים שלנו אוהב שערות, וממילא הסיקו מכאן שעצם התגלחת מהווה העבודה והוי זה כעבודת פנים.
במחכתה"ג כמה קלוש ההסתמכות על ביטוי חסר משמעות כזה. זמצו"נ הביא ראי' טובה ממירון שאם משיהו יאמר שגזירת השערות עושים לשם השם - האם זה הופך לקרבן וכיו"ב? אתמהה?
ובאטשי,
(במח"כ איני ידוע אם כדאי לדון איתך, שבינתיים לא ראיתי ממך דיון תורני הראוי לשמו, אך אנסה עוד פעם אחת, (אין לי סבלנות של הלל ומיימוני )).
הראית פעם תשובות חת"ס וראעק"ע ונו"ב, ומהרש"ם ושואל ומשיב ודברי חיים וצמח צדק" שמילאו גליונות על גליונות לברר ההלכה כשמלה. למי כתבו הם? ומעניין אף פעם לא כתב הגבאים הקדושים בשם ("מרן עט"ר החת"ס ורעק"א) שדבר פלוני אסור ודבר פלוני מותר בלי שום נימוק.
והאם לא ידעת שיש רבנים ת"ח יושבים על מדין שמחכים להבין על ולמה נאסרו הדברים.
(ואין כאן שום זלזול בשום גאון אך תורה היא ולהבין אנו צריכים)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2004 23:22 |
|
| |
בוגי,
לדעתך אין כיום כל צורך בחינוך נגד ע"ז? הגם שלא חסרים כיום יהודים שנוסעים להודו ונחשפים לריבוי אלילים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2004 23:41 |
|
| |
ברצוני להוסיף על דברי מסתברא שהם נכונים וברורים
הרי כבר בשנת תש"ן כתב הרב אלישיב תשובה בה יש תיאור מדויק של התהליך ובסיומה הוא מתיר לחלוטין את השערות, אלא שהוא הוסיף וכתב שכל זה לפי העובדות שהובאו לפניו על ידי מומחה 'הכי גדול' לעניני הודו ויש לברר את הדברים.
וכאן הבן שואל,
איך השאיר פוסק הדור את כלל ישראל במשך ארבע עשרה שנים במצב שרבבות עוברים בכל יום על לאו דאורייתא של 'לא ידבק בידך וגו', מבלי לדאוג לבירור יסודי של הענין כבר בזמן ההוא, והגע בעצמך אם היה חשש רחוק של איסור ספיחי שביעית דרבנן האם לא היה נזעק להתריע על כך הן במישרים והן באמצעות הגבאי, ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2004 23:45 |
|
| |
לאחר פרשת פרת הז'בו, והפאות מהודו, הסערה הבאה בעולם החרדי עוסקת בבדיקה שנערכו במעבדות שחלק מהטיטולים לילדים, עם חשש שעטנז. מישהו כבר הולך לעשות על הסיפור הזה הרבה מאד כסף ולסגור 'דיל' עם חברה שתקבל הכשר מהדרין "ללא חשש שעטנז".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2004 10:54 |
|
| |
מסתברא
מובטחני שעוד יצאו לאור המון ספרים וקובצים על הלכות אלו
אך מה רצית שהפוסקים יענו לאותן יידענעס הלכה למעשה?
הרב אלישיב דעתו להחמיר והצריכם ביעור, הרב וואזנער והרב קרליץ מקילין ורק אין לקנות וישתדלו מאוד להחליפם, בי"ד בעלזא ובי"ד צאנז אסרו לבני קהלתם ללבש אפילו ספקם ולא הצריכום ביעור, וכדרך כל חכמי תורה, כל אחד יעשה כמנהגו
עד שיתבער המפגע הזה.
וכי מה רצית? לשכת הגזית.
מן הסתם שמעת את מנת חלקך מאשה העומדת על פתח בית הרב עם תרנגולת בידיה והרב עונה לה שהט"ז וחותנו הב"ח הם בנ"ד בדעה אחת שרק בשעת הדחק מותר אבל לפי הש"ך מותר אף בהפסד מרובה, ובפרי מגדים משמע שמצדד להחמיר, והחות דעת חוכך בדבר והעלה שבעל נפש יחמיר לעצמו ,ובעצם ר' שלמה קליגר מביא תשובות צרפתית שאפשר לסמוך בכדון דא על כפילא ארמאה...
הזוהי התשובה שרצית?
דבר אחד ברור שהלכות ע"ז שהיו בגדר מת מצווה היו להם עדנה
ובעצם ההלכה, במירון אף אחד לא משאיר השערות לרשב"י
ובאם הגוי אומר בפירוש שמספר ומשאיר השערות לכבוד האליל
מאי שנא מניסוך יין?
הטעם בגמ' חולין י"ג שמנהג אבותיהם בידיהם ואינם יודעים בטיב ע"ז
עיין בטור יו"ד סי קכ"ד
"לא מגע של כל הנכרים אסרו בהנאה אלא דווקא בגדול שיודע בטיב ע"ז ומשמשיה דהיינו כל שזוכר ומזכיר בפיו ע"ז ומשמשיה אבל קטן שלא הגיע לכלל זה אינו אוסר אלא בשתייה ולא בהנאה:
ובפרישה שזוכר היינו אף במחשבה
והט"ז שצריך שניהם זוכר בפה וגם מכווין למה שהוא אומר, נראה שאחרת אינו אוסר וזה מהגמרא שרק מנהג אבותיהם בידיהם
וסימן קכג ס"א ברמ"א בזמן הזה אין שכיח שהאומות מנסכים לעכו"ם י"א דמגעם ביין שלנו אינו אוסר בהנאה
והשך מביא בשם הב"ח דקרינן בהו שאין יודעין בטיב ע"ז ומשמשין, דמה"ט אין רגילין לנסך לע"ז כלומר אין רגילין לנסך תמיד אלא לפעמים
משמע שאף בזמן הזה אם הגוי בפירוש זוכר ומזכיר שם ע"ז שלו ומנסך אז אסור דינו כדין יין נסך
ובב"י דעכשיו שהגוי מקריבו קמיה ע"ז ולא שפכיה כדרך ניסוך פנים לא מיקרי רק תקרובת ע"ז ולא נסך.( מה החילוק לדינא? לענין תערובתה? ב.)
ומיהו הנהו יוונים דלא שתי חמרא עד שהכומר בא וזורק עליהם מים שלהם עם היין היה נראה דהוי ניסוך, אלא י"ל דהוי רק תערובות מים אסורים והוי ליה מים ביין דבטיל.
משמע רק דאם היה יין ממש הוי ניסוך אף בזמן הזה
ובסקל"ט ס"ה כל דבר שכיוצא בו קרב לפנים אם מוצא אותו בפני אלילים או שמוצא אותו לפנים מהמחיצה הפרוסה לפניה אסור שאנו תולים שהכניסה שם לשם תקרובת ואפילו מים ומלח שאינו דרך כבוד וכל שמוצא חוץ מהמחיצה אם הוא דרך כבוד אסור משום נוי ואם לאו מותר
ופעור ומרקוליס (פירוש אלילים שעבודתן היה זריקת אבן וקוליס שמה וכינו אותה מרקוליס שם גנאי כלומר חליפו של שבח כי כן מר פי' חלוף) כל מה שמצא עמהם אפילו דרך בזיון בחוץ הכל אסור:
כלומר אם עבודתה בכך כמו פעור ומרקוליס אסור אפילו בחוץ
וכמדומני כל גוי קטן יודע שהע"ז הזאת עבודתה בכך משא"כ להבדיל במירון 1)אין עבודה לפני ה' בגזיזת שערות 2)הוי כמקדיש דבר שאינו ראוי להקריב, 3) מקום שאינו ראוי להקריב כמו מקדש חוניו
ואפילו גדי מקולס אמרו שרק דומה לשוחט קדשים בחוץ
וני"ד דומה יותר לאחד ששוחט בעזרה לשמים, שאז הוא קרבן.
דרך אגב בתוי"ט כתובות פ"א ח:
כתב הרמב"ם טיב היא סיבה ובכמה מקומות הם אומרים טיב גיטין וקדושין טיב עבודה זרה ומשמשיה רצה לומר סבתם ע"כ ובספר תשבי [שורש טב] כתב שהוא לשון עסק תרגום ירושלמי ויוציאו דיבת הארץ (במדבר י"ג) ואפיקו טיבא בישא:
משמע שצריך לידע בלומדות של הע"ז
בכל אופן הרבה קולמוסים ישתברו והרבה אצבעות יתכופפו על המחשב עד שיתלבנו הדברים.
אני יודע מכלי ראשון שכל רב ובי"ד שמתקשר לבי"ד של הרבנים דלעיל מקבל מהם כל הפרטים, גם הרב דונר מדבר עם כל רב שמתקשר אליו.
ותשובות חת"ס וראעק"ע ונו"ב, ומהרש"ם ושואל ומשיב ודברי חיים וצמח צדק" שמילאו גליונות על גליונות לברר ההלכה כשמלה. בדרך כלל או שכתבו אחר שפסקו הלכה למעשה אז ישבו וכתבו נימוקיהם, או ששלחו המכתב עם הפסק והבירור יחדיו.
הטלפון לא היה עוד נפוץ כהיום.
אבל בנתיים הוציאו הפוסקים פסקם. וברוך שנתן מחכמתו ליריאיו
מו"נ
על מי יש לך תמיהות על מדביקי המודעות או על זורקי הפאשקווילים. העתונות כתבה כל ההיביטים - וגם פסקי הרבנים, והבוחר יבחר.
בתיבה אישית לא היתה שום כוונה נמסתרת רק תחמושת מילולית נגד מי שמתקיף אישית במקום לענות לענין, אבל זה דבר נדיר מאוד במחוזותינו, מילתא דלא שכיחא כלל
ואפילו הרב מסתברא שליט"א הואיל לענות לאחד אף שהתספק אם הוא יודע צורתא דשמעתתא וכדאי לדון אתו בכלל...
לענין קריאת ע"ז בשם צואה, צר לי אם אם פגעתי באנינות טעמו של מישהו אבל אני לא הראשון
בגמרא (סמכות...)מגילה דף כה:
אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב כרע בל קרס נבו וכתיב קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו' רבי ינאי אמר מהכא לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לעבודת כוכבים ואנחיה בשין תיו שלו
שבוע טוב
תוקן על ידי - baachi - 16/05/2004 11:24:29
תוקן על ידי - baachi - 16/05/2004 11:25:55
|
|
|
|
|
|
