|
|
| נשלח ב-3/6/2004 01:41 |
 |
| |
רב אויש,
ביסט אויף דעם אויך נישט גערעכט, אסור און מותר פין א רב דארף זיין אויסגערעכנט 100 פראצענט, נישט קיין חילוק צו עס איז נוגע א ציבור, צו עס איז נוגע ממון פין א יחיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 16:17 |
|
| |
קומט אויס אז די האלטסט אז די רבנים זיכען פשוט צו מאבד זיין ממון ישראל פארדעם זענען זיי דא???
עס אינטערסירט זיי נישט איסור והיתר???
נישט נאר אזוי רעדן טאר מען נישט נאר טראכטן אויך נישט
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2004 03:03 |
|
| |
אקעי רב אויש, הייסט אז ווען די האסט נישט קיין תירוץ נעמסט די דיך שרייען?
לאמיר צונעמען די זאך, א רב הערט אז אין עלי קטיף איז דא ווערים, נו, קאסט אים עפעס אויסצורופען אין זיין ביהמ"ד אז עלי קטיף איז אסור ווייל דארט איז דא ווערים? ניין! טוט ער דאס בנפש חפיצה, איי עס איז נוגע א איד געלט?, זאגט אים דאס ווער ער דיר קוקען אין די אויגען, פארפאלעןף וועט ער זאגען מיט פארבראכענע הענט! תולעים איז א דאורייתא! ער פרעגט נישט וואס א מינע ווערים וכו', נאר ער אסר'ט.
משא"כ ביי די וואסער, איז פלוצלינג געווארען א גאנצע טוען ונטען, וועלכע מין ווערים? מען קען זעהן מיטן אויג? איז עס ווערים עפ"י הלכה?
וואס איז די חילוק???
און נאכמער, איך ווייס א רב א גרויסע מורה הוראה וואס האט דעמאלס אויסגרופען אין זיין ביהמ"ד לאיסור אויף די עלי קטיף, און ביי די וואסער האלט ער אז מען דארף נישט קיין שמאטע.
וואס איז די חילוק????
האסט א תירוץ????
חוץ זאגען וואס מען טאר נישט טראכטען???
טראכט יא, און קום אויף מיט א ריכטיגען תירוץ!!
אדער פרעג די רבנים אליין צו זיי האבען אויף דעם א תשובה!
זיי וועלען אלע ציען מיט די אקסעל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2004 03:25 |
|
| |
OK איך זעה אז די פארשטייסט נישט דעם חילוק
עס איז זייער פשוט, אסר'ן א זאך וואס וואס מען מיז נישט האבן איז גרינגער ווי אסר'ן א זאך אויף וואס מען לעבט גערעכט אדער נישט? איך אז עס זייער פשוט.
נאר וואס דען האסט א קשיא פארוואס מען האט אזוי שנעל גע'אסרט עלי קטיף ס'איז א פוינט, אבער איך האב דיר נאר געענטפערט פארוואס זיי אסר'ן נישט די וואסער גלייך
חוץ מזה וויל איך סתם פרעגן פארוואס אויב ס'איז באמת דא א פראבלעם מיט די וואסער, דעמאלטס פארוואס אסר'ט מען נישט די כלים?
(בטל בס' איז נישט שייך ווייל עס איז א ברי'ה)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2004 17:10 |
|
| |
כבוד הרב אויש וגם הרב בארא פארקער שיחיו
שניכם אינכם מתכוונים אל הנקודה,
דהנה אצל שאלת 'עלה קטיף' הי' הדבר ברור שיש תולעים על הירקות, ושעליהם דנו השו"ע וכל הפוסקים שהם אסור, כשאתחזק איסורא, ולכן נאסרו אצל רוב הפוסקים.משא"כ אצל שאלת המים שנמצא בהם תולעים, אין הדבר ברור שיש לזה דין אתחזק איסורא מחמת איסור תולעים במים, כמו שכבר דיברו מזה כמה מגדולי אחרונים הקודמים וגם גדולי אחרונים בזמנינו (כמו בשו"ת שבט הלוי ועוד) שיש לדון על זה אם נאסר מים מחמת תולעים כאלו, דהנה אצל בדיקת ירקות מתולעים הלא חיובא רמי' על כאו"א מישראל לבדקם ואם לא בדקם במקום דידענא שיש חשש תולעים נאסר האכילה בלי הבדיקה, ומכיון שאצל עלה קטיף נבדק ע"י הרבה אנשים ונמצא וכמעט אתחזק לאיסורא,לכן נאסר האכילה "רק בלי בדיקה נכונה אצל כל קונה מהחנות" (ולא איבדו ממון בעה"ב כי יכולין לקנותו ולבדקן ולאוכלן), אבל שיהי' חיוב לבדוק מים מהברז באופן שבדקו ומצאו כעת, ע"ז יש ספק גדול בהאחרונים האם התורה בכלל אסרתו, ודב"ז הוא פשוט ממש, וגם שמעתיו מכמה רבנים חשובים בברוקלין (שקצתם למעשה אסרו המים לחומרא).
ועל הנקודה השנית שהעלה הרב בארא פארקער בנוגע לאיבוד ממון ישראל של בעה"ב של הפירמא, גם בזה טעה טעות גדול כי לא מצינו בשו"ע בשום מקום מחמת איבוד ממון של ישראל בעה"ב יתירו איזה ספק דאיסורא לרבים מאחב"י, אבל להתיר דבר ספק מחמת גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד (כגון מחמת זה שכאן הנידון במים שהוא עיקר חיות האדם וכל רגע צריכין למים המחיה את כל אדם) או אפילו להתיר איזה ספק דאיסורא מחמת הפסד מרובה אצל הרבה אנשים מישראל, בזה מצינו בשו"ע ובהפוסקים שדנו להתיר, ואין בזה שום קלות, כי כן מבואר להדיא בהרבה סימנים בשו"ע יורה דעה וק"ל.זאת ועוד אחד, דהא מי איבד ממון הבעה"ב הלא יכולין לקנות עלה קטיף, רק שצריכין לבדקו כמו כל ירק שיש עליהם חשש, וקודם האכילה בדקום ואם נקיים הם יכולין כל בית ישראל לאוכלם.
לסיכום הדברים לדינא:
א) שאני בדיקת תולעים על ירקות, מבדיקת מים מחשש תולעים.
ב) שאני גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד, והפסד מרובה של רבים מאחב"י, מהפסד מרובה של אדם פרטי להתיר הדבר מחמת זה לרבים מאחב"י, וזה כמעט לא מצינו בשו"ע בשום מקום. אדרבא מי שיודע מקור לזה יכתוב לזכות את הרבים וגם הרבנים יכירו לו טובה על זה הגילוי.ושנית הלא לא אסרו עלה קטיף רק לאוכלו בלי בדיקה כמו שהיו רגילין בכל הדורות לבדוק ירקות, משא"כ מים לא בדקו בכל הדורות, כי בפשטות קיי"ל דליכא על המים חשש תולעים כמו שמצינו החשש הגלוי על הרבה מיני ירקות כנודע.
ברכה והצלחה ושלום על ישראל
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2004 18:30 |
|
| |
ישר כח הרב האמתלחוד זייער שיין אראפ געלייגט
באמת האב איך דאס געמיינט (דיין צווייטע פוינט)נאר איך קען מיך נישט גוט אויסדריקן אויף פאפיר.
יעצט, אז די ביסט יא אזוי בקי אין די שאלה אפשר ענטפערסטו מיין צווייטע קשיא פארוואס אויב ס'איז באמת דא א פראבלעם מיט די וואסער, דעמאלטס פארוואס אסר'ט מען נישט די כלים?
(בטל בס' איז נישט שייך ווייל עס איז א ברי'ה)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 05:49 |
|
| |
רב אויש,
עס ווערט נישט אסור די כלים, ווייל קיין בליעות פין די תולעים אסר'ן נישט, עס רופט זיך פוגם בתערובות.
ועתה אשיב להאמת לחוד.
מ"ש בסעיף א'.
החילוק דעלי קטיף אתחזק, ומים לא נתחזקו.
אין לך ידיעה במציאות הענין כנראה. גם במים אתחזק. ועלי קטיף כמו כן לא אתחזק כי אם באלו התולעים שמצאו במים. תולעים הללו לא נראו לעין, וזה הוא יסוד ההיתר, וא"כ המים כמו העלי קטיף, ואין שום חילוק בין זל"ז. ואין ההיתר כלל משום שלא אתחזק, כי זה הבל. ואם יש תשובה בענין זה בשבט הלוי שאומר כך, אדרבה תראה מקום.
וגם מ"ש שהפסד מרובה של יחיד אינו היתר להתיר להכלל, כפי זכרוני יש תשובה ברע"א להיפוך, ואם תרצה אראה לך מקום על הגילוי הזה.
גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד אינו שייך לכאן, כאן אינו מדובה מגזירה, מדובר מאיסור והיתר, ואין זה נוגע לגזירות.
בסך הכל מה ששאלתי הוא, רב אחד שאני יודע (משום כבודו לא אזכיר שמו), הכריז ואמר שעלי קטיף יותר טוב שלא יקנו כלל, ואם כבר קנו אז צריך לעשות רחיצה באופן מיוחד.
ובשאלת המים בענין התולעים, הוא מתיר לגמרי, שאין צריך לשים פילטער או בד.
ושאלתי הוא, מאי שנא זה מזה?????
|
|
|
|
|
