עצור כאן חושבים , הוא עולם הדמיון

אמת ,
אבל מה החילוק הזה אומר ?
חוץ מהיותו אופן אחר של תיאור , אין שוני מהותי בין "אמיתות" טיעון מסוג א' (רציונלי נניח) לתיאור מוסג ב' . (מיסטי נניח)
זה פשוט שתי שפות שונות .
יתכן שמישהו מבין טוב יותר את שפה א' ומישהו אחר את שפה ב' , או ששפה א' עשירה יותר או מורכבת יותר או מתארת באופן שלם יותר את המציאות וכד', מאשר שפה ב' , אבל זו כבר שאלה של איכות השפה ולא של אמיתותה .
הלא כן ?

תוקן על ידי - אישציפור - 25/05/2004 0:32:55

האמת שצריך להכנס לעומק השאלה מהי באמת המבחן להיותו של תהליך חשיבה כלשהו רציונלי ?

יש לומר בדרך אפשר , שרציונליות היא צורה מסויימת של קבלת החלטות המאופיינת בין השאר בהיעדר סתירות פנימיות .

כאשר אדם מקבל תיאוריה על סמך עדות הוא אינו נחשב לאירציונלי למרות שמישהו אחר דורש עדות יותר חזקה . אבל אם יש מצב של סתירה פנימית בין החלטותיו השונות בנוגע לשאלה על איזה עדות לסמוך לגבי נושאים הקשורים זה לזה בצורה מסויימת , הוא הופך להיות אי רציונלי .

(כתבתי בקצרה ועלי להסביר את עצמי , המושגים שאולים במדת מה מהתיאוריה המתמטית על תורת התועלת מיסודם של וון נוימן ומורגנשטרן)



תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 25/05/2004 0:31:55

גם הפעם צדקת ,
דבריך אכן לא מובנים (לי)...
חג שמח .

תוקן על ידי - אישציפור - 25/05/2004 0:37:05

כעת חזרתי "מהשטיבעל" אחרי שלמדתי שטיקעל ר' צדוק , בתמימות ובפשיטות "א מחיה"

שיהיה לכולנו חג תמים ושמח " נעשה ונשמע "

בובער

מעשה שסיפר ר"נ מברסלב במלך אחד שאמר לו יועצו שבשנה הבאה כל מי שיאכל מהחיטה של אותה שנה יהיה משוגע. שאלה מלך מה נעשה? אמר לו היועץ שאין מה לעשות וחייבים לאכול החיטה הזו אמר המלך אם כן נעשה סימן על המצח שנזכור שאנו משוגעים. וכך היה שבשנה ההיא כולם השתגעו אלא שהמל והיועץ היו מסתכלים אחד על השני ונזכרו שהם משוגעים.

כך גם לגביך בובעבר: אתה צודק במאה אחוז, כולם משוגעים כולם חיים בעולם הדימיון גם כל ה"חושבים" למיניהם חיים בעולם הדימיונות והם משוגעים כמו כולם, ההבדל הוא שהם יודעים את זה אבל אתה ושכמותך אינם אפילו יודעים עד כמה שטחיים אתם ועד כמה אתם שקועים בשגעון והבל.

אולי בגלל זה כל כך טוב לך כי אין אדם מאושר יותר ממשוגע שלא יודע שהוא משוגע.

אגוט יוםטעפ