שאלה מטרידה - "ואהבת לרעך כמוך", איך?

התבהרות,

כמובן שהמדובר על עיקרון האהבה ולא על צורתה במקרה המסוים. נגיד שכולם אוכלים מאכלים בריאים אבל מה שלאחד טעים לשני בלתי טעים, אז גם נפרש כמוך שיתן לשני את מה שטעים לעצמו?! לכן "כמוך" הכוונה כמו שהנך מתחשב ברצוי לך כך התחשב ברצוי לשני.

בודאי שמדובר על אהבה מהסוג הפנימי שמשמעותה היכולת לחיות מתוך נחת רוח ,מתוך תשומת לב לפרטי החיים ,מתוך רגישות לעצמיות ולסביבה ,מתוך מיצוי כוחות החיים הגנוזים בתוך כל איש ואיש.
ווטו,אל תטעה בציור הקטן ,הוא מכוון לרמז על עומקה של היכולת לאהוב את עצמנו באומר החיים הכולל .

עוד משהו ווט,
ואם האופן שבו אתה תופס את מה שראוי לך יכול להזיק לרעך בעוד שלך זה ניראה ניפלא מה עושים.

התבהרות

תירוץ מפולפל על דרך הישיבעס: מכיוון שאנו ממילא מצווים בתורה: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו. ע"פ פרשנותם של חז"ל), אזי התורה יוצאת מתוך נקודת הנחה שאנו מקיימים את הפסוק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לפי הדרישות המחמירות של "ונשמרתם".

אגב, לדעתי השאלה הקשה היא איך בכלל אפשר לצוות אדם לאהוב מישהו אחר, הרי אהבה היא דבר שתלוי ברגש, ואם אדם לא אוהב מישהו אז הוא פשוט לא אוהב אותו ?

וראיתי פעם הסבר יפה, שדייקו מלשון הרמב"ם במשנה תורה שהוא מנסח את המצווה כך שהציווי היא לא דווקא לאהוב את רעך וכו', אלא להתנהג איתו כאילו אהבת אותו כמו שאתה אוהב את עצמך.

אני מניחה שהאהבה בכל התגלמותה היא גם היכולת לאהוב.
משמע אם אתה אוהב את עצמך אזי לאהוב את זולתך זה חלק בלתי ניפרד מהמושג לאהוב.
אהבת זולתך כלולה כבר באהבת עצמך.
כך שרק אם אתה "נגוע "באהבה ,אתה יכול לתת אותה בטבעיות היא נובעת ממך בלא מאמץ זה רק ההמשך שלה .

רב צעיר,וזה מה שאני מצווחת ככרוכיה,
ןמה קורה אם אנחנו לא אוהבים את עצמנו,
איך ניתן אהבה?
זו השאלה למעשה?

התבהרות,

אז זו טעות ככל הטעויות!


רב"צ,

לגבי תשובתך על "דבר שברגש" כן אומר הרש"ר בפרשת קדושים. [זוכרני שיש לדייק כן מלשון הרמב"ם בשרשיו לספר המצוות בצורה בה פירש את האהבה. איפה זה במשנה תורה? בדעות?]

אך נראה שיש כאן לא "שני דינים" אלא שתי דרגות, לפי מה שהתבאר שהרגש אינו "סובייקטיביות פנימית" ממודעות אחרת מזו של הידע הכללי, אלא "וואליום" של המודעות הרצה במהירות על-מילולית המשפיעה על הגוף!

לכן לכל מלה כמו אהבה יש הגדרה מצד פעולתה הנפשית או הפיזית הקרה ואין הרגש אלא תוספת עוצמה כאמור.

ווטו מחילה,
תוכל להסביר לפשוטת העם שכמוני בדרכים יותר פשוטות מדוע זו טעות.
מחילה,כן?!

התבהרות,

גם אם כדברייך "איננו נותנים אהבה לעצמנו" זו בעצם אהבה כי כך בחרנו וכך רצוננו ואנו מכבדים אותו. בקיצור, אין כזה דבר "איננו נותנים אהבה לעצמנו" כי כל שניתן לעצמנו זו אהבת עצמנו. מה שכן ניתן לומר הוא ש"איננו נותנים אהבה מקובלת לעצמנו".

.


שאלה גדולה נשאלה כאן בראש הפתיל, שאלה שכבר גדולי ישראל התייחסו אליה.


הנה, על שאלה זו עונה במובלע הלל הזקן, כאשר הוא הופך את הסדר ואומר לנכרי שבא להתגייר:
" דעלך סני לחברך לא תעביד - זו היא כל התורה כולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור"



והפיכת הסדר, הציווי על פי השלילה, בא בדיוק מסיבה זו. קל יותר לצוות על מישהו על דך "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" , ובכך לפתור את הבעיה שהוצגה לעיל.


ועוד:
רבי עקיבא עצמו, שמחד נקט "זה כלל גדול בתורה" כאמור לעיל, הוא הוא שהבהיר כי חייך קודמים לחיי חברך (שניים שהילכו במדבר וגו').

. מואדיב,

"לפתור את הבעיה"? הלא השאלה היתה על הכתוב בתורה בצורה חיובית! איני חושב שכוונתך שהלל הגיה את התורה שבכתב!!!

לגבי הסיבה למה שהלל הפך, שמעתי פעם כי הוא דיבר לאחד שעדיין היה קשה לו להבין את הרמה של הצורה החיובית!