בכל הענין של פאות הודו, מטרידה אותי שאלה, שלדעתי לא כ"כ צדדית.
בהנחה שיש משהו בכותרת האשכול (ובמיוחד בהמשך הכותרת, זו שאחרי הזכאי), איך ניתן להבין שדוקא הציבור שלפי הרבה דעות (ובמיוחד לדעתו) עושה את המירב ללכת בדרך הישר,ואף הרבה מעבר לה, דוקא אותו הציבור ייכשל בשמץ עבודה זרה?
עבודה זרה שפושעים שבפושעים, וקלי קלים לא מגיעים אליה בימינו ללא מאמצים מרובים, מתגלגלת כך, כמעט בהיסח הדעת לפתחו של רוב הציבור שבימים כתקונם מתלבט בשאלות וחומרות שבחלקם לא שיערום תנאים ואמוראים.
כמובן שיהיו את אלו שיראו את ההזדמנות הנדירה שנפלה לידיהם להעברת עבודה זרה מן העולם. אבל לא לזה כונתי.
תוקן על ידי - anshel - 16/05/2004 12:46:06
נשלח ב-16/5/2004 13:28
עיין בפיסקא הארונה שלך
ויש להקשות בדוחק
נשלח ב-16/5/2004 13:44
אתה יכול להסתכל על זה גם מזוית הפוכה:
כל תעשיית הפיאות הנכריות היא טריק די מוזר לעין חיצונית שיאפשר לאשה החרדית להיות עם ולהרגיש בלי.
לכאורה, כמו שמקובל לגרוס בעיניים חרדיות מצויות, יש חיוב הלכתי (אולי אף דין תורה) על אשה נשואה לכסות את ראש. לצורך העניין נתייחס לכך כאל דין נתון ולא נזכיר את ההתפתחויות שעבר דין זה עם השנים.
הנימוקים המקובלים לדין זה:
א. שיער באשה ערווה - צניעות.
ב. כבוד בנות ישראל שלא יצאו וראשן פרוע - כבוד.
הנימוק הראשון אינו משכנע כיוון ששיער האשה לא הופך להיות יפה מרגע נישואיה.
הנימוק השני ודאי שאינו רלבנטי למציאות דהשתא שאיש אינו רואה הגילוי ראש פחיתות כבוד.
התוצאה של מצב זה יכולה להיות אחת מהשתיים:
א. ביטול החיוב והכרזתו כלא רלבנטי במציאות ימינו.
ב. השארת החיוב תוך המצאת נימוקים חדשים בלתי ניתנים להפרכה. למשל: כך קבעה התורה וכך קבעו הפוסקים ואין לנו להרהר אחריהם. או, יש הבדל בין שיער מקורי לשיער שאינו מקורי וכיו"ב.
מכוח מגמה זו, של למעשה ביטול דה-פקטו של הערך שאותו באה ההלכה לעגן והשארת ההלכה כמו שהיא נולדה הפאה הנוכרית, שלרוב משדרגת את מראה האשה החובשת אותה.
יש כאלו שמאי נעימות בחרו למשל להוסיף כובעון קטן על הפאה. משהו בגודל של כיפה של חסידי גור.
האם זו היא בעיניך רדיפה אחר דקדוק בכל מצווה ומצווה?
בעיני, זו אחת הדוגמאות למה שמביא אנשים מבחוץ לזלזל ביהדות ובהלכה (ובשיחות רבות שהיו לי עם חילוניים וחילוניות כמעט תמיד מוזכר העניין הזה כחוכא ואיטלולא).
מי שמנסה לעקוף איסורים הלכתיים בצורה כה מלאכותית, מהפחד לבטל אותם או מחוסר היכולת לאכוף אותם (באם הם שרירים), סופו, כנראה, שיפול באיסורים גדולים יותר.
נשלח ב-16/5/2004 17:11
הפר "זבו" הטרף הוא מהודו.
הפיאה האסורה היא מהודו.
וסוחרי הפיאות הסינטטיות אומרים: "הודו לה' כי טוב!
האם ייתכן שהפקיסטנים השתלטו על העולם הליטאי?
נשלח ב-16/5/2004 18:28
ממללא,
עם כל המו"מ שערכת בטוטו"ד נשארה עדיין העובדה שאשת איש כבולה להגבלת חשיפת שערותיה ועובדה זו יש בה עדיין את התוכן היוצר מרחק לאשת איש.
את פסקתך האחרונה לא הבנתי! מה הנימוק המלאכותי להיתר אליו התכוונת? והאם התכוונת שכל מי שמתיר פאה נוכרית ייכשל באיסורים גדולים יותר?
אגב, מישהו יודע בכלל איך נודע כל העניין? מי היה הראשון שעלה על העניין? או, כפי ששאר אותי אחד ממכריי, "כיצד נודע היום מה שלא היה ידוע אתמול? מה, הרב אלישיב חזר מגואה?"
אידך גיסא
נשלח ב-17/5/2004 00:58
לפני כשנתיים פורסם הדבר בעיתון משפחה , אבל הדבר לא זכה להתייחסות . שמעתי שזה שעמד מאחורי פרסום הדבר(כמדומני , הרב חקון שמו) פעל להעלאת הנושא לתודעה .
בנוסף לכך שמעתי שיש תשובות מרש"ז אוירבך וכן מר' משה שטרנבוך מלפני שנים על הנושא הזה שבו קבעו שקשה מאד לברר הדבר .
נשלח ב-17/5/2004 01:10
אד"ג,
שמעתי שהפעם היה אברך ששמע מהשאלה ולפי תומו קרא למוכר פאת אשתו לד"ת מצד מקח טעות והרבנים צחקו עליו. אך בעקבותיו רבו השואלים והתובעים עד שלא יכלו להתעלם [וי"מ דפני הדור כפני המביטים מאחוריהם על העם אדוניהם]!
נשלח ב-17/5/2004 10:30
Uטו ידידי,
כתבת: "נשארה עדיין העובדה שאשת איש כבולה להגבלת חשיפת שערותיה ועובדה זו יש בה עדיין את התוכן היוצר מרחק לאשת איש".
א. האמנם זו חובת אשת איש בדווקא? האמנם זה מה שמשתמע מהגמרא? האמנם זה מה שכתב הרמב"ם? האין הנימוק שהבאת משום פרשנות בדיעבד למצב הקיים שבו רק נשים נשואות מכסות את הראש?
ב. וגם אם נניח שהצדק עם נימוקך, האמנם הפאה היא מה שמבחין בין אשת איש לרווקה? בימינו, לעיתים קרובות אין כל יכולת להבחין בין פאה לשיער טבעי. ההבדל היחיד הוא שהפאות בד"כ יפות ומטופחות יותר משיער טבעי. האם לכך התכוונו חכמינו?
לגופה של טענתי:
אני מבין את החיוב הזה כנובע מדין צניעות או כנובע מהנימוק שלא יגרע כבוד בנות ישראל מכבוד בנות הגויים.
בימינו הנימוק השני כנראה אינו רלבנטי כי כובע אינו מסמל כבוד. לגבי הנימוק הראשון יש לחלוק ואולי לחלק בין מקום למקום.
מי שסבורה שעדיין הנימוק הזה תקף שתכסה את ראשה כפי שכיסו נשים בכל הדורות וכפי שנשים רבות מכסות בימינו.
מי שסבורה שהוא לא רלבנטי - שלא תכסה כלל.
מי שסוברת שהוא כן רלבנטי אבל עוקפת אותו בשיער של אשה אחרת...אני יכול להבין איך מתוך זה מתגלגלים לאיסורים כבדים יותר. כבר שמעתי בתחנת רדיו חרדית שדרנית שמנסה להתווכח עם דעות רבניות ע"י שליפת נימוקים בנוסח "האם שערות פאה לא בטלות בששים כמו חמץ בים הכינרת?" (בדידי הווה עובדא!) - ולו בכדי שלא תיאלץ, חלילה, לכסות את ראשה ממש.
ושוב, בעיני הנקודה הכאובה ביותר היא שאנשים 'מבחוץ' רואים את התורה ואת ההלכה כ'עבודה בעיניים' של הציבור הדתי שכשלא נוח לו עם ההלכה, מוצא כל מיני פטנטים לעקוף אותה.
חבל שלא ערים לכך מספיק (דומני שה'שרידי אש' כתב פעם דברים חמורים בעניין).
מציץ,
שמעת ממש טוב.
נשלח ב-17/5/2004 11:23
ממללא
לשיטתך מה עם דיני עירובין ? מכירת חמץ ? היתר עיסקא ?(והיתר מכירה בשביעית...) . כן , כן לפעמים עוקפים את ההלכה . כליבוביציאני בוודאי לא תתקשה עם זה שאין דורשים 'טעמא דקרא' , כי העיקר הוא לחיות תחת עול ההלכה . וזה שאדם רואה את ציווי התורה לגבי הוצאה כאיסור המחייב אותו עד שימצא פטנט שתוריד ממנו איסור זה בגלל ענין טכני זהו מהות קבלת העול . וכן לגבי פאה .
ואנשים מ'בחוץ' לא אוהבים חרדים ודתיים מהרבה סבות אחרות , לו יהא זה החמור שבהם .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 17/05/2004 11:24:53
נשלח ב-17/5/2004 11:59
מציץ
האם החשיבה החרדית היא לייבוביציאנית?
נשלח ב-17/5/2004 12:00
ממללא,
א. בוודאי שזו פרשנות שבדיעבד, אך זה חלקנו בתורה כיום ורק הצבעתי על המנהג הקיים שאינו נטול כל תוכן אלא מבוסס על אינטואיציה אובייקטיבית.
ב. לקיום אינטואיציה זו לא הכרחי הבחנת אחרים [ויש לדון אם בכלל עדיף שתתכער משום הבחנת אחרים], אלא די בידיעת האשה היוצרת מחיצה בינה לשאר גברים.
לגבי ה"פטנטים" כפי שהעיר מציץ, זה תלוי אם תוכן המצוה עדיין קיים ואז אכן לא ראוי לעקוף, אבל כאשר כל קיומה הוא רק מפני המסורת אז ראוי לצמצם את דרישתה המעמיסה על האדם ודי שלא מזלזלים בה חזיתית!
לגבי ההיגררות מכך לעקיפת איסורים בכלל, נדמה שזה שייך רק בחוגים בהם לא התבססה לבישת הפיאה כדבר חלק לכתחילה ושיש בהם נטיה להתקרב לפריקת עול בלאו הכי. במשפחתי וברוב משפחת רעיתי הרבה לובשות פאה קאסטעם והמה בכל העניינים מחמירים מן המחמירים ומהדרין מן המהדרין וכן מוכרות לנו הרבה ממשפחות מנהיגי היהדות החרדית!
תוקן על ידי - ווטו1 - 17/05/2004 12:02:42
נשלח ב-17/5/2004 12:06
אריק
תתפלא לשמוע שבמובן מסויים התשובה היא חיובית . ואין המדובר בחרדים בלבד אלא בעולם ההלכה בכלל מימות התנאים והאמוראים . (וידוע שהטענה המרכזית של הנוצרים כלפי היהדות מימות עולם היא על היותה לגליסטית מדי) . היותה של ההלכה כפי שהיא הוא מה שהניע את ליבוביץ לפרשה כמו שפירשה ולא להיפך שפירושים ליבוציאניים משפיעים על תפיסות הלכתיות . ודו"ק .
נשלח ב-17/5/2004 12:13
מו"נ
ככלל, משום מה ההערמות הרבה פחות נפוצות אצל הספרדים.(מכירת חמץ, עירובין)
ועוד דבר, בכל ההערמות שהזכרת, אף אחת היא לא לכתחילה:
אין מצוה לדאוג שיהיה חמץ על מנת למכרו
עדיף בודאי להעניק הלואה ללא ריבית וללא שימוש בהית"ע
לעומת זאת בפאה, הגענו למצב האבסורדי, שלכמה דעות "ההערמה" עדיפה משום מה על המקרה הפשוט והסביר.
