|
|
| נשלח ב-17/5/2004 07:36 |
 |
| |
פרומי
עוד פעם עיינתי בשו"ע, הערתך לא נותנת לי לישון
אולי יכולים להעמיס בדברי המחבר כל מה שנמצא עמהם קאי על בין דרך כבוד בין דרך בזיון לא בין שכיוצא בו קרב לפנים או לא, כי קאי על תחילת הסעיף "כל דבר שכיוצא בה קרב בפנים...
אבל מה תעשה בדברי הרמב"ם שהביא ASHER
לשון הרמב"ם פ"ז מהל' ע"ז הל' ט"ז
במה דברים אמורים, בזמן שמצאן חוץ למקום עבודתו; אבל אם מצאן לפנים--בין דרך כבוד בין דרך ביזיון, בין דבר הראוי למזבח בין דבר שאינו ראוי--כל הנמצא בפנים אסור, אפילו מים ומלח.
ופעור ומרקוליס--כל הנמצא עימהן בין בפנים בין בחוץ, אסור בהנאה. וכן אבני מרקוליס--כל אבן הנראית שהיא עימו, אסורה בהנאה.
משמע ש"כל הנמצא עימהן" קאי בין על הראוי ובין שאינו ראוי
ומה אולמיה דפעור ומרקוריס מטוריאפטשי?
אני מחכה לצלצל לארץ לאחד הרבנים החתומים
תוקן על ידי - baachi - 17/05/2004 7:47:27
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 08:33 |
|
| |
בצי
'זיל בתר טעמא' ואז תוכל לישון היטב.
לא הבנת אותי לגבי הכוונות של הגויים הנבערים והיהודים הנבערים, אין הבדל, הכל אותו קירקס!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 10:18 |
|
| |
בצי
פשששששששששששש דיברת עם רב בארץ? ור' מוישה שטערענבוך אמר שכל מה שמפרידים ממשהו אחר זו שבירה? וואו! אז אתה ממש קשור למסוירעס וחייבים אנו לשמוע בקולך יותר מבקול ההיגיון פשששששששששששששששש! כי הרי עכשיו אתה כבר לא מדבר מתוך קעפעלע ועריות אלא מתוך מאסוירעס קדושה מסורסת מעריות ובלי קעפעלע! אתה ממש נוסק לגבהים.
באשר לי, לא העליתי אלא יהודים כמוך מאמינים בני מאמינים לרמת הגויים המאמינים בני מאמינים, אבל האל לא טעה בעם הנבחר כי הוא בחר בעם חכם ונבון ולא עם קופיקו וטוקי למרות שהם השתלטו עליו!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 10:26 |
|
| |
בוגי וכולם
ילדים, לא לריב. הגננת לא רוצה לעבוד קשה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 11:31 |
|
| |
באטשי, נא למחול על הקיצור מחמת טרדת העבודה.
כתבת, 'אולי יכולים להעמיס', ומשום אולי ומשום עומס הפקירו הון רב ונשתגעו רבבות מישראל?! הלא התורה חסה על ממונם של ישׂראל ואם על ממונם כל שכן על כבודם.
בצירה הינה בעצם שבירה מענף מה שאין כן בגזיזה ובתגלחת. וכבר שמעתי דוחק להתיר, אבל לאסור מנלן?
גם הרמב"ם אינו יכול להתעלם מבעינן כעין פנים וליכא, וגמרא מפורשת היא שהבנן של קדושים הלך על הדרכים שחיפו עם אבני מרקוליס.
וששאלת מאי שנא פעור ומרקוליס, עיין רש"י דף נ"א ע"ב ד"ה אפי' חוץ כפנים דמי, 'ומיתסר שהרי כל עבודתו דרך בזיון וקלקלין הוי צניעות ולכבוד הלכך לא שייכי ביה ולא מפסקי.' הרי שאין הטעם של חוץ ופנים משום דרכה בכך.
כשהתחלתי האשכול חשבתי שמן הסתם נתעלם דבר פשוט ממני ובעזרת הת"ח על הפורם יאירו עיני. ברם אחרי התעמקות בהסוגיא ולימוד הראשונים איך הם דנו ב'ע"ז החמור' נאלמתי דומיה... איני מכחיש שבדוחק ובק"ן טעמים אפשר לעשות מזה יהרג ועל יעבור אבל בלי שום דוחק נראה שאפשר להתיר לדעת כמה ראשונים, ועם ביטול אפשר אפילו לכולי עלמא. כנלע"ד ואיני אומר קבלו דעתי וכל אחד יעשה שאלת נגר בר נגר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 11:55 |
|
| |
באטשי
איני יודע למה אתה מחפש דיוקים מלשון המחבר. תלמד את הטור , ב"י ושו"ע ותמצא הדברים מבוארים ומחוורים שבכדי שייאסר מדין תקרובת צריך אחד מב' תנאים: א. שכיוצא בו קרב לגבי מזבח שאז אסור אם הניחה לפניה . וב' אם עשה בה מעשה שהיא כעין זביחה גם אם אין כיוצא בו קרב לגבי מזבח (ויש בזה תנאי נוסף שיהיה דבר שעובדים בה להע"ז גם אם לא באותו ענין) . זה מה שנפסק בשו"ע . ולהרמב"ם יש שיטה אחרת בזה שצריכה לימוד כדי לעמוד על כוונתו .
לעניננו , צריך להראות שאו שמניחים השערות לפני האליל ונאסרים אולי לשיטת הרמב"ם . או להראות שגוף מעשה הגילוח הוא הע"ז ולהוכיח שגילוח הווה כעין זביחה . ספק גדול אם דברים אלו נתבררו כראוי . וממה שמבואר באתרים שלהם ומדברי פרופ' בידרמן נראה לכאורה שלא זה ולא זה . אמנם צריך יותר בירור בכדי להחליט .
ראיתי קטעים מתשובתו של ר' משה שטרנבוך במודעות רחוב . ולכאורה נראה שהרישא של דבריו סותר להסיפא , בהתחלה הוא מבאר שהשיער הוא דבר חשוב מאד אצל ההינדים ואינם מגלחים אותו אלא לכבוד האליל ומסיים דבריו שלא איכפת להם מה קורה עם השערות ופעם היו משליכים אותם ושלכן ברור שהעבודה היא עצם הגילוח .
עכ"פ הוא מסיק שברור שעובדים אותו על ידי שמתגלחים וממילא אסור דבר זה כמבואר בשו"ע קל"ט ס"ג . לא ראיתי בדבריו לא הוכחה שהעבודה היא על ידי תגלחת ולא שום דיון בשאלה אם גילוח הוא כעין זביחה .
פשיטא שהעובדה שלא איכפת להם מה קורה עם השערות איננה מוכיחה שהעבודה היא על ידי הגילוח , שכן יש אפשרויות נוספות כמו שביאר מסתברא באשכולו בבח"ח .
ואולי בתשובתו המלאה יש יותר ביאור בנקודות האלו ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 23:50 |
|
| |
חכם בצי
תורה אינה רק תורת בוגי אלא תורת עם. לכך צריך מינימום של ציבור ולכן אני מנסה למצוא הסכמה עם לפחות חלק קטן מהעם שישמור על מוח בקדקדו ולא ילך שולל אחרי מהרסי הכונה המקורית של התורה לעשות רצון ה' נטו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2004 08:24 |
|
| |
בצי
מאותו מקום שאתה יודע שהוא דורש ממך להיות כנה ואמיתי ולא להתחמם עם נוכלות אינטלקטואלית בחממה החברתית שלך ולטעון שכל מה שהסביבה בה התחנכת אומרת זו אמת אוטומטית.
רצון ה' נודע לכולנו בידי המלאך שכליאל וכפי ש'נכשלת' באשכול סמוך לטעון שקבלת המסורת זה הגיוני!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2004 09:01 |
|
| |
מה שהצלחתי להציל...
היסוד הוא דברי רש"י דפרכילי ענבים
עבודה זרה דף נא:
בשלמא יינות שמנים וסלתות איכא כעין פנים ואיכא כעין זריקה משתברת אלא פרכילי ענבים ועטרות של שבלים לא כעין פנים איכא ולא כעין זריקה משתברת איכא אמר רבא אמר עולא כגון שבצרן מתחלה לכך
פירש"י
שבצרן מתחילה לצורך ע"ז ובבצירותן עבדה לע"ז דהוי כשבר מקל לפניה דדמיא לע"ז
דעת הרבנים האוסרים שלפי שיטת רש"י גזיזת שיער הוי ג"כ כשבר מקל לפניה
יש ראשונים המאירי ור"ן שמפרשים שדמיא כעין עבודת פנים דביכורים
ואידך פירושא זיל גמור
גם שמעתי שמכיון שתליא בסברא לכן לא רצו הרבנים האחרים לאוסרן כדין תערובת ורק כדין ספק.
מו"נ
אני לא רואה הסתירה בדברי ר"מ שטערנבוך (הוא אדם הגיוני...)
בהתחלה הוא מבאר שהשיער הוא דבר חשוב מאד אצל ההינדים - הכוונה בזמן שהוא על גוף האדם,
ולכן - אינם מגלחים אותו אלא לכבוד האליל
ומסיים דבריו שלא איכפת להם מה קורה עם השערות ופעם היו משליכים אותם -ושלכן ברור שהעבודה היא עצם הגילוח .
כלומר שאי אפשר לומר שנתינת השערות היא העבודה שכן לא איכפת להם, ומוכרח שהגילוח היא העבודה.
אך עדיין צריכין להבין אולי העבודה שיהא מגולח?
אך ת"ח שכמוך יורה הלכה/נוקט עמדה ממודעות רחוב?
אדרבה הסתכל מה שהוא כותב בספר ותדון לגופו של דבר
בוגי
1)איפה ראית שאני מקבל כאמת אוטומאטית, אדרבה אני רוצה לדעת מה המקור לדבריהם, וב"ה יגעתי ומצאתי, והרבה בתי מדרש וכוללים "בחממה החברתית" שלי יחפשו חפש מחופש וידקדו אחרי כל מילה של נימוקי הפוסקים. ואף אחד מן הלומדים לא יקבל את זה כאמת אוטומטית.
כל ספרות הש"ס בנויה מאלה שלא קיבלו את דברי קודמיהם כאמת אוטומאטית רק התייגעו להבין דבריהם.
אני לא מבין למה אתה נלחם בטחנות רוח
2) זה המלאך שכליאל שאתה סוגד לו, הוא אל או תת אל?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2004 09:14 |
|
| |
שכליאל הביאו כאן שהמסורת עליו שהוא ה' בעצמו!
|
|
|
|
|
