אפרופו ע"ז - מה דעתכם על יוגה?

אינני פוסק הלכה (למרות הניק שלי) אבל נראה לי שיש לחלק ביוגה בין הביצוע של התרגילים עצמם בתור התעמלות, ובין האלמנטים הטקסיים.

פשוט שאלמנטים כגון "ברכת השמש" הם ממש עבודה זרה, שהרי מדובר על פניה לשמש שתעניק לך כוחות רוחניים, ואם זה לא עבודה זרה, מה כן ?

אולם לגבי התרגילים עצמם, נראה לי שכל עוד מדובר אך ורק על מתיחות, תרגילי נשימה, תנוחות מסוימות וכדומה, אין בכך שום איסור, אם כי ייתכן ופוסקים מסוימים יאסרו זאת משום "הרחק מן הכיעור" וכיו"ב.

ידוע לי שישנם אכן אנשים דתיים שעושים יוגה, אך נזהרים לא להתקדם ל"שלבים הרוחניים" שבה. אולם אינני יודע האם הם קיבלו אישור הלכתי לכך. (אני רק יודע על כך שהתירו תירגול טאי-צ'י)

אכן יש לעיין בצד המדיטטיבי שביוגה, והוא הדין למעשה לשאר סוגי המדיצטיות למיניהן. אם אכן מרוקנים אותם מן היסודות הפולחניים שבהם, היינו פניה או הזכרה של אחד האלילים ההודים, ושואפים רק ל"התעלות רוחנית", האם זה נחשב לעובדה זרה, או שמא הם מכוונים אכן לאל האחד ?

הבעיה הגדולה היא שקשה מאוד לאנשים מערביים כמונו להבין למה אנשי המזרח מתכוונים כאשר הם מדברים על ה"תבונה העליונה" "המציאות המוחלטת" וכיו"ב. ברור שלא מדובר על עבודה זרה במובן הקלאסי של המילה, ולכאורה מדובר על תפיסת אלוהות טהורה על דרך אמונת היחוד.

צפיתי בסירטי יוגה, הדרך בה הם מבצעים את תרגילי הכריעה בזריחת השמש דוקא וכל צורות התרגלים אפי' העמידה על הראש נראה בהחלט כסגידה לשמש.
אעפ"כ אין איסור בעשית תרגילי מתיחה כדרכם וכי בשביל שהם סוגדים לשמש אסור לנו להנות מן השמש ?

אם אתה מחלק בין ההתעמלות לאלמנטים התיאורטים. מה רע לתרגל את ברכת השמש - כשמתכוונים רק לתרגול הפיזי?

אורי

למיטב ידיעתי "ברכת השמש" היא ממש אמירה בה פונים אל השמש ומבקשים ממנה שתעזור בביצוע היוגה. זה בהחלט כלול במושג עבודה זרה, או ליתר דיוק: עבודת כוכבים ומזלות !

החילוק הוא רק בין ביצוע טכני של התרגילים, ובין האלמנטים ה"דתיים" שיש בה.

בנוסף ציינתי לעיל את הבעייתיות בצד המדיטטיבי שביוגה ובשאר ענפי המדיטציה, היינו האם מדובר על פניה למין "כח אלילי", או פניה אל ה'.