דנקנר, העורך של מעריב, ביחד עם אבישי בן חיים מובילים את העיתון שלהם לעבר פי פחת.
דנקנר, הפך את מעריב מעיתון שמייצג את הימין המצוי לעיתון שמוגדר כימין שונא חרדים.
אמנון דנקנר כנראה שקצת מנותק מהמציאות ולא יודע שדווקא רוב הימין המצוי יש בו רגשי מסורת לדת באופן כזה או אחר וכלל אינו מזדהה עם מעשיהם הנלוזים של אנשי שינוי אם אפשר לכנות אותם בתואר המכובד שנקרא אנשים.
דנקנר, לא בחל בשום אפשרות ותמך באופן גלוי ובוטה בטומי לפיד ערב הבחירות לכנסת ופירסם מאמר מיוחד בו הוא קרא לתמיכה בשינוי וייחצן אותם מעל גבי העיתון כדבר העורך.
נוסף על זאת הוא מעסיק את אבישי בן חיים, אשר בכתבותיו הוא בעצם רק משדר שנאת חרדים, ועוד שנאת חרדים, ועוד שנאת חרדים. אבישי בן חיים הרבה פעמים לא מדייק בעובדות, ולא מדייק בשום פרט בכתבותיו, העיקר הוא צריך להביא בסופי השבוע את שנאת החרדים לקוראי העיתון.
עובדים בעיתון שונאי חרדים נוספים, בדוגמת "גאון", "קלמן ליבסקינד", אשר גם הם, למרות שאחד חובש כיפה והשני ידיד של אחד המועמדים לרבנות הראשית שנפל, נוטפת שנאת חרדים מכל מאמר שקשור לחרדים אפילו בצורה שולית ביותר.
והעיתון עצמו, מבדיקה, כמעט ולא מפספסים יום, כל יום חייב להיות בו מאמר כזה או אחר נגד חרדים, יהיה אשר יהיה, כל יום חייב להיות אמר נגד חרדים.
מעריב, לא מזמן גם פרסם כתבה על המריבה על המלון באומן (דיון פנימי בתוך ברסלב), בכתבה הוא תיאר באריכות את כל הדיונים המשפטיים, וכל מה שמסביב, אך הבעיה היחידה שהיתה בכתבה שהיא כלל לא היתה רלבנטית כי הדיונים נסתיימו כחודש לפני הכתבה וכבר היתה הכרעה ברורה.
כך שמהסתכלות כוללת על העיתון הנ"ל הוא התחבר לקבוצה של שינוי שמייצגת קומץ שמורכב מאנשי מרכז שמקצתם גם ימנים ושונאי חרדים להכעיס.
וכשמסתכלים במבט כולל מתוך ראיה רחבה, מעריב בחר לעצמו להיות המגזין של אנשי שינוי, ורואים את זה במכירות שהוא לא מוכר אפילו מחצית מכמות הגליונות שמוכר העיתון המתחרה ידיעות אחרונות.
תחשוב טוב יהיה טוב!!!!!!!!!!!
 |
|
|
