| נשלח ב-18/5/2004 22:42 |
 |
| |
רוב בעילות אחר האב
ע"פ ההלכה "רוב בעילות אחר האב", ולכן, ילד הנולד לזוג נשוי הוא כשר ללא חשש ממזרות.
אך מה יהיה דינו של ילד שבדיקת DNA הוכיחה מעל לכל ספק שאין קשר ביולוגי בינו לבין בעלה של אמו. האם הלכתית הוא יהפוך להיות ממזר?
ואם כן, האם יהיה עליו להתגרש?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2004 23:30 |
|
| |
לדעת רוב הפוסקים, בדיקת DNA מוגדת כ"ודאי", ולא כ"ספק". ולכן, הגם ש"רוב בעילות אחר הבעל", מכל מקום אין לנו ללכת אחר הרוב אלא במקום שיש ספק. אך כאן שודאי לנו שהולד בא באיסור, יש לאוסרו.
אמנם, יש לעיין האם בכל מקום שיתעורר לנו ספק נהיה מחוייבים לערוך בדיקות DNA, שהרי אין הולכים אחר הרוב במקום ש"איכא לברורי".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2004 23:36 |
|
| |
אם כן, הפוסקת הדגולה הרבני מרת נעמי רגן טעתה כשפסקה בשו"ת עקדת תמר שילד שחור הנולד להורים לבנים מיוחס לאבי המשפחה ולא לאנס הכושי...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2004 23:41 |
|
| |
לא קראתי את דברי ה"ה נעמי ריגן. אך אם לא עשו שם בדיקת DNA אין לאסור את הולד רק מחמת צבעו.
דשמא ראתה אימו בשעת העיבור צורות שחורות, והתעברה בולד שחור, כמובא בש"ס.
"זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, ועוד למה לנו לדבר מאחרים?" (מעשה מחכם ותם).
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 00:14 |
|
| |
סיכום הנושא בבהירות,בקונטרס "שיקול דעת ביחסי הלכה ומדע" מאת עו"ד אברהם וינרוט [אח של יעקב] הוצאת "מחשבות" ת"א תשנ"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 03:02 |
|
| |
חבצלת,
תשואות חן על ההפניה. נתקלתי במקרה דומה, בו דווקא היועמ"ש ביקש בדיקת רקמות, ואילו ביהמ"ש דחה אותו מכל וכל.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 10:59 |
|
| |
כמה שידוע לי, החוק בארץ אכן אינו מאפשר בדיקת רקמות במקרה שהאם נשואה, והסיבה היא בכדי שלא נהפוך את הבן לממזר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 13:21 |
|
| |
גם לי זכור שרוב הפוסקים אכן מעדיפים שלא לסמוך על בדיקת הDNA במקרים כאלה, הואיל וכך יש רק מצב של "ספק ממזרות" ולפי דין התלמוד התורה אוסרת דווקא ממזר וודאי ולא ספק ממזר. יש פוסקים שטוענים שפשוט לא ניתן לסמוך על מהימנות בדיקת הדם, כגון הרב וולדינברג (אם כי כמובן שאין שום אחיזה במציאות לדבריו, וכבר ציינתי זאת פעם בפורום)
מעולם לא ידעתי כיצד להתייחס לפסק זה, מצד אחד יש כאן בריחה מן המציאות, שהרי בדיקות הדם הן מהימנות לחלוטין (עכ"פ לפי סטנדרטיים הלכתיים), וכפי שציינו כאן בצדק סומכים על חזקה אך ורק במקום שלא ניתן לברר את המציאות - מה שלא שייך כאן.
אולם מאידך גיסא הגישה הזאת מונעת ריבוי ממזרים, דבר שהוא ללא ספק רצוי הן מצד המוסריות שבכך והן על פי דעת חז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 15:07 |
|
| |
אני זוכר במעורפל סיפור על שרידי גופה שנמצאו באיזור מגדלי התאומים. בדיקת DNA הלמה את זהותו של מישהו, אולי יהודי. אחר כך נמצאו שרידים נוספים, והתברר שיש עוד אדם עם אותו DNA.
בסופו של דבר, גם טביעות אצבעות עלולות לחזור על עצמן פעם בכמה מיליונים או משהו כזה...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 15:25 |
|
| |
.
ככל הידוע לי, בבדיקות DNA , כאשר מדווחים אודות התאמה, מדווחים גם אודות ההסתברות להתאמה זו.
בצורה ודאית מוחלטת, ניתן רק לשלול, לא לאשש.
למשל: כאשר שני ההורים עם סוג דם O+ , הרי שברור כי ילד שדמו מסוג AB- , למשל, אינו יכול להיות בנם של שני אלו (ויתקנו אותי המתקנים, עם זכרוני החלוד מטעני שוב).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 16:10 |
|
| |
מיימוני, DNA של אנשים זהה רק כאשר הם תאומים זהים. אצל בני אדם בעלי קרבה משפחתית יהיו אזורי חפיפה, אך לעולם לעולם לא זהות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 18:58 |
|
| |
כמה הערות:
ראשית יש להבדיל בין בדיקת סוג דם (A B AB O) לבין בדיקת DNA, מדובר על שני דברים שונים לחלוטין.
בבדיקת סוג דם אכן אפשר לדעת האם הבעל הוא האב האמיתי של הילד, שמעתי פעם שמדובר על הסתברות של 99.99%, ולכן ציינתי: "שהרי בדיקות הדם הן מהימנות לחלוטין (עכ"פ לפי סטנדרטיים הלכתיים)" - שהרי אין ספק שבענייני הלכה אף פעם אין וודאות של 100%, אלא הולכים אחר הרוב וכו' וברור שהסתברות של 99.99% היא מספקת בהחלט.
אשר לבדיקות DNA, נראה לי שלא ייתכן כלל שלשני בני אדם (באותו בניין!) יהיה את אותו DNA ממש, שהרי יש כמה מיליארדים של צירופים אפשריים. והרי מדובר על הסתברות לא מציאותית בעליל.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 12:38 |
|
| |
" על פי שנים עדים יקום דבר"
DNA הוא עדות נסבתית , ויש מקום לשאול מה מקומה . נראה לי לומר שהיא שקולה בערך לעד אחד , ויש שיאמרו ל"אנן סהדי" שהוא כודאי ממש (ולכן לא צריך עדים כלל) , וצ"ע , עד כמה זה משפיע להלכה .
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 16:45 |
|
| |
אש"צ
בעניין "עדות נסיבתית" אני חושב שיש לחלק בין שני דינים:
1. בתור בירור המציאות וודאי שניתן לסמוך על בדיקות דם וכו' כדי לדעת האם ילד פלוני הינו ממזר או לא.
2. בתור עדות מסתבר שלא ניתן לסמוך על בדיקות כאלה כדי להעניש את הבועל, אע"פ שאנחנו יודעים שהוא האב הביולוגי של הילד. וממש כמו הסיפור בגמרא על אותו חכם שראה אדם שנכנס למערה וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 18:27 |
|
| |
רבצי ,
השאלה היא האם "ברור מציאות" כגון זה ,יכול להכניס אדם לגדר של ממזר . בסופו של דבר רק חזקות מאד מסוימות מכניסות מצב מסוים לגדר הלכתי ודאי , אני לא בטוח שDNA יכול לעשות את זה , לענין ממזר . (צריך לעיין יותר בחזקות שנקבעו לענין ממזרות , ויותר מכך לגבי מהותן...)
|
|
|
|
|
