| נשלח ב-19/5/2004 01:21 |
 |
| |
השם אחד. אין עוד מלבדו!
בימינו, כמעט בושה להתהלך בציבור החרדי כשעל נרתיק התפילין מתנוסס שם בודד, יחיד ומבויש. שלושה וארבעה שמות לאדם בודד הינם חזיון נפוץ ברחובותנו. המצבות המודרנים נראים כקברי אחים, וכיפות הילדים הרכים כספרי טלפון.
במבט לאחור אנו לא מצליחים להתקל בדמות תנ"כית, תנא, אמורא או ראשון עם מספר שמות (למעט רב השמות הזכור לנו מישעיהו ט' "כי-ילד ילד-לנו בן נתן-לנו ותהי המשׂרה על-שׁכמו ויקרא שׁמו פלא יועץ אל גבור אביעד שׂר-שׁלום." 
)
יאמצו נא היסטוריוני הפורום את תאיהם האפורים. וינסו להזכיר לי מי האדם הקדמון הזכור להם כדו או רב שמי ובאיזו תקופה החל המנהג הסכיזופרני הנ"ל להתנחל בקרב עם ישראל (או שמא האנושות).
תוקן על ידי - UriKan - 19/05/2004 1:31:24
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 01:35 |
|
| |
מוזר , אני מצליח להיזכר רק בשמות שהם צמדים של שם בעברית עם שם בשפה אחרת כמו ישראל איסרלאן , שלום שכנא , יו"ט ליפמן , יעקב קופל[מן?] , יהודה ליוואי , נתן נטע וכו' .
הראשונים שאני מצליח להיזכר בהם כרגע שנושאים כמה שמות עבריים הם ר' יוסף שלמה דלמאדיגו ור' מנחם עזריה מפאנו.
ואולי האיטלקים המציאו את זה ? נראה שזה היה יותר נפוץ אצלם .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 19/05/2004 1:39:41
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 02:21 |
|
| |
ראה על כך: ר' מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, ירושלים תשמ"ט, (פרק יד הקרוי: "בעלי דו-שם"), עמ' נז-סח.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 13:35 |
|
| |
יש במה מקרים-
ששני השמות יחדיו הם משמעות אחת -יוסף חיים לדוג'.וזה יש המון בתנ"ך רק שנכתב כמילה אחת .נתנאל, ישמעאל, ראובן ,יהושפט ועוד המון.
ויש מקרים של שמות והסמל של השבט- יהודה ליב.
ויש שזה רק תרגום של השם שכנראה יש שהיו מכנים אותו כך ויש כך.
מלכי - צדק נחשב לשתי מילים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 14:23 |
|
| |
באיזו תקופה היה הרב להמן?
על הרב להמן מסופר שיהודי פשוט שאל אותו , איך לקרוא לבנו , שזה עתה נולד , ענה לו הרב תקרא לו משה , והמשיך הרב לתחנת רכבת לתפוס את הרכבת לה תכנן לעלות ולנסוע למחוז חפצו , אך היהודי הפשוט בשלו מתעלק על הרב ושואל למה לא אהרון ? עונה לו הרב תקרא לו משה אהרון , ולמה לא יוסף , עונה לו הרב כנ"ל תקרא לו משה אהרון יוסף שואל אותו היהודי שוב ושוב עוד שמות עונה לו הרב תוך כדי ריצה תקרא לו משה אהרון יוסף יעקב אברהם געציל וולף וכו' , כשהזמין אחר כך היהודי את הרב לסנדקאות , התפעל הרב מרוב השמות , ענה לו היהודי הלא ' הרב אמר ' . [ אם תרצו זו כל תורת הרב אמר על רגל אחת ].
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 19:47 |
|
| |
מציץ, יש לי הרגשה שאתה צודק. אני נזכר שגם לרמח"ל היו שני שמות ואכן אף הוא מארץ המגף.
יש לך מושג מדוע התרבות הזו התפתחה דווקא באיטליה? דווקא לספרד זה היה יותר מתאים.
אגב, מישהו יודע מה היה שמו של המגיד משנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 19:53 |
|
| |
הראשון שאני זוכר בעל שלושה שמות הוא החיד"א (חיים יוסף דוד) . גם הוא מאיטליה (ליוורנו) , לא ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 20:20 |
|
| |
אורי
בעל ה"מגיד משנה" הוא ר' ווידאל יום-טוב מטולושה (המאה ה-14). רוב השנים לא ידעו מיהו המחבר של המ"מ ולכן ברוב המהדורות של הרמב"ם לא מצויין שמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 21:15 |
|
| |
זכרתי שהיו לו שני שמות.
היכן היא טולושה? (טולדו?)
האם הוא הקדום ביותר בעל שם כפול?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2004 02:50 |
|
| |
החיד"א היה יליד ירושלים, בן למשפחת אביו יוצאי מרוקו, ולמשפחת אימו אשכנזים שעלו עם רבי יהודה החסיד.
הוא רק נפטר בליוורנו.
טולושה היא טולוז, בצרפת.
תוקן על ידי - ההוא - 20/05/2004 2:51:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2004 20:18 |
|
| |
ריבוי שמות נובע מגישה גלותית-מסורתית שאחזה ועדיין אוחזת בעם ישראל, בכך שאין חדש מן התורה. אי אפשר להמציא שם חדש, והיהודי החדש שהגיע לעולם , צריך להמשיך את מנהג אבותיו וסבותיו בתאימות מלאה. לכן כדי לא לקפח סבים וסבות החלו לתת יותר משם אחד.
ברוך ה', בימינו ניתן לראות זוגות צעירים רבים שנותנים שמות חדשים לילדיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2004 20:31 |
|
| |
צחי,
לנשים תמיד "המציאו" שמות יצירתיים. אולי בגלל מיעוט השמות הנשיים במקורותינו. גם היום גדול מגוון השמות הניתנים לבנות מאשר זה הקיים לבנים, להם עדיין נוהגים הורים רבים לקרוא בשמות "מסורתיים".
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2004 23:09 |
|
| |
כמדומני כי אחד מבעלי התוספות נקרא בשם רבינו יעקב ישראל
|
|
|
|
|
