|
|
| נשלח ב-24/5/2004 13:32 |
|
| |
תרגיש חופשי לקרוא לי מייציץ
לגופו של ענין , איני בטוח שכל כך קשה לתת הגדרה . הדבר דורש עיון בפנים , אבל בעיקרון קיים איסור על זנות והשאלה מה הגדר המדוייק של זנות .
אם אדם מייחד לעצמו אשה , למרות שאינו נושאה בחופה וקידושין הרי שאין זו זנות (לאותם שיטות) . לגבי בני נח אשה כזו נחשבת לאשתו לכל דבר למרות שלא היה שום אקט פורמלי שיש לו תוקף הלכתי ובן נח אחר נהרג עליה . ובודאי שיש הבחנה ברורה לגבי בני נח בין אשת איש לבין זונה .
כך לגבי בני ישראל למרות שהוסיפה תורה ודרשה קידושין לחלות איסור אשת איש , הרי שעדיין קיימת , לאותם שיטות , אותה הבחנה הקיימת לגבי ב"נ בין זנות לבין אישות .
(ובמאמר המוסגר , מסופר בגמ' בכמה מקומות על אמוראים שהיו מקדשים אשה בכל פעם שהיו מגיעים לאיזה מקום בכדי לא להיות שרויים ללא אשה , ומזה נראה לי שייחוד אשה לזמן מוגבל אינו בגדר זנות אא"כ נאמר שהקידושין הם לא רק תוספת על הייחוד הקיים אצל ב"נ אלא באים גם במקומה ).
אני מודע לקושי שבכל הנושא הזה (שא"כ כל אחד ייחד ללילה אחד?) אבל אני מניח שהדבר נידון ולכן יש לעיין בסוגיא .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 24/05/2004 13:38:06
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 13:41 |
|
| |
מציץ, עד שאתה סובר לפתור את בעיית הזנות אתה עלול להכניס בעיית ספק קידושין במקומה. הרי אם נקבל את החזקה שאאעבב"ז, תהיה הדרך קצרה מאד לחיוב גט מספק.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 13:42 |
|
| |
אכן הועלתה בזמנו השאלה האם מן הראוי להחזיר את "מוסד הפילגשות" לימינו ?
כידוע, ישנה מחלוקת ראשונים בין הרמב"ם לראב"ד האם כל אדם יכול לקחת לעצמו פילגש, או שמא רק מלכים יכולים לעשות זאת. הרמ"א בשולחן ערוך מביא את הדעה המתירה, ולכן נראה שאין בעיה הלכתית להתיר באופן גורף את הדבר. אמת שמדובר על מחלוקת, אבל אין ספק שכדאי הם המתירים לסמוך עליהם, בשעת הדחק ושלא בשעת הדחק - קל וחומר כאשר בימינו ייתכן ויש בכך משום צוו השעה.
אם אכן הרבנים יתירה זאת, הדבר יפתור הרבה בעיות. הוא יתיר לזוגות של רווקים ורווקות לקיים קשר לגיטימי לחלוטין, הן בעיני ההלכה והן בעיני החברה הדתית. האשה תוכל לטבול במקווה ולכן הם לא יעברו על איסור נידה. כאשר בני הזוג ירצו להפרד הם יוכלו לעשות זאת מבלי להכנס לכל הבעיות של גיטין וכו' (דבר הקשור לשאלה האם פילגש בכתובה או לא).בנוסף יש אפשרות להתיר את השימוש באמצעי מניעה לזוגות כאלה, וכך תאורטית ההלכה תוכל לאפשר לזוגות האלה לחיות במסגרת ההלכה.
מסיבה מיסתורית כלשהי, אינני חושב שהרבנים דהיום יתירו זאת [...] אולם בכל זאת, אפילו אם מדובר רק על שאלה תאורטית, האם לא היה מן הראוי לפסוק כך ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 13:56 |
|
| |
רב צעיר,
לא כל מה שמותר מבחינת ההלכה יהפוך אוטומטית ללגיטימי מבחינת החברה, וראה מה שכתבתי לעיל לאמשלום.
לעצם היתר הפילגשות, היתר כזה ישנה לחלוטין את אופיה של החברה הדתית, ושינוי כזה מחייב מחשבה עמוקה ביותר ונטילת אחריות כבדה מאד; מי שמעוניין בשינוי כזה צריך קודם להוכיח מעבר לכל ספק שהרווח שבו אינו עולה על הנזק. זוהי הסיבה "המסתורית" שבגללה הרוב הגדול של הרבנים לא יהיו מוכנים לקבל מצב כזה. דומה הדבר לשאלת החשמל בשבת; כבר כתבתי כאן בעבר שפוסקים נדחקו למציאת הצדקות שחלקן תמוהות (על פניהן, לפחות) כדי לאסור את החשמל בהלכה, משום שהם ידעו היטב מה תהיה השפעתו של השימוש בחשמל על אופיה של השבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:07 |
|
| |
.
כל המבקש להפחית באיסורים מצד אחד, ימצא עצמו מרבה בהם מצד אחר.
שכן כל הדנים בפילגשים, ימצאו עצמם מרבים בעילות זנות, ומי שעיניו בראשו, ירימם מעל המסך ויראה מה קורה בחברה שאינה שומרת תומ"צ.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:08 |
|
| |
גו"ג
אני מסכים שלא תמיד מה שלגיטימי ע"פ ההלכה הוא אכן לגיטימי גם על פי הנורמה החברתית. לדוגמה, אין שום איסור הלכתי לגבר ללבוש מכנסיים קצרים וסנדלים, אבל ברור שאם הוא יכנס לבית כנסת בבני ברק - ישנו סיכוי קטן מאוד שהוא יבחר לשמש כשליח ציבור ...
על כל פנים, אני חושב שאם הרבנים כן יתירו זאת, זה בהחלט יעלה את רמת הלגיטימיות - או לחילופין יוריד את רמת הדה-לגיטימיות - של תופעת הפילגשות.
אגב, יש הבדל גדול מאוד בין המושג "חברות" שבו אנחנו משתמשים כיום, ובין הפילגשות. הגבר מחוייב לדאוג לזכויות של החברה שלו כאילו היא אשתו ממש. האשה חייבת להיות נאמנת לחבר שלה (וצריך עיון האם חרם דרבינו גרשום יחול גם על פילגשות, היינו שיהיה אסור לגבר לקחת יותר מפילגש אחת ?). שניהם חייבים להקפיד על דיני נידה וכו' וכו'
כך שעדיין המרחק גדול מאוד בין התרת הפילגשות ובין תופעת ה"חברות" [=חופש מיני פרוע] שקיימת במגזר החילוני. אם הרבנים יתירו את הפילגשות, אזי דבר זה ימנע מהרבה זוגות לעבור על איסורי נידה, זנות וכו' וכן ימנע את הצער הנפשי העמוק בו שרויים רווקים ורווקות שמגיעים לגיל מבוגר וד"ל !
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:13 |
|
| |
מי יודע, אולי בקרוב נזכה לשמוע בחורה דתית-הלכתית-בעלת תודעה פמיניסטית שקוראת להחזיר את מושג הפילגש בכדי לפתור את בעיית יחסי האישות ללא חופה וקידושין.
אכן, עם חכם ונבון.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:16 |
|
| |
גם וגם
לא באתי להביע שום עמדה , אמרתי רק שמבחינה הלכתית נטו לכאורה יש למקילים על מה לסמוך . אינני שולל קיומם של שיקולים לגיטימיים אחרים .
לגבי חזקה אאעבב"ז , ראשית עד כמה שידוע לי הדבר שני במחלוקת . שנית , אם אינני טועה הרי שבאופן כזה שאדם יכול לעשות קידושין כדת ובכוונה בוחר שלא לעשות כן כו"ע מודו שאין חשש קידושין (האם פילגש צריכה גט מספק?) .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 24/05/2004 14:18:33
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:19 |
|
| |
מואדיב
אילו הראב"ד והרמב"ן היו חיים כיום, האם גם להם היית אומר את אותם הדברים ? (לא שאני משווה את עצמי אליהם, אלא שלא טענתי כלום מדעת עצמי, אלא אך ורק ציטטתי את דעתם בהלכה)
בסופו של דבר לא מדובר כאן כלל על הצעת "רפורמה" הלכתית כלשהי. הדעה להתיר פילגש היא לא "המצאה" אלא מדובר על דעה לגיטימית לחלוטין שהוצעה על ידי גדולי הראשונים. יתר על כן, אפילו הרמ"א בשולחן ערוך מביא דעה זו להלכה, אם כן כיצד אתה יכול לטעון לדה-לגיטימיציה של ההיתר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:20 |
|
| |
ממללא
האם המינוח מפריע לך ? זה רק ענין של איך מציגים את הדברים .
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:24 |
|
| |
מייציץ,
זה לא מינוח. זו מהות.
למושג הפילגש יש מקום רק במציאות אנושית שרואה את האשה כאובייקט מיני ותו לא.
אני לא רואה שום קשר בין מצב כזה לבין המציאות דנן.
בעיני, יש סתירה לוגית בין מהפיכה שמונעת מערכים פמיניסטיים לבין היאחזות בתפיסת עולם כזו שאין לה מקום בראייה פמיניסטית.
_____________________
במאמר מוסגר -
בעיני, הלגיטימיות של מהפיכה נמדדת בנאמנות לעקרונות שלה, בין אם להקל ובין אם להחמיר. באחיזת מקל ההקלה מכל קצותיו גם במחיר סתירה, איני רואה מרד קדוש אלא מרד היצר בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:36 |
|
| |
ממללא , סוף סוף למדת להגות את הכינוי שלי נכון .
אינני מסכים אתך שהמונח פילגש הוא ענין של מהות .
היה קיים מוסד של נישואין והיה קיים מוסד של פלגשות (שלכאורה אכן נבע מראיית האשה כאובייקט מיני ותו לא) .
כאשר הפוסקים דנו באיסור פנויה הרי שלעומת הטענה שהדבר אסור מצד 'לא תהיה קדשה' נשלפה הטענה שזה לא יתכן , שהרי יש מוסד של פלגשות שהוא לגיטימי על פי ההלכה .
הדבר ברור שטעם ההיתר איננו בגלל שהאשה היא אוקבייקט מיני אלא בגלל שהדבר היחיד שהתורה אסרה היא זנות וזו אינה זנות , לפי דעה זו.
המונח פלגש נוצר אגב הויכוח האמור ויש לו משמעות הסטורית ( או למדנית אם תרצה)גרידא . המונח הזה יכול בהחלט להפריע לנשים בעלות תודעה פמיניסטית , אבל הוא איננו קשור למהות ההיתר .
(בכל מקצוע מדעי ישנם מונחים שנשתרשו מסבות הסטוריות ושאין להם דבר וחצי עם ההבנה המדעית דהיום).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 14:54 |
|
| |
.
שאלה של אילו היו חיים היום, רב"צ, אינה רלבנטית.
שהרי יכול אני לומר לך כי לו חיו היום, היו מחמירים אף על פסיקת הרמב"ם.
ודבר אחד ודאי הוא, שכיום, אינך יכול לטעון כי חזקה שאאין אעבב"ז.
ואם כמעט ניתן לומר ההפך, איך דבר זה ישפיע על הפסיקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 15:20 |
|
| |
מואדיב
אני חושב שאתה מתחמק מהשאלה שלי. הרי בסופו של דבר אתה מסכים איתי שישנה דעה כזאת בהלכה, ואם כן מניין לנו הזכות לומר "שמועה זו נאה, ושמועה זו אינה נאה" ?
ועוד, אילו תקום יום אחד בבוקר ותשמע שהרב אלישיב (למשל) פסק להלכה שפילגש מותרת, הרי אתה מן הסתם לא תומר לגביו את אותם הדברים שכתבת כלפי דברי, אלא תהלל ותשבח את הפסיקה הזאת לעילא ולעילא. ורק משום שרב"צ מציע אותה היא נשמעת בעיניך כה גרוע.
אשמח מאוד אם תוכל לענות לי על שתי שאלות אלה, היינו:
(1) מניין לנו הזכות לפסול דעה הלכתית שהושמעה ע"י גדולי הראשונים ?
(2) מדוע אילו הרב אלישיב היה פוסק, אזי כן היית מסכים איתו ? (או שמא לא היית מסכים ?)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 15:22 |
|
| |
רבצי, מה לעשות? מואדיב רואה אותך כ'מיסטר' 
|
|
|
|
|