| נשלח ב-11/1/2006 11:45 |
 |
| |
דורש,
ה"משל" עם הדואר לא טוב מפני שהשיטה שם מתבססת על ידיעת משקלו של כל מטבע.
איך שלא יהיה, בוא ננסה לסכם את הדברים עד כאן: לטענתך יש שני מושגים כמו שכל ומידות, שהם זרים זה לזה כמו משקל ואורך בדוגמה שלי, ובא האר"י ומצא דרך שבה ניתן "להשוות" ביניהם ו"לסדר" אותם על איזה שהוא "סרגל" חדש שהוא גילה.
האם זו הנקודה? האם במובן הזה אתה טוען שיש בכך הטרמה של תורת היחסות?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 12:04 |
|
| |
שנר
קצת תיקון האר"י מצא דרך איך לראות בכל עולם את המידות של אותו עולם כלומר שבעולם המידות המידות משפיעות על X ובעולם השכל המידות משפיעות על Y .
וזה מה שהאר"י גילה בחידושו של הפרצופים , דבר זה לא היה מקובל עד האר"י.
ולכן בעולם שמעניין ה Y נייחס אליו את עולם השכל , ובעולם שמעניין על על X נייחס אליו את עולם המידות.
אפילו שמהות המידה בכל עולם היא זהה.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
תוקן על ידי - דורש_אמת - 11/01/2006 12:04:58
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 12:10 |
|
| |
מיכי,
כל מה שרציתי לומר הוא שחבל על המאמץ של דורש לגלות את היחסיות בתוך הקבלה כי לפני 150 שנה הוא היה למצוא שם את הפיזיקה הניוטונית ואם כן בעצם הוא לא מצא כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 12:25 |
|
| |
בעלב
אני לא מנסה למצוא את היחסיות בקבלה.
היחסיות הגיעה לעולם אם בריאתו , האר"י גילה את הנושא בזמנו ואיינשטיין בזמנו.
כל אחד גילה את היחסיות בתחום עיסוקו , נכון שלהאר"י לא היתה שפה איך להבהיר את הדברים , ועל כן כשהחסידות הגיעה לעולם היא נתנה שפה וכלים לתורת האר"י.
לסיכום לגלות דבר אינו אומר לחדש אלא הברקת רעיון ש , והמחשתו דרך כלים , אחרי שלרעיון יש כלים כמובן שכל אחד יכול להשתמש בכלים אלו לתורתו.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 12:30 |
|
| |
דורש אמת.
לא ממש הבנתי את התשובה האחרונה שלך, אבל נדמה לי שהנקודה ברורה. כעת, האם תוכל להסביר איך, על ידי המצאת אותו "סרגל יחסי" שעליו ניתן להשוות שכל למידות, האר"י נתן לנו תובנה העומדת ביסוד תורת היחסות? מהו אותו בסיס רעיוני של תורת היחסות שקשור להשוואת דברים מסוגים שונים כמו משקל ואורך?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 12:36 |
|
| |
כלומר
אני יכול לגלות למשל על חפץ X שבעצם גודלו תלוי במשקלו , כלומר ק"ג ברזל מרובע שיטחו יהיה שטח מסוים ושני ק"ג ברזל שטחו יהיה שונה , אם אני ימצא את הנוסחא של היחס בין משקל למדידה אני יוכל למדוד אורך ברזל ע"י שקילה .
יכול להיות שלמדע יש כיום את הנוסחא ויתכן שלא , אבל ברור שיש קשר בין משקל לאורך , ויתכן שבעוד כמה שנים איזה מדען יגלה את הנוסחא.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 12:46 |
|
| |
הייתי מעז לומר , ואני ינסה לבדוק את זה עם חבר שעובד בפרויקט החץ , שבפרויקט טיל החץ משתמשים בנוסחא מעין זו לדעת את משקל הטיל.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 12:52 |
|
| |
שנר
הסבר נוסף
האר"י גילה שבעצם בכל דבר יש הכל כלומא זה שאנו מודדים ברזל במשק , זה לא אומר שאין לו שטח , רק לנו נח יותר לבדוק ע"י משקל , אבל ברור שכל מידה בעולם אפשר להפוך מיחדת משקל ליחדת מידה או להיפך.
מתי ינסו לגלות את הקשר ? כשיצטרכו את המידע, יושיבו חוקר כדי לחפש את הנוסחא , אבל הנוסחא קיימת בעולם.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 12:56 |
|
| |
דורש,
מצוין. נדמה לי שהעקרון מובן. ובכן, זוהי הנקודה המחודשת שמצאת בכתבי האר"י: היכולת להציג תפיסה מחודשת שתאפשר לנו השוואת דברים, הנראים כלא קשורים.
כעת אני חוזר על שאלתי מקדם: האם תוכל לבאר לנו באיזה מובן הרעיון (הגדול והחשוב) הזה קשור לתורת היחסות?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 13:13 |
|
| |
אם שמת לב שהיחסיות היא לגבי הכלל והפרט , כלומר שגם הכלל הוא יחסי כלומר שבכל דבר יש את הכל , וגם הפרט הוא יחסי כלומר שאני מסתכל על מידות אני יכול לראות את המידות בצורה שונה בכל עולם תלוי באיזה עולם אני נמצא.
ועל כן כשאנו באים למדוד מהירויות אנו יכולים לומר שכל Xפרטי הוא יחסי כלומר כשאני מסתכל על תוצאת X מסוימת יתכן ואני יגיע למסקנות שונות על אותו X או בעולמות שונים או במרחבים שונים אפילו ש X מוגדר כיחידה מסויימת כלומר כשאני מדבר על מהירות 100 קמ"ש בכל עולם או מרחב יתכן והתוצאה תהיה שונה תלוי בהשוני בין העולמות שאותם אני בוחן.
כ"ככדי לבחון את התוצאות עלי לדעת בדיוק את כל כללי העולומות שבהם אני בוחן את התוצאה , למשל אם מהירות היא תלויה בזמן ומרחק , עלי לבדוק את ההגדרות של זמן ומרחק בכל עולם שעליו אני עושה את ההשואה , ואם למשל יש לי מגבלה מסויימת שאני עולם מסוים לא יודע את ההגדרות , ובכל זאת אני רוצה לומר לעולם שלי את התוצאה , אני יגיד את התוצאה בשפה המובנת לעולם שלי , אבל כמובן שאף אחד לא יוכל להפריך את ההוכחה כי גם לאותו מפריך לא יהיו את הכלים של אותו עולם, רק למי שיהיה את הכלים לוודא את כל ההגדרות של אותו עולם נסתר הוא יוכל לבדוק האם התוצאה שאמרתי בשפת העולם שלי היא באמת נכונה.
וזה אחד הכללים שעל זה מבוססת תורת האר"י.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 13:38 |
|
| |
דורש,
שוב איני מבין.
איך המשפט הראשון שלך (שתי השורות ראשונות) קשור למה שדברנו עד עכשיו? ואיך נובעות ממנו השורות הבאות?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 14:04 |
|
| |
אתה שאלת שאלה מסויימת על משקל ומדידה האם שייך לייחס בינהם ועניתי לך ששייך.
אתה הנחת שמידות ושכל תואם לגמרי למידה ומשקל , אבל הנחה זאת איננה נכונה , אלא מידות ושכל היחס בינהם הוא יחס שיותר דומה ליחס של זמן של כל עולם , נכון שאתה נסית להטות את הנושא להשוות לגמרי את השכל ומידות למשקל וזמן , אבל בעצם העניין שיחס שכל ומידות מבהיר את שני הנקודות היחסיות הכלל והפרט.
ולכן כדי לא העביר את הנושא לאפיק שונה החזרתי אותו חזרה שבעצם האר"י חידש בתורותו את נושא היחס גם בכלל וגם בפרט , כל זמן שהדיון היה על משקל ומידות עניתי ביחס לזה , אבל בזמן שאתה מנסה להוכיח מהדיון משהוא שונה החזרתי את הדיון לנושא שבו הוא הותחל.
ועל כן הבהרתי את כל העניין של היחסיות שלומדים מתורתו של האר"י , שבעצם האר"י לא חידש תורה , אלא גילה לנו את היחסיות של העולם בפני עצמו ,ואת היחסיות שבין העולמות בכל פרט ופרט.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
תוקן על ידי - דורש_אמת - 11/01/2006 14:05:22
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 15:16 |
|
| |
דורש,
אני מתחיל להתייאש.
אנא הסבר לי בלשון בני אדם, מהו החידוש בקטע הקבלי שהבאת, ומה היחס שלו לתורת היחסות (מעבר לאמירות טריביאליות שיש דברים יחסיים). זה כל כך מסובך?
אגב, מיהו אותו פיסיקאי ממנו שמעת שתורת היחסות גנוזה בקטע הנ"ל? האם הוא כתב על כך איפהשהוא?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 15:20 |
|
| |
הדבר נכתב בספר חסדי דוד הנאמנים , בספר הדבר לא מוסבר לפרטים אלא העיקרון.
אני חושב שהדבר שחסר לך בהבנה של העניין הוא חוסר הבנתך במושגי הקבלה והסברי-ה.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
תוקן על ידי - דורש_אמת - 11/01/2006 15:19:30
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 15:35 |
|
| |
דורש אמת,
אם כן, הפיסיקאי הוא הרב יצחק גינצבורג ?
|
|
|
|
|
