בעל
החידוש בתורת האר"י שיחס לא נמדד רק בכמות אלא גם באיכות , ומעבר לכך שהיחס באיכות הוא בעצם הגורם לעוצמת אותו עולם.
איינשטיין היה יכול להגיע למסקנא שלו רק אחרי שהיחסים בין גורמים נמדדו לא רק בכמות אל באיכות.
כלומר המדע התקדם במבט שלו איך להסתכל על יחסים בין שני עצמים , כשבתהחלה המדע התייחס רק ליחסים כמותיים , או אם נקרא לזה יחסיים מוחשים , אבל המדע התקדם והתחיל לבדוק גם יחסים איכותיים .
אחרי שהמדע עבר לבדוק יחסיים איכותיים , היה אפשר להגיע ליחס המרחב והזמן של איינשטיין.
והשורש של ההסתכלות על היחס האיכותי מובא באר"י .
כלומר לפי האר"י כל דבר בעולם מורכב מאיכות וכמות , והיחס בין שני גורמים תמיד נמדד מאיכות וכמות.
למשל עד האר"י לא ראינו שבעצם אותו שם עצם יכול להיות שונה בין אחד לריעהו לא רק בכמות אל באיכות.
למשל עד האר"י חסד היה נמדד בכמות החסד , אבל לא באיכות , האר"י חידש שגם חסד , תלוי לא רק בכמות החסד שעושים , אלא תלוי גם באיכות , והמשמעות היא שיתכן שני עולמות וירטואילים , שבשני העולמות מדברים על אותו מושג , אבל הוא יהיה שונה לא רק בכמות אלא גם באיכות , ובעצם מדברים על אותו דבר אבל הם שונים לחלוטין.
יחסיות הזמן והמרחב היא כתוצאה מיחסיות של איכות .
כי היחס של זמן ומרחב הוא בדיוק היחס האיכותי שקיים בין העולמות השונים שקובעים את הזמן בעולמינו.
כי יחס הזמן נמדד לא רק בכמות הפיזית שהזמן עבר או בכמות הפיזית של המרחב , אלא גם באיכות של הזמן .
הדבר דומה להברקה שנופלת לחכם , ולאט לאט הפרטים יורדים עוד ועוד .
ושורש ההסתכלות על יחס של איכות וכמות ,נתגלה מזמן האר"י.
 |
|
|
